קולוסיאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 41°53′25″N 12°29′32″E / 41.89028°N 12.49222°E / 41.89028; 12.49222

הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.
הקולוסיאום מבפנים
מבט מקרוב
תרשים המבנה

הקולוסיאוםלטינית: Amphitheatrum Flavium או Colosseum; באיטלקית: Colosseo) הוא אמפיתיאטרון אליפטי במרכז העיר רומא שבאיטליה שנבנה מבטון ואבן. היה זה האמפיתיאטרון הגדול ביותר באימפריה הרומית ונחשב בימיו וגם היום לאחת מהיצירות הגדולות ביותר של הנדסה ואדריכלות רומית, וכן הינו האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם.

הקולוסיאום ממוקם ממזרח לפורום הרומאי ובנייתו החלה על ידי הקיסר אספסיאנוס בשנת 70 לספירה, והושלמה בשנת 80 לספירה בידי בנו הקיסר טיטוס. שיפוצים נוספים נעשו בידי הקיסר דומיטיאנוס - כל אלה קיסרי השושלת הפלאבית ששלטה ברומא במאה ה-1 לספירה, ולפיכך שמו הרשמי של הקולוסיאום הינו "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium).

על פי הערכות, כמות הצופים המרבית בקולוסיאום הינה בין 50,000 ל-80,000 ושימש לתחרויות גלדיאטורים, ותצוגות קרב כגון: קרבות ימיים, מסעות ציד, הוצאות להורג, שחזורי קרב היסטוריים ודרמות מיתולוגיות. המבנה חדל לשמש כמוקד בידור בימי הביניים המוקדמים, ונעשו בו שימושים שונים כגון: דיור, סדנאות, מסדרים דתיים, מבצר, מחצבה ועוד.

אף על פי שבמאה ה-21 חלק רב מהקולוסיאום הרוס בשל רעידות אדמה הרסניות ושוד עתיקות, הקולוסיאום מהווה סמל בלתי רשמי של העיר ושל קיסרות רומא. זהו אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעיר רומא ובעל קשרים הדוקים עם הכנסייה הקתולית והאפיפיור.

בשנת 1980 נרשם כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו, וב-7 ביולי 2007 נבחר כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

שמו של המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם המקורי של המבנה היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium או Flavian Amphitheater) על שם השושלת הפלאבית שעסקה בבנייתו לאחר שלטונו של הקיסר נירון ושנת ארבעת הקיסרים. שם זה עדיין בשימוש באנגלית המודרנית אולם בדרך כלל ידוע היום בשם "הקולוסיאום". בעת העתיקה נקרא לעתים בידי אנשי רומא בשם הלא רשמי Amphitheatrum Caesareum (האמפיתיאטרון הקיסרי) אולם שם זה לא היה בלעדי למבנה זה. השם "קולוסיאום" נטמע בשל פסל ענק של הקיסר נירון שעמד בסמוך לו והיה אחד מהגדולים ביותר ברומא (נישא לגובה 40 מטרים), וכונה בשם זה על שם הקולוסוס של רודוס המפורסם, והוצב שם בידי הקיסר אדריאנוס. פסל זה נבזז עם השנים אולם זכרו של הפסל נותר בשם העממי של המבנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של המבנה קשורה בנפילת משטרו של קיסר נירון בשנת 68. נירון היה שנוא על האצולה הרומאית והעם כאחד (ואף נאשם בשריפתה של העיר רומא), ואלה מיהרו להכחיד את זכרו עם התבססות השלטון הקיסרי באימפריה. המקום בו עמדה הבריכה המלאכותית הגדולה שלו בקומפלקס "ארמון הזהב" שנהרס נבחר על ידי הקיסר אספסיאנוס כמקום המתאים לבניית אמפיתיאטרון להנאתם של האזרחים. האזור היה מיושב בעבר בצפיפות אולם השריפה הגדולה שפקדה את רומא בשנת 64 לספירה פינתה את השטח לטובת הבנייה המלכותית של הקיסר נירון. בנייתו של הקולוסיאום החלה בשנת 72 בערך, ומומנה, על פי הדעה הרווחת, על ידי השלל שנלקח מבית המקדש היהודי לאחר חורבנו בשנת 70. מלבד האמפיתיאטרון נבנו באזור גם בתי ספר לגלדיאטורים ומבנים רלוונטיים אחרים.

