הפיגועים בקו 18 בירושלים (1996)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת זירת הפיגוע הראשון

הפיגועים בקו 18 בירושלים היו שני פיגועי התאבדות שנעשו על ידי ארגון החמאס באוטובוסים של חברת אגד בהפרש של שבוע זה מזה, בחודש פברואר ובחודש מרץ 1996. בפיגועים אלו נרצחו 45 בני אדם ונפצעו עשרות רבות.

גל פיגועים זה נערך לאחר ההתנקשות בחייו של "המהנדס" יחיא עיאש בינואר 1996, וחמאס התייחס אליו כאחד מ"פיגועי הנקמה" שבאו בעקבות ההתנקשות, ביניהם הפיגוע בדיזנגוף סנטר, שבוצע ב-4 במרץ. בעקבות הלחץ שהופעל על יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית ננקטו צעדים קשים נגד תשתית החמאס בחודשים לאחר מכן.‏[1]

הפיגועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע הראשון התחולל בבוקר יום ראשון, 25 בפברואר 1996, בקו 18 שהיה בדרכו מצומת פת בירושלים אל התחנה המרכזית. מחבל מתאבד מן החמאס שעלה על האוטובוס הפעיל את מטען הנפץ שנשא בשעה 06:45, כאשר האוטובוס הגיע לצומת הרחובות יפו ושרי ישראל, ליד בניין שערי העיר. עקב ההתפוצצות נהרס האוטובוס לחלוטין ונפגעו גם עוברי אורח ומכוניות שנמצאו בסמוך אליו. 24 אנשים (למעט המחבל) נהרגו מיד, ושניים מן הפצועים נפטרו בימים שלאחר מכן. בין ההרוגים היו תשעה חיילי צה"ל. כמו כן נפצעו בפיגוע עשרות אנשים.

באותו בוקר ובתיאום עם הפיגוע בירושלים נעשה פיגוע התאבדות בכניסה לאשקלון, שבו נרצחה חיילת צה"ל חופית אייש ונפצעו 36 בני אדם.

הפיגוע השני התחולל שבוע לאחר הראשון, בבוקר ה-3 במרץ 1996, באותו קו אוטובוס. מחבל מתאבד שעלה עליו הפעיל את מטענו בשעה 06:20, בעת שהאוטובוס חלף ליד בניין ג'נרלי ברחוב יפו. בפיגוע נרצחו 19 בני אדם (מהם אחד שנפטר לאחר מספר ימים) ונפצעו שמונה. שישה מההרוגים היו עובדים זרים מרומניה.

למחרת הפיגוע, ב-4 במרץ 1996, התחולל בתל אביב פיגוע ההתאבדות בדיזנגוף סנטר, שבו נרצחו 13 בני אדם.

לאחר הפיגועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הזיכרון ברחוב יפו לנספי הפיגוע השני

בימים שאחרי הפיגועים נערכו בירושלים הפגנות מחאה, ולאחר הפיגוע השני הוצבו זמנית בירושלים שוטרים וחיילים רבים במטרה להשיב את תחושת הביטחון לציבור.

לימים נתפס המשלח של שלושת המחבלים המתאבדים, מחמוד אבו ורדה. הוא הועמד למשפט והורשע ובנובמבר 2004 גזר עליו בית משפט צבאי 48 מאסרי עולם.‏[2] חסן סלאמה, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס, הכלוא כיום (2013) בישראל, הורשע בתכנון הפיגועים ונדון בבית המשפט הצבאי בבית אל ל-46 מאסרי עולם מצטברים. ישראל ניסתה להתנקש מספר פעמים בחייו של מוחמד דף, בכיר נוסף בזרוע הצבאית של חמאס שהיה בין מתכנני הפיגועים, אך ללא הצלחה.

לוחות זיכרון לנרצחים ואנדרטת מתכת לפיגוע הראשון הוצבו באתרי הפיגועים בירושלים. באפריל 2010 נתפסו חמישה צעירים בעת שחיללו את האנדרטה.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן טל, http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1194171975.pdf ישראל וטרור המתאבדים]
  2. ^ ‫אפרת וייס, 48 מאסרי עולם לאחראי על פיגועי קו 18 ב-96', באתר ynet‏, 29 בנובמבר 2004‬
  3. ^ ‫שמוליק גרוסמן, נתפסו "על חם" משחיתים אנדרטה להרוגי קו 18, באתר ynet‏, 3 באפריל 2010‬