חטיבה 500

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "עוצבת כפיר" מפנה לכאן. לערך העוסק בחטיבת חי"ר בשם זהה, ראו חטיבת כפיר.
חטיבה 500
תג הכתף של חטיבה 500
תג הכתף של חטיבה 500
פרטים
כינוי עוצבת כפיר
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל השריוןחיל השריון חיל השריון
סוג חטיבת שריון
בסיס האם המרכז הלאומי לאימונים ביבשה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1972–2003 (כ־31 שנים)
מלחמות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי שוט ומגח
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדה
מפקדים מפקדי החטיבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טנק מגח 7 של עוצבת כפיר מתאמן בבקעת הירדן

חטיבה 500, הידועה גם בשם עוצבת השריון כפיר, הייתה חטיבה בחיל השריון הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה במתקן צאלים (נקרא אז "מתקן 500" – מכאן שם החטיבה) משנת 1972 עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז כסדירה עד לשנת 2003, כאשר פורקה.

עד שנת 1974 השתמשה החטיבה בטנקי שוט, ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי מגח.

במלחמת יום הכיפורים נלחמה החטיבה הצעירה, בפיקודו של אל"ם אריה קרן, במסגרת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את התעלה והשתתפה בקרב סואץ.

בין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ועד 1980, עם תחילת הנסיגה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, מיקום החטיבה בשגרה היה באזור צומת פרקר (ממזרח למעבר המיתלה) בסיני. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה בבקעת הירדן באזור בקעות, שם עסקה באימונים ובמשימות של ביטחון שוטף.

במלחמת שלום הגליל השתתפה החטיבה בלחימה בגזרה המרכזית תחת פיקוד עוצבת הפלדה, לחמה בעין זחלתא.[1] בתום השבוע השלישי למלחמה השתלטה על כביש ביירות-דמשק באזור בחמדון והעיירה סאופר משם גלשה לעאליי ולביירות והשתתפה במצור על מערב העיר עד לכניעת המחבלים וגירושם לתוניס. בשנת 1984 נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגזרה המזרחית באזור הבקאע וג'בל בארוכ.

החטיבה השתתפה במבצע חומת מגן. בשנת 2003 הוחלט על פירוק החטיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם אריה קרן. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת חרמ"ש. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.

מלחמת יום הכיפורים ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקוד אל"ם אריה קרן כללה 3 גדודי שוט: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל דן ספיר, גדוד 430 בפיקודו של סא"ל אלישיב שמשי, וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל נחום זקן, פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה בחזית המצרית, כחלק מאוגדה 162 בפיקוד אברהם אדן. מ-8 באוקטובר 1973 עד 15 באוקטובר, בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת תעלת סואץ ובמרחב מול העיר אסמאעיליה. ב-17 באוקטובר השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי T-62 מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-19 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר, פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר סואץ, שם הסתבכה בקרב על העיר סואץ. ב-25 באוקטובר, נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של כיתור הארמייה השלישית המצרית, ממזרח לתעלה.

לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה והוסבה לטנקי M60 פטון. בתקופה שבין הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 ובין נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980 ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח למעבר המיתלה.

בעקבות הסכם השלום עם מצרים חלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה: בשנת 1978 הועבר גדוד 429 מהחטיבה לחטיבה 211 ובהמשך עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בצפון בקעת הירדן כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981 הועבר גדוד 195 מחטיבה 401 לחטיבה 500 וסד"כ החטיבה חזר לכלול שלושה גדודי טנקים סדירים:[2]גור (433), סערה (430) ואדם (195), פלס"ר ופלוגת רפואה במילואים. לכל אחד משלושת גדודי טנקים הסדירים הייתה פלוגת חרמ"ש במילואים.

מלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג 1982)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקוד אל"ם דורון רובין פעלה בגזרה המרכזית כחטיבה משולבת שכללה שלושה גדודי טנקי M60 פטון (מגח 6): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד בני בית אור שנפצע והוחלף על ידי סגנו רמי אלדר, גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן, גדוד חי"ר סדיר 932 בפיקוד סנדר בן ארי, גדוד חיר"מ 9263 בפיקוד משה סלע; גדוד חיר"מ 466 בפיקוד עמירם זקין, פלוגת טנקים ב' מגדוד 532 בפיקוד משה קינן (וקנין), פלוגת סיור בפיקוד חיים שריר ופלוגת קשר בפיקוד שרלי קסלסי..