לזכותו של הקיסר אספסיאנוס מיוחסת בניית שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס שירש את אביו בשנת 79 המשיך בבנייה והוסיף על המבנה שני יציעים נוספים. ההיסטוריון הרומי קסיוס דיו מצהיר כי בשנת 80 נטבחו למעלה מ-9,000 חיות בר במהלך 100 ימי קרבות מפוארים במסגרת משחקי החניכה של האמפיתיאטרון. שיפוץ נוסף עבר המבנה בתקופת כהונתו של דומיטיאנוס (81-96) שהוסיף על המבנה סדרה של מנהרות תת-קרקעיות ששימשו לעבדים ובעלי חיים, וכן הרחבת חלקו העליון של המבנה לצורך קיבולת צופים גדולה יותר. שיפוצים נוספים במבנה בוצעו על ידי הקיסרים נרווה, טריאנוס ואנטונינוס פיוס.

בשנת 217 נפגע המבנה בשל מכת ברק, ושריפה פרצה במקום. שריפה זו הרסה את חלקו העליון של המבנה והוא עבר בשל כך מספר סדרות שיפוצים במהלך השנים 250 - 320. בשנת 443 נגרם נזק נוסף למבנה בשל רעידת אדמה ונדרשו שיפוצים נוספים. קרב הגלדיאטורים האחרון בקולוסיאום התקיים בשנת 435 בערך. מופעים של ציד בעלי חיים בוצעו עד שנת 523 עת דרשה הנצרות את הפסקת הפעילות הראוותנית במקום.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולוסיאום עבר כמה שינויים קיצוניים גם בתקופת ימי הביניים. בסוף המאה ה-6 נבנתה בתוך המבנה כנסייה קטנה אולם ככל הנראה ללא משמעות דתית למבנה כולו. הזירה עצמה הוסבה לבית קברות, ובחללים שמתחת למקומות הישיבה הקמו מקומות לדיור ולסדנאות - כל זאת עד לסוף המאה ה-12. בשנת 1200 השתלטה משפחת פרנגיפני על המתחם והוסיפה לו ביצורים - לצורך שימוש כטירה פרטית.

בשנת 1349 פרצה רעידת אדמה נוספת, שגרמה נזק רב לצידו הדרומי של המבנה, שנשען על קרקע פחות יציבה. בחלק גדול מאבני האזור שקרס נעשה שימוש לבנייה של מבנים אחרים בעיר - ארמונות, כנסיות, בתי חולים ועוד. באמצע המאה ה-14 החל להתקיים במקום מסדר דתי שהיה פעיל עד למאה ה-19. חלק גדול מאבני המקום של חלקו הפנימי - נעקר מהמקום ונעשה בו גם שימוש חוזר - דבר שהותיר "צלקות" רבות במבנה אשר ניתן לראותן עד היום.

במהלך המאה ה-16 וה-17 ביקשה הכנסייה להפוך את המתחם לפרודוקטיבי יותר. האפיפיור סיקסטוס החמישי (1585 - 1590) תיכנן להפוך את המקום למפעל לצמר, על מנת לספק תעסוקה לזונות של רומא. אולם הצעה זו נפלה עם מותו. בשנת 1671 הועלתה הצעה להשמיש את המתחם לצורך מלחמת שוורים, אולם הצעה זו נפלה בשל מחאה ציבורית.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1749 תמך האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר (1740 - 1758) כי הקולוסיאום היה בשימוש בראשית הנצרות לצורך הוצאתם להורג של הנוצרים הראשונים. האפיפיור אסר על שימושו של המקום כמחצבה והכריז עליו כקדוש בשל דמם של המרטירים. עם זאת, אין עדות היסטורית התומכת בדעה זו של האפיפיור ודעה זו לא הייתה ידועה לפני המאה ה-16.

