נחום זקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום זקן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1940 (בן 84 בערך)
עיראק
תאריך עלייה 1951
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחום זקן (נולד ב-1940) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. עוטר בעיטור העוז על לחימתו ותפקודו כמפקד גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקן נולד בעיירה זאכו שבחבל הרי כורדיסטן העיראקית לאברהם ויהודית, ולו שמונה אחים. ב-1951 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה במשך כחמש שנים במעברות, תחילה במעברת הקסטל ולאחר מכן במעברת מקור חיים בירושלים עד סוף 1955. אז עברה המשפחה לשיכון עמידר בו, חיו הוריו של זקן עד יומם האחרון.

אביו שהיה רב העדה בזאכו ובישראל, פרנס את המשפחה אחרי עלייתה בעבודות בניין ומע"ץ ואחר כך כמורה בבית ספר במעברת מקור חיים.

כנער עבד זקן במפעל פניציה לניפוח זכוכית, ומשעה חמש עד עשר בלילה למד בתיכון ערב בכיכר ציון עד לגיוסו.

בנובמבר 1958 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון בגדוד 82 של חטיבה 7 כלוחם וכקצין. הוא שרת כאיש צוות בפלוגת הצנטוריונים הראשונה בצה"ל, שעליה פיקד רב-סרן שמואל גונן (גורודיש). בהמשך סיים קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים, וחזר לגדוד 82 ומונה למפקד מחלקת טנקים. ב-1962 השתחרר מהשירות הסדיר, למד לתואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד במשרד האוצר כבודק מכס, ובערב כמדריך בבית הנוער בירושלים.

ב-1966 נקרא על ידי האלוף ישראל טל שהיה מפקד גייסות השריון, לחזור לשנה לצבא קבע. הוא שב לשירות בדרגת סרן ונשלח להשתלמות בצבא הבריטי. בשובו הוא מונה לסגן מפקד פלוגת שריון בחטיבה 7 ולאחר מכן למפקד פלוגת טנקי צנטוריון בגדוד 82, עליה פיקד ב-1967 במהלך מלחמת ששת הימים בגזרה המצרית. לאחר המלחמה הועלה לדרגת רב-סרן, ולאחר מכן שירת כסגן מפקד גדוד 79 ובשנת 1972 שירת כמפקד גדוד 52 בדרגת סגן אלוף, לתקופה קצרה מאוד.

ב-1973 מונה זקן למדריך ראשי במתקן 500, ובמינוי חירום היה מפקד גדוד 433 של חטיבה 500

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויס הגדוד ותחת פיקודו של זקן נלחם בחזית המצרית, במסגרת עוצבת הפלדה של האלוף אברהם אדן (ברן). הגדוד שהוקם אך כשנה לפני המלחמה, לחם כל ימי המלחמה, מקרבות הבלימה באסמאעיליה והקרבות על רכס "חמוטל" מול כוחות הארמייה המצרית השנייה, קרב שריון בשריון באגם המר, חציית תעלת סואץ, וניהול קרבות תנועה עד לכביש סואץ-קהיר וכיתור הארמייה השלישית. גדוד 433 לחם ברצף כל ימי המלחמה עד יומה האחרון, בקרב בעיר סואץ[1].

למרות המכה האנושה שספג הגדוד במרכז העיר, כאשר מחצית מלוחמיו נפגעו וכל שדרת הפיקוד חוסלה, המשיך זקן לפרוץ ברחובה הראשי של סואץ עד לקצה המזרחי שלה, ובכך השלים את משימתו. במהלך הלחימה הארוכה והקשה ספג הגדוד 34 הרוגים, ו-138 נפגעים (מלבד נפגעי נפש).

על תפקודו במהלך המלחמה ובקרב בעיר סואץ לאורכו של כל יום ה-24 באוקטובר, עוטר נחום זקן בעיטור העוז על ידי הרמטכ"ל.

בהמשך שירותו הצבאי הועלה זקן לדרגת אלוף-משנה ופיקד על מרכז השריון 750, ולאחר מכן על חטיבות הטנקים 656 ו- 673. בשנת 1979 נשלח לבית ספר פיקוד ומטה של צבא היבשה (אנ') בארצות הברית. לאחר שובו מונה לסגן מפקד אוגדה, ולאחר מכן סגן מפקד גייסות השריון בדרגת תת-אלוף. במלחמת לבנון הראשונה שימש כסגן מפקד גייס. לאחר מכן מונה לרמ"ט פיקוד מרכז, תפקיד בו שימש עד לשחרורו מצה"ל.

לאחר השרות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימש כדירקטור בחברת הנדל"ן שיכון ופיתוח ובחברת עמידר. מתחילת 1994 שימש כמנהל כללי של חברת אפרידר עד שנת 2001, הרחיב את פעילותה. לאחר מכן עסק בייעוץ כלכלי וביזום וקידום פרויקטים. במקביל שימש בהתנדבות כחבר בוועדות שונות, כגון המועצה הציבורית שליד משרד החינוך לקידום נושאי תרבות ואומנות, הוועדה לביטחון ירושלים, יושב ראש עמותת מעוטרי צה"ל, סגן יושב ראש המועצה המקומית ויושב ראש ועדת התכנון ביישוב מגוריו. כמו כן הוא מעביר הרצאות מורשת לבתי ספר ויחידות צה"ל, ותיעד את הלחימה של גדוד 433 בספרו סואץ אינה סטלינגרד[2].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקן נשוי ואב לארבעה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום זקן, סואץ אינה סטלינגרד, סיפורו של גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים, מערכות, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]