מדינות גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Karte Bundesrepublik Deutschland.svg

גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות (Bundesländer – מדינות פדרליות), שכל אחת מהן ריבונית באופן חלקי. לכל אחת מהמדינות עיר בירה, ממשלה ומוסדות משלה. לברלין ולהמבורג אין ערי בירה, שכן הן ערי-מדינה; בתחומי מדינת ברמן, הנחשבת גם היא לעיר-מדינה, כלולות שתי ערים, והעיר ברמן היא עיר הבירה של מדינת ברמן. פיזור האוכלוסין במדינות השונות איננו אחיד: כמחצית מאוכלוסיית גרמניה חיה בשלוש המדינות המאוכלסות ביותר – נורדריין-וסטפאליה, בוואריה ובאדן-וירטמברג; המחצית השנייה פזורה על-פני 13 המדינות הפדרליות האחרות.

כמעט מאז ומתמיד המסורת הפדרליסטית שלטה בגרמניה. מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית שטאופן ששלטה באימפריה הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן. המדינות הפדרליות שמרכיבות את הרפובליקה כיום מבוססות על שרידיהם של מדינות ונסיכויות היסטוריות שהרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה, הקונפדרציה הגרמנית, הקונפדרציה הצפון-גרמנית, הקיסרות הגרמנית ורפובליקת ויימאר.

כל אחת מהמדינות מספקת את חלקה בהיסטוריה התרבותית של גרמניה, וכל אחת מהן מאופיינת במנהגים שונים, תרבות שונה, ניבים מקומיים וסגנון אדריכלי שונה.

המדינות הפדרליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות גרמניה היו שרויות לשליטתן של כל ארבעת אזורי הכיבוש בגרמניה. ב-1949 המדינות בשלושת האזורים המערביים הקימו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הלוא הוא שמה הרשמי של גרמניה המערבית. זאת בניגוד להתפתחות שלאחר המלחמה באוסטריה, שם הבונד (Bund; פדרציה) הוקמה לראשונה, ולאחר מכן מדינות בודדות נוצרו כיחידות פדרליות.

מקור השימוש במונח "Länder" לתיאור מדינה פדרלית בגרמניה בחוקת ויימאר משנת 1919. בטרם לכן, המדינות שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית נקראו "Staaten" (שטאטן). כיום המונח הגרמני המקובל המקובל הוא "Bundesland", אך אינו רשמי – הן מחוקת ויימאר והן מחוקת גרמניה המודרנית. שלוש מדינות קרויות "Freistaat" (פרַיישטאט – מדינה חופשית): בוואריה (מ-1919), סקסוניה (מ-1990) ותורינגיה (מ-1994).