אפיפיורים מאוחרים יותר יזמו מספר פרויקטים של ייצוב ושיקום המבנה - כמו למשל הסרתה של צמחיית פרא שגדלה במקום, ייצוב החזית בין השנים 1807 - 1827. אזור הזירה נחפר בחלקו בשנים 1810 - 1814 ונחשף באופן מלא בתקופת שלטונו של בניטו מוסוליני בשנת 1930.

הקולוסיאום משמש כיום כאחד מתיירי התיירות הפופולריים ביותר ברומא, ונאספים אליו מיליוני מבקרים בשנה. בשל השפעות של זיהום והידרדרות כללית של המבנה בוצעה תוכנית שיקום גדולה בין השנים 1993 - 2000 בעלות של כ-40 מיליון לירטות איטלקיות (כ-20 מיליון דולר לפי השערים בשנת 2000).

בשנים האחרונות הפך הקולוסיאום גם לסמל כנגד עונש מוות שבוטל באיטליה בשנת 1948. מספר הפגנות כנגד עונש המוות התקיימו מול הקולוסיאום בשנת 2000, ועיריית רומא, כמחווה, החליטה לשנות את הצבע של התאורה על הקולוסיאום מלבן לזהב בכל פעם שהומתק עונשו של נידון למוות למאסר או שהוא משתחרר. לאחרונה הואר הקולוסיאום בזהב כאשר בוטל עונש המוות במדינת ניו מקסיקו בארצות הברית באפריל 2009.

בשל מצבו הרעוע של הקולוסיאום, אין זה אפשרי לקיים במתחם מופעים. ניתן לאכלס בתוכו רק כמה מאות מבקרים בו זמנית. עם זאת הופעות גדולות בוצעו מחוץ למבנה, כאשר הוא משמש כתפאורה כמו למשל ריי צ'ארלס (מאי 2002), פול מקרטני (מאי 2003), אלטון ג'ון (ספטמבר 2005) ובילי ג'ואל (יולי 2006).

כתובת הבנייה של אספסיאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת לטינית שנמצאה בקולוסיאום מתייחסת לתיקונים שנעשו בזמן שלטונם של הקיסרים תאודוסיוס השני וולנטיניאנוס השלישי בשנת 443 או 444. אולם בין אותיות הכתובת חורים קטנים רבים בעומק של 1 מ"מ עד 1 ס"מ. לכן היה ברור כי לגוש האבן הוצמדה בעבר כתובת מאותיות מתכת. בשנת 1995 פרסם פרופסור גזה אלפולדי שחזור לכתובת בהסתמך על החורים הללו. אף על פי שרוב החורים לא נשתמרו, בגלל שלכתובות אימפריאליות רומאיות מבנה קבוע, הוא הצליח לשחזר את הכתובת. הכתובת הייתה עשויה מאותיות נפרדות, שהיו עשויות ארד ונשדדו במהלך הזמן.

כתובות בנייה רומאיות מתחילות עם שם הקיסר שבנה אותן, לאחר מכן מופיע שם המבנה והמקור למימון, ולאלה נוספים פרטים נוספים. אלדולפי שחזר בשורה הראשונה את שם הקיסר: "הקיסר והאימפרטור אספסינוס האוגוסטוס". בשורה השנייה מופיעה מילה ארוכה, מכיוון שאין נקודה שמפרידה בין מילים. כאן הוא שחזר את המילה "אמפיתיאטרון", ולאחר מכן שוחזרה המילה "החדש". בשורה השלישית והאחרונה, שוחזרה נוסחת הסיום - במקרה זה המקור שמימן את הבנייה - "משלל המלחמה (הוא) הורה לעשות זאת". ההשלמה המלאה של הכתובת קוראת:

.
כתובת הקדשה שהציב הקיסר אספסינוס לכבוד הקמת הקולוסיאום משלל המלחמה
I[mp(erator)] T(itus) Caes(ar) VESPASI[anvs AVG(vstvs)

Amphitheatrv[m novvm?]
[Ex] Manvbi(i)s (vacat) (fieri ivssit (?)]

