בורקה (נפת שכם)

**בורקה** (כפר)
**برقة (نابلس)**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	שכם
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	4,454 (2016)
קואורדינטות	32°18′08″N 35°11′35″E / 32.302211111111°N 35.193111111111°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) בורקה

ערך זה עוסק בכפר בנפת שכם. אם התכוונתם לכפר בנפת רמאללה, ראו בורקה (נפת רמאללה ואל-בירה).

בורקה (בערבית: برقة) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם במרכז השומרון, חמישה ק"מ צפונית-מערבית לשכם, בגובה כ-450 מ' מעל פני הים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 4,454 תושבים בשנת 2016^[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי זאב וילנאי, משמעות המילה בורקה (برقة) בערבית היא אדמה קשה, והכפר קיבל שם זה בשל מיקומו באזור ההררי של השומרון.^[2]

תושבי הכפר מעלים סברה אחרת: השם בא מהשורש הערבי ب.ر.ق (ב-ר-ק) שמשמעותו, בין היתר, היא: מבריק, נוצץ.^[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוקם לפני יותר מ-1,000 שנה. מוצא התושבים הראשונים היה מתימן והחיג'אז, והיישוב נבנה סביב המעיין שבמרכז העתיק של הכפר – עין אל-בלד (מעיין הכפר).^[3]

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האיזור.^[4]

בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוקמה על ידי העות'מאנים מדרום לכפר תחנת הרכבת מסעודיה. ממנה יוצאת השלוחה המחברת את מסילת השומרון^[א] עם תחנת טול כרם, תחנת המוצא של המסילה המזרחית ההיסטורית שנסללה דרומה עד קוסיימה בואך קו החזית עם הבריטים בחצי האי סיני.

בשנת 1947 הנציב הבריטי אלן גורדון קנינגהם ביקר בכפר, והצהיר הצהרה פוליטית בעד השלום.^[5]

בסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל הסתיימה השליטה הבריטית בכפר. כתוצאה ממלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר הכפר לשליטה ירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, ובסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית.^[6]^[7]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין – בורקה (שכם)
שנה	תושבים	מקור	הערות
1922	1,688	^[8]	1,589 מוסלמים ו-99 נוצרים
1931	1,890	^[9]	גרו ב-480 בתים
1945	2,590	^[10]	2,410 מוסלמים ו-180 נוצרים
1961	3,352	^[9]
1982	2,500	^[9]	ירידה במספר, בעקבות מלחמת ששת הימים
1987	2,800	^[9]
1997	3,009	^[9]
2005	3,916	^[9]
2007	4,137	^[9]

אדמות, חקלאות, מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר האדמות, ב-1945 נמצא ששטח הקרקע הכולל של הכפר היה 18,486 דונם, מתוכם 18,190 דונם היו בשימוש פרטי ו 296 דונם – מושע. הכפר עצמו היה בנוי על שטח של 173 דונם, 10,734 דונם היו מעובדים, ואילו 7,579 דונם היו אדמות בור.^[11]^[9] בשנת 2007 היה השטח הבנוי של הכפר כ-480 דונם.^[12]

מי השקיה – ממעיינות בכפר ובסביבתו וכן מבארות פרטיות.

לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין להרחיב את מפעל ההתנחלויות גם ללב השומרון.^[ב]^[13] על גבעה החולשת על הכפר מצפון היה ממוקם קבר שייח' (מקאם) "אל קובייבת". בזמן השלטון הירדני היה במקום מוצב פלוגתי. בשנת 1978 נתפסו אדמות הגבעה לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה היאחזות נח"ל "מעלה נחל",^[14] שאוזרחה בשנת 1980 כהתנחלות חומש.^[15]

לאחר הסכם אוסלו שנחתם בשנת 1995, הוגדרו 4,930 דונם שהם 27% מאדמות הכפר כשטח A . 5,180 דונם שהם 29% מאדמות הכפר - הוגדרו כשטח B ו 8,064 דונם שהם כ-44% הוגדרו שטח C.^[3]

ב-23 באוגוסט 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות,^[16] פונתה ההתנחלות חומש.^[17] לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לצרכים צבאיים לאדמות הכפר שהופקעו על כנו, ותושבי בורקה היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת הכפר ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.^[18] ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על תושבי בורקה אסור להיכנס למקום) והחל מאוקטובר 2013 יכולים בעלי הקרקעות במקום לעבד את אדמותיהם.^[19]^[20] למרות זאת, שוהים באופן קבוע פעילי נוער הגבעות ותלמידי ישיבת חומש באזור ולא מתאפשרת גישה של בעלי הקרקעות.^[21]

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשמל: בכפר מחובר לרשת החשמל הישראלית החל משנת 1991.^[3]

מים: הכפר מחובר לרשות המים הפלסטינית.^[3]

ביוב: אין בכפר תשתית ביוב והתושבים משתמשים בבורות ספיגה.^[3]