סמל מדינה תאריך הצטרפות ראש הממשלה תמונה מפלגה נציגים בבונדסראט שטח בקמ"ר אוכלוסייה באלפים צפיפות לקמ"ר עיר בירה קוד תקן
Coat of arms of Baden-Württemberg (lesser).svg באדן וירטמברג
Baden-Württemberg
1949 וינפריד קרצ'מן Winfried Kretschmann.jpg מפלגת הירוקים
סוציאל-דמוקרטית
6 35,752 10,739 300 שטוטגרט
Stuttgart
BW
Bayern Wappen.svg בוואריה
Bayern
באיֶירְן
1949 הורסט סיהופר 12-07-17-landtagsprojekt-bayern-RalfR-001.jpg חופשית-דמוקרטית 6 70,552 12,488 177 מינכן
München
BY
Coat of arms of Berlin.svg ברלין
Berlin
1990 קלאוס ווברייט Klaus Wowereit Berlin-Tegel 01.jpg סוציאל-דמוקרטית
די לינקה
4 892 3,395 3,807 BE
Brandenburg Wappen.svg ברנדנבורג
Brandenburg
1990 דיטמר ווידקה Dietmar Woidke M-0212 36139 Ausschnitt Color Hoffotografen.jpg סוציאל-דמוקרטית
די לינקה
4 29,479 2,559 87 פוטסדאם
Potsdam
BB
Bremen Wappen(Mittel).svg ברמן
Bremen
1949 ינס בורנסן Portrait Buergermeister Boehrnsen.jpg סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 419 663 1,641 HB
Coat of arms of Hamburg.svg המבורג
Hamburg
1949 אולף שולץ Olaf Scholz, August 2009 - by SPD-Schleswig-Holstein.jpg נוצרית-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 755 1,774 2,309 HH
Coat of arms of Hesse.svg הסן
Hessen
1949 פולקר בופייר Volker bouffier.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
5 21,115 6,075 289 ויסבאדן
Wiesbaden
HE
Coat of arms of Mecklenburg-Western Pomerania (great).svg מקלנבורג-מערב פומרניה
Mecklenburg-Vorpommern
מקלנבורג-פורפומרן
1990 ארווין סלרינג 13-06-20-erwin-sellering-01.jpg סוציאל-דמוקרטית
נוצרית-דמוקרטית
3 23,180 1,707 74 שוורין
Schwerin
MV
Coat of arms of Lower Saxony.svg סקסוניה התחתונה
Niedersachsen
נידרזאקסן
1949 סטפן ווייל Weil, Stephan-8456.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
6 47,609 7,997 168 הנובר
Hannover
NI
Coat of arms of North Rhine-Westfalia.svg נורדריין-וסטפאליה
Nordrhein-Westfalen
נורדריין-וסטפאלן
1949 הנלורה קראפט Hannelorekraft.jpg סוציאל-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
6 34,085 18,029 530 דיסלדורף
Düsseldorf
NW
Coat of arms of Rhineland-Palatinate.svg ריינלנד-פאלץ
Rheinland-Pfalz
1949 מלו דרייר WLP RLP 9648 Malu Dreyer.jpg סוציאל-דמוקרטית 4 19,853 4,053 204 מיינץ
Mainz
RP
Wappen des Saarlands.svg חבל הסאר
Saarland
זארלנד
1957 אנגרט קרמפ-קרנבאואר 2012 AKK-2.JPG נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
מפלגת הירוקים
3 2,569 1,050 409 זארבריקן
Saarbrücken
SL
Coat of arms of Saxony.svg סקסוניה
Sachsen
זאקסן
1990 סטניסלב טיליך SACHSEN CDU 13.06.20130123 - Portrait.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
4 18,416 4,250 232 דרזדן
Dresden
SN
Wappen Sachsen-Anhalt.svg סקסוניה-אנהלט
Sachsen-Anhalt
זאקסן-אנהלט
1990 ריינר האסלהוף Reiner Haseloff (Martin Rulsch) 01.jpg נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
4 20,446 2,470 121 מגדבורג
Magdeburg
ST
Coat of arms of Schleswig-Holstein.svg שלזוויג הולשטיין
Schleswig-Holstein
1949 טורסטן אלביג 13-08-23-torsten-albig-07.jpg נוצרית-דמוקרטית
חופשית-דמוקרטית
4 15,799 2,833 179 קיל
Kiel
SH
Coat of arms of Thuringia.svg תורינגיה
Thüringen
תירינגן
1990 כריסטיאנה ליברקנכט CLPortratHoch.jpg נוצרית-דמוקרטית
סוציאל-דמוקרטית
4 16,172 2,335 144 ארפורט
Erfurt
TH

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של מדינות גרמניה הנוכחיות הנמצאות לגמרי או בעיקר בגבולותיה הישנים של הקיסרות הגרמנית שתחת הנהגת ממלכת פרוסיה.

לפדרליזם מסורת ארוכת שנים בגרמניה; האימפריה הרומית הקדושה הייתה מורכבת ממספר רב של מדינות קטנות ("Kleinstaaterei"; קליינשטאטריי). מספר השטחים הוקטן במידה ניכרת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. לאחר קונגרס וינה הוקמה הקונפדרציה הגרמנית שהורכבה מ-39 מדינות. הקונפדרציה פורקה לאחר מלחמת שבעת השבועות ובמקומה קמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית תחת הנהגתה של ממלכת פרוסיה; מלחמה זו הביאה את פרוסיה למעמד דומיננטי בגרמניה, והלאומיות הגרמנית הכריחה את המדינות העצמאיות הנותרות לכרות ברית עם פרוסיה במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת (18701871), ולאחר מכן להיעתר להמלכת וילהלם הראשון כקיסר גרמניה. הקיסרות הגרמנית החדשה כללה 25 מדינות (שלושה מהן ערי הנזה) והישות הטריטוריאלית אלזס-לורן. הקיסרות נשלטה בידי פרוסיה, ששלטה ב-65% משטחה ו-62% מאוכלוסייתה. לאחר האבדות הטריטוריאליות שפקדו את גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, המדינות הנותרות המשיכו כרפובליקות. מדינות אלו בוטלו בהדרגה, דה פקטו, תחת המשטר הנאצי במהלך תהליך הגלייכשלטונג (האחדה).