החטיבה לחמה כחלק מאוגדה 162 בפיקוד מנחם עינן בגזרה המרכזית בלבנון ומשימתה השתלטות על כביש ביירות-דמשק באזור דהר א ביידר בתוך 48 שעות, מרחק תנועה של כ־350 ק"מ. הרעיון המבצעי היה לנצל העובדה שבגזרה המרכזית אותרו ריכוזים קטנים של אויב (סורי ואש"ף) ושהאוכלוסייה העיקרית בגזרה הם דרוזים, נוצרים ושיעים שאינם עוינים. ב-6 ביוני 1982 בערב פרצה החטיבה דרך גשר עקיה, ונעה צפונה בצירים הררים ומפותלים, תוך חציית מעברים הכרחיים, אך לא הורשתה על ידי פיקוד הצפון לנוע בקצב הנדרש והאפשרי כדי לבצע משימתה בלו"ז שהוכתב. הסורים, לאחר שאיתרו את המאמץ העיקרי של חטיבה 500 בגזרה המרכזית שלחו ביום שלישי 8 ביוני גדודי טנקים וקומנדו מהבקע דרך ציר ביירות-דמשר לכיוון עין זחלתא על מנת לחסום את החטיבה באזור המעבר ההכרחי של נהר א בידר שמצפון לעין זחלתא. החל מיום שלישי בערב התקיימו קרבות כנגד הקומנדו הסורי שהצליח לעכב התקדמות החטיבה ב-24 שעות. במקביל נוהל קרב שריון בשריון בין הגדודים 195 ו-430 כנגד טנקים ורק"מ סורי במהלכו הושמדו עשרות כלים סוריים. ביום חמישי 10 ביוני בבוקר יצאה החטיבה להתקפה רגלית וממונעת במרחב שבין עין זחלתא לציר ביירות-דמשק והכריעה את האויב הסורי. אור ליום שישי 11 ביוני הגיעו הכוחות לעמדות המרוחקות כ-5 ק"מ מהציר. הפסקת האש שנכנסה לתוקף ביום שישי בשעה 12 בצהריים לא איפשרה לצאת להתקפה להשלמת המשימה וכוחות החטיבה נערכו בעמדות קילמוטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק בהן החזיקו כשבוע.

כוח אוגדתי נוסף, כוח בני עליו פיקד אל"ם בני טרן מפקדה הקודם של החטיבה בהרכב של גדוד 433, פלוגת חי"ר מגדוד 932 ומחלקת הנדסה פעל במקביל לחטיבה והשתלט על הכפר במחרי.

ב-19 ביוני חודשה הלחימה, החטיבה ביצעה איגוף מערבי ונלחמה בכוחות סוריים במרחב שבין רואיסת נעמן-מנצורייה-בחמדון.

ביום חמישי 24 ביוני אחה"צ השתלטה החטיבה על ציר ביירות-דמשק במרחב בחמדון-רואיסת צופר והשלימה משימתה.

בהמשך השתתפה החטיבה בלחימה ב-"קו התפר" שבין הנוצרים למוסלמים בבירות באזור הפרלמנט, המוזיאון וההיפודרום, השתתפה במצור על מערב בירות ונערכה לקרב לכיבוש מערב העיר שבסופו של דבר לא יצא לפועל מכיוון שהושג הסדר מדיני, המחבלים פונו מבירות באוניות לתוניס והכוחות הסוריים שבביירות עזבו את העיר לכיוון הבקע תחת עינם הפקוחה של כוחות צה"ל.

מפרוץ הלחימה ב־6 ביוני 1982 ועד לסוף אוקטובר 82 נפלו מקרב לוחמי החטיבה 53 לוחמים ומפקדים.

