קולוסיאום
ערך זה עוסק באמפיתיאטרון עתיק ברומא. אם התכוונתם לדיסקוטק ישראלי, ראו קולוסיאום (דיסקוטק).
הקולוסיאום (לטינית Amphitheatrum Flavium או Colosseum; איטלקית Colosseo) הוא אמפיתיאטרון הגדול ביותר שנבנה ברומא העתיקה ונועד לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים, מופעים הכוללים ציד בעלי חיים והוצאות להורג. הוא היה מסוגל לאכלס עד כ-50 אלף צופים. על-פי ההערכות, כחצי מיליון איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום.[דרוש מקור] הקולוסיאום נחשב כאחד היצירות הגדולות ביותר של ההנדסה והאדריכלות הרומית, משמש כיום כאתר תיירות פופולרי ברומא ומהווה סמל לא רשמי של העיר. ב-7 ביולי 2007 נבחר הקולוסיאום לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בניית הקולוסיאום קשורה בנפילת משטרו של הקיסר נירון בשנת 68. נירון היה שנוא ביותר על הסנטורים והאצולה הרומאים שמיהרו להכחיד את זכרו. הם הרסו את קומפלקס הארמונות שבנה שהיה ידוע בשם "ארמון הזהב" ובמקום בו עמדה הבריכה המלאכותית הגדולה שלו, החליטו להקים אמפיתיאטרון כדי להיטיב עם העם. הקולוסאום נבנה בזמן השושלת הפלאבית, את הבניה החל הקיסר אספסיאנוס בשנת 72, עם בניית שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס המשיך בבנייה, והוסיף שני יציעים, והבנייה הושלמה על ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס, בשנת 80. הקיסרים נרווה וטריאנוס עשו מספר שינויים בבנין, והוא שופץ תחת אנטוניוס פיוס באמצע המאה השנייה. בין הבונים של הקולוסאום היו גם עבדים יהודים רבים שהובאו לרומא לאחר דיכוי המרד הגדול והחרבת הישוב היהודי בארץ ישראל, ומומן על ידי השלל שהובא מהארץ לאחר דיכוי המרד.
ההיסטוריון הרומי, דיו קסיוס מספר כי הקולוסיאום נחנך במאה ימים של קרבות מפוארים בהם נהרגו 9,000 בעלי חיים. הקולוסיאום היה בשימוש שוטף עד שנת 217, שבה ניזוק כתוצאה משריפה שפרצה עקב מכת ברק. הוא שוקם בשנת 238, והמשיך לתפקד עד שהנצרות הביאה להפסקת פעילות שהביאה לאובדן חיי אדם. המבנה המשיך לשמש לפעילויות אחרות, ובפרט ציד חיות, עד שנת 524. בשנת 847 ניזוק המבנה מרעידת אדמה והוסב למבצר. עם השנים, הנצרות אימצה את המקום, כמו גם אתרים פגאניים אחרים, וכיום עורך במקום האפיפיור מיסה אחת לשנה בקפלה הממוקמת בצד הדרומי של המבנה.
כל השינויים הללו הזיקו לקולוסיאום וגרמו לו נזקים כבדים. רוב רובו של הקיר החיצוני התמוטט וכיום נשאר ממנו רק קטע אחד במלוא גובהו בכרבע מההיקף המקורי. כמו כן נבזזו ממנו רוב האוצרות, כל הפסלים שעמדו בקשתות החיצוניות, המושבים שהיו עשויים שיש וציפוי השיש של העמודים ושל הקירות החיצוניים. אפילו הברזל ששימש לתמיכה בציפוי השיש נעקר מהקירות תוך השארת חורים. רוב החומרים הללו שמשו לבניית מבנים ברומא. משערים שרצפת השיש ברבות מכנסיות העיר מקורה בקולוסיאום ובאתרים עתיקים אחרים. בעת החדשה נגרמו לבניין נזקים מהזעזועים של הרכבת התחתית שעוברת צמוד לקולוסיאום ומהמכוניות שחולפות בכבישים המקיפים אותו.
[עריכה] שם
במקור נקרא "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium) על שם השושלת הפלאבית שעסקה בבנייתו, בעת העתיקה הוא נקרא על ידי הרומאים "האמפיתיאטרון הקיסרי" (Amphitheatrum Caesareum). למרות זאת הבניין נודע דווקא בשם "הקולוסיאום" על שם פסל ענק של נירון קיסר שעמד בסמוך לו והיה מהגדולים ביותר ברומא. הפסל שהתנשא לגובה של 40 מטרים נקרא הקולוסוס של נירון, על שם הקולוסוס של רודוס אשר היה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. הפסל הוצב במקום על ידי הקיסר אדריאנוס שלקח אותו מארמונות הזהב של נירון. בתקופה שהקולוסיאום נפתח שונה הפסל לדמותו של אל השמש. הפסל נבזז עם השנים אולם זכרו נשאר בשם העממי של הבניין.
