ז'ורז' סאנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ורז' סאנד ב-1864, בתצלום מאת נדאר (פליקס טורנשון)

אמאנטין-לוסיל-אוֹרוֹר דוּפֵּן, לימים הברונית דוּדֶבַאן (5 ביולי 1804 - 8 ביוני 1876), סופרת צרפתייה ופמיניסטית מוקדמת (עוד בטרם הומצאה המילה), שכתבה בשם העט ז'ורז' סאנד (George Sand). כתבה רומנים רבים, אוטוביוגרפיה אחת, אגדות ילדים, מחזות לתיאטרון, ביקורות ספרותיות ומאמרים פוליטיים.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנד נולדה בפריז לאב בעל ייחוס אריסטוקרטי ולאם פשוטת עם. את רוב ילדותה בילתה אצל סבתה באחוזה המשפחתית בחבל הצרפתי ברי, סביבה שהרבתה להופיע מאוחר יותר בספריה. ב-1822 נישאה לברון מ' קזימיר דודבאן (1795 - 1871) ולשניים נולדו שני ילדים: מוריס וסולאנז'. בשנת 1835 סאנד לקחה עמה את ילדיה ועזבה את בעלה.

רומן ביכוריה, "ורוד ולבן" (1831) נכתב בשיתוף פעולה עם ז'ול סאנדו (Sandeau), שממנו שאלה, על פי המסופר, את שם העט שלה, סאנד. היא זכתה לפרסום בשנה שלאחר מכן, עם צאת ספרה "אינדיאנה".

לאחר הפרידה מבעלה חשפה סאנד את חיבתה לבגדי גברים, מכנסיים וחליפה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. על אף זאת, המשיכה להתלבש בשמלות באירועים חברתיים. התלבושת הגברית איפשרה לה לנוע בחופשיות יתרה ברחובות פריז וזיכתה אותה בגישה למקומות שככל הנראה היו אסורים על אישה במעמדה. זו הייתה התנהגות יוצאת דופן במאה ה-19, זמן שבו מוסכמות וכללים חברתיים - ובמיוחד בקרב המעמד הגבוה - היו בעלי חשיבות עליונה. כתוצאה מכך איבדה סאנד זכויות-יתר רבות הכרוכות במעמדה כברונית. למרבה האירוניה, חיים בנפרד מן הבעל היו מוסכמה מקובלת באותה תקופה בקרב נשים מן המעמדות הגבוהים, כל עוד הן נמנעו מלנהוג בצורה יוצאת דופן בציבור.

שמה של סאנד נקשר ביחסים רומנטיים עם שמם של הסופר אלפרד דה מיסה והמלחינים פרנץ ליסט ופרדריק שופן - אותו פגשה בפריז ב-1831. באי הספרדי מיורקה אפשר לבקר במנזר ואלדמוסה, שם בילתה סאנד את חורף 1838 - 1839 בחברת שופן וילדיה. החופשה תוארה לימים ברומן שכתבה, "חורף במיורקה", שראה אור ב-1855. סאנד גם כתבה ספר בשם "לוקרציה פלוריאני" ובו מופיעה דמות בשם הנסיך קרול. קיימת תאוריה שדמות זו מייצגת את שופן ומתארת אותו כסובל כרוני וכאישיות שקשה להתמודד איתה. ז'ורז' סאנד עזבה את שופן לפני שמת משחפת.

במהפכה הרפובליקאית ב-1848 מילאה סנד באופן לא רשמי את תפקיד שרת התעמולה. היא חיברה עלונים והתנגדה לקוד נפוליאון שהציב נשים רווקות תחת חסות אביהן.

סאנד הייתה כותבת פורה ופרסמה למעלה מ-90 רומנים, 35 מחזות ועוד מאות מאמרים, אוטוביוגרפיות ומכתבים. בין הרומנים המצליחים שכתבה היו "אינדיאנה", "לֶליָה", "מוֹפְּרָה", "המדריך לטיול בצרפת", "קונסואלו" ו"הטוחן מאנגיבול". בהשראת חוויות ילדותה בכפר כתבה את הרומנים הכפריים "La Mare aux Diables", "פרנסואה העזובי", "פאדט הקטנה" (בעברית: "פדיטה הקטנה") ועוד. בין המחזות והיצירות האוטוביוגרפיות האחרות שכתבה היו "סיפור חיי", "היא והוא" (על אודות הרומן שלה עם מיסה), "יומן אינטימי" (שפורסם לאחר מותה, ב-1926) ו"חליפת מכתבים". סאנד הרבתה להופיע ביצירותיה הבימתיות בתיאטרון קטן משלה באחוזה המשפחתית שלה.

סאנד חיברה גם ביקורות ספרות וכתבים פוליטיים. כמו כן הייתה אחת הנשים הבודדות שעישנו מקטרת. בעקבות המהפכה הפמיניסטית, יש התעניינות מחודשת ביצירה שלה בצרפת.

ז'ורז' סאנד מתה בנואן שבצרפת ב-8 ביוני 1876 בגיל 72 ונקברה באדמת האחוזה המשפחתית.

ספרים מאת ז'ורז' סאנד שיצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]