בתקופת הכיבוש של בעלות הברית על גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות המדינות נוסחו מחדש על ידי הממשלות הצבאיות של בעלות הברית; אף מדינה לא היוותה יותר מ-30% מהאוכלוסייה או הטריטוריה; הדבר נעשה על מנת למנוע מצב שבו מדינה כלשהי תחזיק בהשפעה דומיננטית כפי שאירע בעבר עם פרוסיה. תחילה, רק חלק מהמדינות שלפי המלחמה נותרו כפי שהיו: חלק מבאדן, בוואריה, ברמן, המבורג, סקסוניה ותורינגיה; המדינות המוקפות, ריינלנד-פאלץ, נורדריין-וסטפאליה וסקסוניה-אנהלט חבו את קיומם של כוחות הכיבוש ונוצרו מתוך מחוזות פרוסים ומדינות קטנות יותר.

עם ייסודה, גרמניה המערבית הורכבה מ-11 מדינות. אלה צומצמו ל-9 מדינות ב-1952 כאשר 3 מתוכן (דרום באדן, וירטמברג-הוהנצולרן ווירטמברג-באדן) התמזגו למדינה חדשה בשם באדן-וירטמברג. ב-1957, כאשר הוחזרה חבל הסאר מכיבוש צרפתי, כללה המדינה כ-10 מדינות פדרליות, אלו מכונות היום "המדינות הישנות". ברלין המערבית הייתה תחת הריבונות המערבית של בעלות הברית והיא הייתה בפועל מובלעת של גרמניה המערבית אולם דה יורה הייתה שטח כבוש.

גרמניה המזרחית הורכבה מ-5 מדינות (ברנדנבורג, מקלנבורג-מערב פומרניה, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה). ב-1952 בוטלה החלוקה למדינות ובמקומם המדינה חולקה ל-14 מחוזות מנהליים. השליטה הסובייטית בברלין המזרחית (אף על פי שרשמית הייתה בעלת מעמד זהה לזו של ברלין המערבית) הכריזה עליה כבירתה של גרמניה המזרחית וכמחוז ה-15 שלה.

לקראת איחוד גרמניה המחודש ב-3 באוקטובר 1990 נוצרו מחדש חמש המדינות בגרמניה המזרחית שהרכיבו אותה בעבר. מחוז ברלין המזרחית לשעבר מוזג עם ברלין המערבית ליצירת מדינה חדשה. מעתה כוללת גרמניה 16 מדינות פדרליות: 10 המדינות "הישנות" של גרמניה המערבית ו-5 המדינות "החדשות" של גרמניה המזרחית בנוסף למדינת ברלין החדשה. בחוקת גרמניה שתוקנה לאחר האיחוד נקבע כי באפשרות המדינות לנהל הסכמים עם מדינות חוץ בתחום מיומנותן ובהסכמת הממשלה הפדרלית.

מבנה הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, החוקה הפדרלית, קובעת כי המבנה של הממשלה בכל מדינה פדרלית חייבת "להתאים את העקרונות של הממשל הרפובליקני, הדמוקרטי והחברתי בהתבסס על שלטון החוק". רוב המדינות כפופות לממשלה בראשות מיניסטר-פרזידנט (שר או נשיא המדינה) לצד גוף מחוקק חד-ביתי הנקרא לנדטאג.

המדינות הן רפובליקות פרלמנטריות, והיחסים בין הרשות המחוקקת והמבצעת שלהן משקפת את המערכת הפדרלית: המחוקקים נבחרים בידי התושבים לתקופת כהונה של כ-4 או 5 שנים (תלוי במדינה) והמיניסטר-פרזידנט נבחר ברוב קולות על ידי חברי הלנדטאג.

ממשלותיהן של ערי המדינה (ברלין, ברמן והמבורג) הן סנאטיות. בשלוש המדינות החופשיות (בוואריה, תורינגיה וסקסוניה) הממשלה מכונה "ממשלת המדינה" (Staatsregierung) ובעשר המדינות האחרות "ממשלת הארץ" (Landesregierung). קודם ל-1 בינואר 2000, הפרלמנט של בוואריה הורכב משני בתים (בית תחתון ובית עליון שנקרא סנאט) והסנאט מנציגי הקבוצות החברתיות והכלכליות הדומיננטיות של המדינה. הסנאט בוטל בעקבות משאל עם שנערך שנתיים קודם לכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


חלוקה מינהלית של מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · צ'כיה · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ לא מוכרים: אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · קוסובו · צפון קפריסין 2


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה