עוצבת הפלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגדה 162
סמל היחידה
סמל היחידה
פרטים
כינוי עוצבת הפלדה
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אוגדת שריון (סדירה)
בסיס האם

מחנה אפיק (מעלה אפרים)

מחנה נחל שורק
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־53 שנים)
מלחמות מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנק מרכבה סימן 4, נגמ"ש מרכבה, נגמ"ש איתן, פומ"ה
פיקוד
יחידת אם פיקוד הדרום
יחידות בת
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפורט בהמשך הערך

עוצבת הפלדה (אוגדה 162) היא אוגדה משוריינת הכפופה לפיקוד הדרום של צה"ל.

מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף איציק כהן.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבות עוצבת הפלדה
תג שם מספור הערות
חטיבות סדירות
חטיבת הנח"ל 933 חטיבת חיל רגלים
חטיבת גבעתי 84 חטיבת חיל רגלים
עוצבת עקבות הברזל 401 חטיבת חיל שריון
עוצבת עמוד האש 215 חטיבה ארטילרית
חטיבות מילואים
עוצבת השרון 5 חטיבת חיל רגלים

האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוגדה אורגנה בשנת 1971. ערב מלחמת יום הכיפורים שימשה העוצבה כאוגדה סדירה עם השלמות מילואים בפיקודו של אלוף אברהם (ברן) אדן. היא הורכבה אז מחטיבה 500, חטיבת שריון בפיקודו של אלוף-משנה אריה קרן, חטיבה 460 (חטיבת בית-הספר לשריון) בפיקודו של אל"ם גבי עמיר, וחטיבה 217 בפיקודו של אל"ם נתן (נתק'ה) ניר, שהועברה אליה כתגבורת מאוגדתו המטכ"לית של מוסה פלד אוגדה 146 עקב העברתה של חטיבה 7 מהדרום לרמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים הועברו החטיבות הסדירות של האוגדה לאוגדות אחרות. חטיבה 7 הועברה לרמת הגולן והאוגדה קיבלה כוחות אחרים במקום אלה שנלקחו ממנה וכך הייתה למעשה לאוגדת מילואים.

כוחות האוגדה הגיעו לסיני בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר, עם שחר יום ב' ה-8 באוקטובר, פתחו במתקפת נגד על ראשי הגשר של הארמייה השנייה בגזרות המרכזית והצפונית של תעלת סואץ. המתקפה הייתה בבחינת כישלון חרוץ עבור צה"ל כאשר 72 טנקים נפגעו וחיילים מגדודו של אסף יגורי והוא עצמו, נלכדו על ידי כוחות מצרים ונלקחו לשבי. כישלון זה הוא שמנע מצה"ל לנקוט פעולות יזומות מאסיביות כנגד המצרים, כאשר למעשה עד ל-14 באוקטובר הוא עסק בעיקר בשיקום הכוח של שלוש האוגדות כהכנה לבלימת ההתקפה המצרית המתקרבת.

ב-14 באוקטובר פתחו כוחות מצרים במתקפה כוללת על כוחות צה"ל, אבל הללו שהיו מוכנים לקראתם השמידו כ-250 טנקים. לאוגדה 162 היה תפקיד חשוב במהלך זה מפני שזו הייתה האוגדה שבגזרתה המצרים תקפו בכוח הרב ביותר. במהלך מבצע אבירי לב, חצתה האוגדה את התעלה אל הגדה המערבית, שם ניהלה קרבות השמדה מול כוחות הנ"מ והכוחות החיצוניים של הארמייה השנייה והשלישית. יחד עם אוגדת שרון והכוח של קלמן מגן, כיתרו כוחות האוגדה את הארמייה השלישית לאחר שהמצרים הפרו את הפסקת האש של ה-22 באוקטובר. כוחות האוגדה גם ביצעו את ניסיון הכיבוש הכושל של העיר סואץ ב-24 באוקטובר.

לאחר המלחמה שכן בסיס הקבע של האוגדה בביר תמדה, עד לפינוי סיני. אז הועברה למתחם הראשוני הזמני של היאחזות נח"ל גיתית בסמוך למעלה אפרים.

מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה נלחמה האוגדה בגזרה המרכזית תחת פיקודו של תת-אלוף מנחם עינן. ב-6 ביוני אחר הצהריים, נכנסה האוגדה, שהייתה עד אז עתודה פיקודית, בעקבות אוגדה 36 והתקדמה דרך גשר עקיה לכיוון גשר חבוש. במהלך ה-7 ביוני התקדמה האוגדה בציר ההר, עד גשרי הבסרי. בבוקר ה-8 ביוני נתקלו כוחות חטיבה 500 בכוח סורי קטן מחטיבה 85 באזור גשר הבסרי, וחיסלו אותו בקרב קצר. באותו יום הוטל על גדוד מחטיבה 500 לכבוש את ג'זין, אך הגדוד נסוג עקב מטח טילי סאגר, והמשימה הוטלה על כוח דני ורדי, בשלב זה הוטל על האוגדה להגיע לכביש ביירות דמשק, אך האוגדה נבלמה בקרב עין זחלתא.