מבצע חומת מגן 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל למבצע חומת מגן. חטיבה 500, בפיקוד עוזי מוסקוביץ', סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות ג'נין ושכם, גדוד 195 בפיקוד גיא חסון, סייע לחטיבה 310 ולגדוד שריון 445 מחטיבת יפתח בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש בית לחם.גדוד גור 433, בפיקודו של המג"ד אבי פרסטנפלד והסמג"ד דאז, אוהד נג'מה, שלימים הפך לקשנ"ר, כבשו זמנית את רמאללה ואף לכדו יחד עם יחידת דובדבן את המבוקש ברגותי.

פירוק החטיבה 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2003 פורקה החטיבה. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין גדודי ה-90, ומקצתם עברו הסבה לחיל ההנדסה הקרבית. פלוגת הסיור עברה ל-פלס"ר 401 במקום פלוגת המילואים שהייתה באותו תפקיד.

סמל החטיבה ומספרה הועבר ואומץ על ידי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י). גדוד 195 הוקם מחדש כאחד הגדודים של בית הספר לשריון ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. בנוסף, מתקיים בגדוד קורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון.

אנדרטה לזכר הנופלים ביער המגינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הוקמה ביער המגינים הסמוך ליישוב כרמי יוסף אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה. בכל יום זיכרון מתקיים באתר טקס לזכר הנופלים בנוכחות מאות משתתפים, לוחמים ובני משפחות הנופלים.

חדר זיכרון לנופלים במל"י 500[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירוק החטיבה הוקם בבסיס מל"י 500 בצאלים חדר זיכרון לחללי החטיבה ומל"י 500.

יחידות החטיבה (החל ממאי 1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב החטיבה היה מבוסס על גדודי שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.

גדוד 433 (גור)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האם של גדוד גור 433 היה מחנה תרצה בצפון בקעת הירדן. משנות ה-80 עד 2003 כשישבה בצפון הבקעה, עד שהחטיבה פורקה ב-2003.

הבסיס כונה בעבר "הקיבוץ" בשל המראה "הקיבוצי" החריג לבסיס גדוד שריון מבצעי: הגגות האדומים, הצמחייה הרבה ברחבי הבסיס והמדשאות הנרחבות[3].

מפקדי גדוד 433[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
נחום זקן מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
חיים כץ 1978-1980 בתקופתו עבר הגדוד מסיני לבקעה
ספי שאומן 1980-1981
בני בית אור מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
אלי רייטר
גיל מעוז
אבי פרסטנפלד 2000-2002

גדוד 430 (סערה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי גדוד 430[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אלישיב שמשי מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
אהוד גרוס לימים קצין חינוך ראשי
זאב ליבנה
רן מסד
שלמה ינאי 1979 - 1978 לימים מח"ט 401, ואלוף פיקוד דרום.
גיורא בן ארי
יוסי אבירם מפקד הגדוד בתחילת מלחמת לבנון הראשונה
דני סבוראי 1982 בעקבות התקף לב של יוסי אבירם מונה סבוראי לממלא מקום מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה עד לפציעתו
ניר גלילי 1984 בשיהיה בלבנון
יוסי סילמן 1990-1992
גיא גולדשטיין
רענן ברנר
אלי אהרונסון 2001-2003
רונן שוויקי 2003-2004 מפקד הגדוד לאחר מבצע חומת מגן שפיקד על הגדוד עד פירוק החטיבה

גדוד 195 (אדם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האם של גדוד אדם 195 היה מחנה "תבץ" בצפון בקעת הירדן ליד היישוב משכיות.

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם גדוד 195 תחת חטיבה 401. גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר, כאשר דוד רון התמנה לסמג"ד והיה שותף להקמת הגדוד ולאחר הקמתו מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד. לאחר מכן, הוסב הגדוד מגדוד חרמ"ש לגדוד טנקי מג"ח. במאי 1981 עבר מחטיבה 401 לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500, הגדוד הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי השריון בבית הספר לשריון (חטיבה 460).

הגדוד נקרא על שם רס"ן אדם ויילר שהיה מ"פ בגדוד ונהרג ב-1970 במהלך מלחמת ההתשה. לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים של אחיו של אדם, רס"ן גדעון ויילר (ששירת אף הוא בגדוד) שונה שם הגדוד, ל"גדוד אדם וגדעון ויילר".