[עריכה] כתובת הבנייה של אספסינוס
כתובת לטינית שנמצאה בקולוסיאום מתייחסת לתיקונים שנעשו בזמן שלטונם של הקיסרים תאודוסיוס השני וולנטיניאנוס השלישי בשנת 443 או 444. אולם בין אותיות הכתובת חורים קטנים רבים בעומק של 1 מ"מ עד 1 ס"מ. לכן היה ברור כי לגוש האבן הוצמדה בעבר כתובת מאותיות מתכת. בשנת 1995 פרסם פרופסור גזה אלפולדי שחזור לכתובת בהסתמך על החורים הללו. למרות שרוב החורים לא נשתמרו, בגלל שלכתובות אימפרייליות רומאיות מבנה קבוע, הוא הצליח לשחזר את הכתובת. הכתובת הייתה עשויה מאותיות נפרדות, שהיו עשויות ארד ונשדדו במהלך הזמן.
כתובות בנייה רומאיות מתחילות עם שם הקיסר שבנה אותן, לאחר מכן מופיע שם המבנה והמקור למימון, ולאלה נוספים פרטים נוספים. אלדולפי שחזר בשורה הראשונה את שם הקיסר: "הקיסר והאימפרטור אספסינוס האוגוסטוס". בשורה השנייה מופיעה מילה ארוכה, מכיוון שאין נקודה שמפרידה בין מילים. כאן הוא שחזר את המילה "אמפיתיאטרון", ולאחר מכן שוחזרה המילה "החדש". בשורה השלישית והאחרונה, שוחזרה נוסחת הסיום - במקרה זה המקור שמימן את הבנייה - "משלל המלחמה (הוא) הורה לעשות זאת". ההשלמה המלאה של הכתובת קוראת:
| I[mp(erator)] T(itus) Caes(ar) VESPASI[anvs AVG(vstvs) Amphitheatrv[m novvm?] |
 |
האימפרטור (טיטוס) קיסר אספסינוס האוגוסטוס, הורה להקים את האמפיתיאטרון החדש משלל המלחמה |  |
| – כתובת הבנייה של הקולוסיאום | ||
אלפולדי שם לב כי בשורה הראשונה, האות T לא הייתה בכתובת המקורית, אלא נוספה בשנת 80 עם עליית טיטוס לשלטון, לאחר שטיטוס הוסיף שתי שורות של יציעים לקולוסאום, ובכך ניכס לעצמו את הקמת המבנה ואת הניצחון במרד הגדול. אספסינוס פיקד על לגיון בגרמניה ולחם למעלה מ-30 קרבות בבריטניה, אך באף אחד מהם הוא לא השיג מספיק שלל לבנות את הקולוסיאום. אספסינוס שלח את פטיליוס קרליס לדכא את המרד בגרמניה, ואת בנו דומיטיאנוס לדכא את המרד בגאליה, אולם גם שם לא השיג שלל מספיק כדי לכסות את בניית הקולוסיאום. מאידך, טיטוס שירת כמפקד צבאי רק בדיכוי המרד הגדול ביהודה, ובזמן כיבוש ירושלים ובית המקדש בשנת 70, לקחו הרומאים שלל רב שממנו בנו את הקולוסיאום. לכן כתובת הבנייה אשר מציינת את "שלל המלחמה" מכוונת לניצחון ביהודה ודיכוי המרד הגדול.
בניית הקולוסיאום כדי לחגוג את דיכוי המרד הגדול הייתה חלק מניסיון השושלת הפלאבית לבסס את מעמדה הפוליטי ברומא. הקיסר אספסיאנוס שלא היה בן למשפחה מיוחסת, ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, בקשו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. לכן הפריז אספסינוס בכוחם של המורדים היהודים ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש; טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים, ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.
[עריכה] המופעים
בבסיס המופעים של הקולוסיאום עמדה גישת ה"לחם ושעשועים" של האצולה הרומאית. לפי גישה זו על השלטון לספק לתושבים כמות בסיסית של לחם כדי שלא ירעבו ושעשועים בחינם. לכל אזרחי רומא היה כרטיס כניסה חינם למופעים. מקום הישיבה של האזרחים היה בהתאם למעמדם: במושבים התחתונים ישבו הסנאטורים, מעליהם ישבו הלוחמים, מעליהם המורים ולבסוף האזרחים הרגילים. את הנשים הושיבו במושבי העץ שהיו ממוקמים במעלה המבנה, מעל כל מושבי השיש של הגברים. לקיסר היה מעבר מיוחד וכיסא מיוחד ביציע הנמוך ביותר.
כשגלדיאטור מסוים הפסיד בקרב יכול היה לבקש את רחמי הקהל. במקרה והקהל הניף את מטפחותיו כלפי מעלה, הרי שהגלדיאטור המובס זכה בחייו, אולם אם הקהל סימן באגודלו כלפי מטה, היה על הגלדיאטור המנצח להרוג את יריבו.
מספר היסטוריונים נוצרים דתיים טוענים כי הקיסרים הרומאים היו משליכים נוצרים לתוך הזירה כדי להוציאם להורג על ידי חיות הטרף שהוצגו שם. אולם, אין עדות ממשית לכך שנוצרים נטרפו שם במיוחד בשל נצרותם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] לקריאה נוספת
- Louis H. Feldman, Financing the Colosseum, BAR 27:04, Jul/Aug 2001
- G. Alföldy, Eine Bauinschrift aus dem Colosseum, Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 109, 1995, pp. 195–226