פח"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבורקה יצא בן הכפר, המחבל רָאאֶד א-שרנובי, שרצח 19 אנשים בפיגוע התאבדות בקו 18, ב-3 במרץ 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בורקה בוויקישיתוף

בסאם אלמוהור, בורקה, נווה מדבר מאבן בין מטעי זיתים, באתר "שיחה מקומית", 7 ביולי 2014
Welcome to Burqa
Burqa, Welcome to Palestine
Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
Burqa village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Burqa (aerial photo), ARIJ
Development priorities and needs in Burqa, ARIJ
אלמונים משחיתים כלי רכב, הלילה בבורקה, הרצאה באתר יוטיוב

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מסילת השומרון היא מסעף מרכבת העמק שהיא בתורה מסעף של מסילת הרכבת החיג'אזית, שתוכננה להגיע עד לירושלים, אך הגיעה בסופו של דבר רק עד שכם.
^ עד אז מדיניות הממשלה הייתה להקים התנחלויות ביהודה ושומרון רק בבקעת הירדן, גוש עציון ועוטף ירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 570
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Burqa - Village Profile, The Applied Research Institute – Jerusalem, 2014
^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
^ "הנציב האחרון", הצפה, 6 בנובמבר 1947
^ כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון
^ * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים
^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ برقه - Burqa - בורקה (נפת שכם), באתר Palestine Remembered, ‏2007
^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
^ قرية برقة / برقا - הכפר בורקה| موسوعة القرى الفلسطينية - אנציקלופדיה לכפרי פלסטין, באתר palqura.com (בערבית)
^ דני רובינשטיין, חטיבת ההתיישבות מציעה להקיף את שכם ב-11 ישובים ישראליים, דבר, 26 ביולי 1979
^ דני רובינשטיין, הצלחותיו המסחררות של גוש אמונים, דבר, 24 במאי 1978
חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
^ אמיר אורן, תחרות בשומרון: איזו התנחלות תפונה אחרונה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2005
^ דוד רטנר, מתבצרים בכל הכוח, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2005
^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
^ חיים לוינסון, 8 שנים לאחר הפינוי: בעלי הקרקעות הפלסטינים חוזרים לחומש, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2013
^ בג"ץ 2417/15 ראש מועצת הכפר בורקה, סאמי עבד אלעזיז צאלח פרעוניה ואחר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחר, ניתן ב־6 באפריל 2015.
^ גדעון לוי אלכס ליבק, ההתנחלות אמנם פונתה, אך זה לא מפריע לכנופייה מחומש, באתר הארץ, 26 בפברואר 2019

[5] מסילת השומרון היא מסעף מרכבת העמק שהיא בתורה מסעף של מסילת הרכבת החיג'אזית, שתוכננה להגיע עד לירושלים, אך הגיעה בסופו של דבר רק עד שכם.

[14] עד אז מדיניות הממשלה הייתה להקים התנחלויות ביהודה ושומרון רק בבקעת הירדן, גוש עציון ועוטף ירושלים.

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 570

[פרופיל-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Burqa - Village Profile, The Applied Research Institute – Jerusalem, 2014

[4] Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343

[6] "הנציב האחרון", הצפה, 6 בנובמבר 1947

[7] כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון

[8] * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים

[9] Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24

[:1-10] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ برقه - Burqa - בורקה (נפת שכם), באתר Palestine Remembered, ‏2007

[11] Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18

[12] Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59

[13] قرية برقة / برقا - הכפר בורקה| موسوعة القرى الفلسطينية - אנציקלופדיה לכפרי פלסטין, באתר palqura.com (בערבית)

[15] דני רובינשטיין, חטיבת ההתיישבות מציעה להקיף את שכם ב-11 ישובים ישראליים, דבר, 26 ביולי 1979

[16] דני רובינשטיין, הצלחותיו המסחררות של גוש אמונים, דבר, 24 במאי 1978
חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978

[17] עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980

[18] אמיר אורן, תחרות בשומרון: איזו התנחלות תפונה אחרונה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2005

[19] דוד רטנר, מתבצרים בכל הכוח, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2005

[20] מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"

[21] חיים לוינסון, 8 שנים לאחר הפינוי: בעלי הקרקעות הפלסטינים חוזרים לחומש, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2013

[22] בג"ץ 2417/15 ראש מועצת הכפר בורקה, סאמי עבד אלעזיז צאלח פרעוניה ואחר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחר, ניתן ב־6 באפריל 2015.

[23] גדעון לוי אלכס ליבק, ההתנחלות אמנם פונתה, אך זה לא מפריע לכנופייה מחומש, באתר הארץ, 26 בפברואר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[א]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[ב]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

Flag of Senegal יישובי נפת שכם
ערים	שכם
מועצות מקומיות	עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ
כפרים	עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה
מחנות פליטים	בלאטה
נפות הרשות הפלסטינית