מפקדי גדוד 195 החל מאוגוסט 1981[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
עמי אבן מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
איתמר יער
שמעון בן מימון
דני סבוראי
אייל גור אריה
דני חורב
רוני בני
עוזי מוסקוביץ'
אמנון בן יוסף
בן ג'ויה
רועי אלקבץ 1999 -
גיא חסון 2001 - 2003 מפקד הגדוד במבצע חומת מגן
בן חור

פלס"ר 500[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פלס"ר שריון

תפקידה הייעודי של פלוגת הסיור (פלס"ר) בחטיבות השריון היה איסוף מודיעין קרבי מתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, להתגנב לפני כלל הכוחות ולפני פרוץ המלחמה. היחידה ביצעה גם משימות חי"ר וסיור (רגלי ורכוב), משימות פשיטה ופעילויות איכות בבט״ש.

מפקדי פלס"ר 500[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
יוסי סיידון מפקד הפלס"ר במלחמת יום הכיפורים יוסי סיידון נפצע ביום ה-6 למלחמה. הוא חזר לתפקידו לאחר כחודשיים ושימש בו עד שנת 1976.
אמציה אהרונסון סמ"פ ומפקד בפועל מלחמת יוה"כ בעקבות פציעתו של יוסי סיידון ביום ה-6 מלחמה מילא אמציה את מקומו עד סיומה ועד לחזרת סיידון כחודשיים לאחר מכן בתקופת ההתארגנות בציר צאלה בסיני.
נמרוד כהן בשנת 1976 מוזגה הפלס"ר עם פלוגת נגמשים, שבמקור השתייכה לגדוד סיור (פלוגת "ארנב") וסופחה לחטיבה בקרבות הבלימה וצורפה אליה לאחר המלחמה. במהלך זה מונה נמרוד כהן למפקד הפלוגה בפורמט החדש עד עזיבתו ומעבר לתפקיד חדש.
נחמיה פרידמן בשנת 1979 מונה נחמיה למ"פ למשך כשנתיים
חיים שריר שימש בתפקיד כ-5 שנים עד שעבר לתפקיד חדש. שריר שימש כמפקד הפלוגה במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל) ובשתי תקופות תעסוקה בלבנון.
אמנון הירש שימש כמ"פ משך שנים אחדות ובתקופתו עברה הפלוגה את אירועי האינתיפאדה בתעסוקות באזור ג'נין, בית לחם בצומת נצרים ובחאן יונס. עקב הקמת פלס"ר סדירה במסגרת חטיבה 500 הועברה הפלס"ר כולה לחטיבת מילואים 565.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אריה קרן 19721974 מפקדה הראשון כולל במלחמת יום הכיפורים
דן ורדי 19741975 לימים מפקד עוצבת הפלדה
ששון שילה 19751976
גיורא חייקה 19761978 לימים מפקד מל"י
שי תמרי 19781979 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
חגי כהן 19791981
בני טרן 19811982
דורון רובין 1982 מפקדה במלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש מחלקת ההדרכה
דורון יזרעאלי 19821984
אבי רומנו 19841985 בתקופת השהייה בלבנון
עמית ברוך 19851986
משה עברי סוקניק 19861988 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
אורי אגמון 19881989 לימים מפקד עוצבת סיני
ניר גלילי 19891991 לימים מפקד מל"י
יפתח רון-טל 19911993 לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אדם 19931995 לימים מפקד פיקוד הצפון
יחיאל גוזל 19951997 לימים נספח צה"ל בצרפת
יוסי סילמן 19971999 לימים מפקד עוצבת סיני
סמי תורג'מן 19992001 לימים מפקד זרוע היבשה ומפקד פיקוד הדרום
עוזי מוסקוביץ' 20012003 לימים ראש אגף התקשוב
אבי אשכנזי 2003 לימים מפקד מל"י ומפקד אוגדה 252

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן קוטס­בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2001
  2. ^ אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24
  3. ^ מחנה תרצה - אריות הירדן - עמוד ענן, באתר amudanan.co.il