ב-21 ביוני התקדמה האוגדה לעבר בחמדון ועאליי. האוגדה צלחה את נהר דאמור והחלה לטפס על השלוחה הצפונית המוליכה לבחמדון.

בשל העדר אישור מהדרג המדיני למתקפה, האוגדה התנהלה בזחילות תוך קרבות קשים מול אויב נחוש ובשטח טופוגרפי נחות. בנוסף עקב העדר אישור לפתח מאמצים מקבילים, התרכזה כל הארטילריה הסורית כנגד כוחות האוגדה. הלחימה התנהלה בחלקה הראשון כנגד מארבי נ"ט וטנקים סוריים מרחוק, לאחר מכן משעלתה האוגדה על הרכס, מרואייסאת נעמן ועד כביש ביירות דמשק התנהלו קרבות קשים, בעיקר במסולעת מעל מנצוריה ובשקיף מטלון.

ב-25 ביוני, עקב התקדמות אוגדה 96 מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות האוגדה שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל. כביש ביירות דמשק מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה נלחמה האוגדה שהועברה לפיקוד צפון, בגזרה המזרחית בפיקודו של תת-אלוף גיא צור[1], האוגדה לחמה בקרב על הסלוקי.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע צוק איתן לחמה האוגדה, בפיקוד נדב פדן, בצפון רצועת עזה בעיירות בית חאנון, ג'באליה ובשכונת אל-עטטרה. האוגדה, אשר כללה את חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 ובה"ד 1, פגעה במחבלים רבים, השמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס. שבעה מלוחמי האוגדה נהרגו בקרבות.

הכפפה לפיקוד הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בינואר 2016 התקיים טקס מעבר האוגדה מפיקוד המרכז, לפיקוד הדרום, במסגרת ארגון האוגדות הסדירות בתוכנית הרב-שנתית "גדעון". יחד עם מעבר האוגדה לפיקוד הדרום, הוכפפה אליה חטיבת גבעתי (חטיבה 84) שהייתה תחת פיקוד ישיר של מפקדת פיקוד דרום לפני כן[2].

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל לחמה האוגדה, בפיקוד תא"ל יצחק (איציק) כהן, בצפון רצועת עזה.[3] האוגדה, על כל כוחותיה, פגעה במחבלים רבים, השמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון הטרור חמאס.

מפקדי האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אברהם אדן 19711973 מפקדה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לימים אלוף פיקוד הדרום
דב תמרי 19731974
אמנון רשף 19741976
דן שומרון 19761978 לימים הרמטכ"ל ה-13
חיים ארז 19781979 לימים ראש אג"א, ואלוף פיקוד הדרום.
דן ורדי 19791981
מנחם עינן 19811982 מפקד האוגדה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. לימים ראש אג"א
אמנון ליפקין-שחק 19821983 לימים הרמטכ"ל ה-15
דורון רובין 19831985 לימים ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל
דני יתום 19851986 לימים ראש המוסד
זאב ליבנה 19861987 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
יצחקי חן 19871990
עוזי דיין 19901992 לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי 19921993 לימים ראש אגף התכנון
עמוס מלכא 19931995 לימים ראש אמ"ן
איל בן ראובן 19951997 לימים מפקד המכללות
יצחק הראל 19981999 לימים ראש אגף התכנון
אודי אדם 19992001 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
אודי שני 20012003 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
טל רוסו 20032005 לימים אלוף פיקוד הדרום
גיא צור 20052007 בתקופת מלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד זרוע היבשה
עוזי מוסקוביץ' 20072010 לימים ראש אגף התקשוב
אגאי יחזקאל 20102012
מוטי ברוך 20122014 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
נדב פדן מאי 2014 – יוני 2016 לימים מפקד פיקוד המרכז
אמיר אבולעפיה יוני 2016 – יוני 2017 לימים ראש אגף התכנון
עודד בסיוק יוני 2017 – מאי 2019 לימים ראש אגף המבצעים
סער צור מאי 2019 – 1 באוגוסט 2021 לימים מפקד מערך התמרון ומפקד הגיס הצפוני
נדב לוטן 1 באוגוסט 2021 – 20 בספטמבר 2023
איציק כהן 20 בספטמבר 2023 מפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצבת הפלדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]