Cquote2.svg

האימפרטור (טיטוס) קיסר אספסינוס האוגוסטוס, הורה להקים את האמפיתיאטרון החדש משלל המלחמה

Cquote3.svg
– כתובת הבנייה של הקולוסיאום
.

אלפולדי שם לב כי בשורה הראשונה, האות T לא הייתה בכתובת המקורית, אלא נוספה בשנת 80 עם עליית טיטוס לשלטון, לאחר שטיטוס הוסיף שתי שורות של יציעים לקולוסאום, ובכך ניכס לעצמו את הקמת המבנה ואת הניצחון במרד הגדול. אספסינוס פיקד על לגיון בגרמניה ולחם למעלה מ-30 קרבות בבריטניה, אך באף אחד מהם הוא לא השיג מספיק שלל לבנות את הקולוסיאום. אספסינוס שלח את פטיליוס קרליס לדכא את המרד בגרמניה, ואת בנו דומיטיאנוס לדכא את המרד בגאליה, אולם גם שם לא השיג שלל מספיק כדי לכסות את בניית הקולוסיאום. מאידך, טיטוס שירת כמפקד צבאי רק בדיכוי המרד הגדול ביהודה, ובזמן כיבוש ירושלים ובית המקדש בשנת 70, לקחו הרומאים שלל רב שממנו בנו את הקולוסיאום. לכן כתובת הבנייה אשר מציינת את "שלל המלחמה" מכוונת לניצחון ביהודה ודיכוי המרד הגדול.

בניית הקולוסיאום כדי לחגוג את דיכוי המרד הגדול הייתה חלק מניסיון השושלת הפלאבית לבסס את מעמדה הפוליטי ברומא. הקיסר אספסיאנוס שלא היה בן למשפחה מיוחסת, ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, בקשו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. לכן הפריז אספסינוס בכוחם של המורדים היהודים ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנה את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש; טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים, ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, אף על פי שלא השתתף בלחימה.

המופעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של מופע בקולוסיאום כפי שנערך בימי קדם

בבסיס המופעים של הקולוסיאום עמדה גישת ה"לחם ושעשועים" של האצולה הרומאית. לפי גישה זו על השלטון לספק לתושבים כמות בסיסית של לחם כדי שלא ירעבו ושעשועים בחינם. לכל אזרחי רומא היה כרטיס כניסה חינם למופעים. מקום הישיבה של האזרחים היה בהתאם למעמדם: במושבים התחתונים ישבו הסנאטורים, מעליהם ישבו הלוחמים, מעליהם המורים ולבסוף האזרחים הרגילים. את הנשים הושיבו במושבי העץ שהיו ממוקמים במעלה המבנה, מעל כל מושבי השיש של הגברים. לקיסר היה מעבר מיוחד וכיסא מיוחד ביציע הנמוך ביותר.

כשגלדיאטור הפסיד בקרב יכול היה לבקש את רחמי הקהל. אם הקהל הניף את מטפחותיו כלפי מעלה, הרי שהגלדיאטור המובס זכה בחייו, אולם אם הקהל סימן באגודלו כלפי מטה, היה על הגלדיאטור המנצח להרוג את יריבו.

מספר היסטוריונים נוצרים דתיים טוענים כי הקיסרים הרומאים היו משליכים נוצרים לתוך הזירה כדי להוציאם להורג על ידי חיות הטרף שהוצגו שם. אולם, אין עדות ממשית לכך שנוצרים נטרפו שם במיוחד בשל נצרותם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולוסיאום בוויקישיתוף
תמונה פנורמית של הקולוסיאום - מבחוץ
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של הקולוסיאום - מבחוץ
תמונה פנורמית של הקולוסאום - מבפנים
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של הקולוסאום - מבפנים