טדאוש ברד
טדאוש ברד (בפולנית: Tadeusz Baird; 26 ביולי 1928, גרודזיסק מזובייצקי - 2 בספטמבר 1981, ורשה), מלחין פולני.
תוכן עניינים |
ילדותו ולימודיו [עריכה]
ברד נולד בשנת 1928 בגרודזיסק מזובייצקי כבן למשפחה בעלת שורשים סקוטיים. אבותיו היו קתולים סקוטיים שנמלטו מארצם מפני רדיפות על ידי פרוטסטנטים והגיעו באמצע המאה ה-18 לפולין.
בהיותו בן חמש החל ברד ללמוד נגינה על פסנתר. בנעוריו, בימי הכיבוש הנאצי בפולין, הוא החל לקבל שיעורים פרטיים מהפסנתרן טדאוש ויטוסקי. בין השנים 1941 - 1943 למד ברד אצל בולסלב וויטוביץ, בקטוביץ, ואצל קז'ימייז' סיקורסקי, בלודז', ובין השנים 1947 - 1951 היה תלמידם של פיוטר ריטל ופיוטר פרקובסקי בבית הספר הגבוה למוזיקה בוורשה. כמו כן הוא למד 3 שנים מוזיקולוגיה באוניברסיטת ורשה.
פעילותו [עריכה]
בשנת 1949 הקים ברד, במשותף עם קז'ימייז' סרוצקי ויאן קרנץ, את קבוצת 49 שניסתה לענות לדרישות המשטר למוזיקה לא מסובכת מדי, "ריאליסטית סוציאליסטית". יצירותיו בשנות ה 50 המוקדמות היו יותר בסגנון נאו-קלאסי ומושפעות מאלמנטים של הפולקלור הלאומי. אחרי הרפורמות של שנת 1956 התעניין ברד בסריאליזם הדודקפוני (ראו הרביעייה למיתרים וארבע המסות לתזמורת). בשנת 1956 יחד עם סרוצקי ואחרים נמנה עם מייסדי פסטיבל הסתיו של ורשה, ( Warszawska Jesień), אחד הפסטיבלים החשובים למוזיקה בת זמננו. החל משנת 1974 לימד הלחנה בבית הספר הגבוה למוזיקה בוורשה, משנת 1977 כפרופסור. זכה מספר פעמים באותות הכרה מטעם הארגון אונסק"ו בשביל יצירותיו. ב-1979 התקבל כחבר באקדמיה לאמנויות של ברלין. מ-1976 נבחר כיושב ראש הסניף הפולני של החברה הבינלאמית למוזיקה בת זמננו.
ביצירותיו סגנונו התגוון עם השנים , אחרי 1956 השתמש לעתים בטכניקה דודקפונית לפי המסורת של אלבן ברג, או בחר באופציות הדומות לשוסטקוביץ' המאוחר. מוזיקה של ברד מתאפיינת בליריזם בולט בדרכו של שופן, שוברט, מהלר ברג,קרלוביץ' ובמיוחד נחשב על ידי מבקרים רבים מעין יורש של קרול שימנובסקי. העריץ מאוד את המסורת הרומנטית, אך גם את מוזיקת הרנסאנס והבארוקית והשתמש ביסודות מהן . אחרי מותו ב-2 בספטמבר 1981 בוורשה, התזמורת הפילהרמונית של העיר זיילונה גורה קיבלה את שמו. נקראת על שמו גם התחרות למלחינים פולנים צעירים . הפרס הראשון הנוכחי ממומן על ידי קרן שהוקם על ידי אלמנתו אלינה סביצקה-ברד.
יצירות [עריכה]
מוזיקה לכלים סולו [עריכה]
מוזיקה קאמרית [עריכה]
- רביעיית מיתרים 1971
- קטע לרביעית מיתרים 1971
מוזיקה לתזמורת [עריכה]
- סימפונייטה ,1949
- סימפוניה מס.1 1950 - הפרס הלאומי של פולין בשנת 1951
- סויטה בסגנון עתיק לתזמורת מיתרים ולחליל "קולא בניון" "Colas Breugnon" לפי רומן רולאן 1951
- סימפוניה מספר 2 1952
- קונצ'רטו לתזמורת 1953
- ארבעה "ניסויים" או מסות 1958 (פרס אונסק"ו בשנת 1959 ופרס ראשון בתחרות ע"ש גז'גוז' פיטלברג)
- סימפוניה ברביס Sinfonia brevis לתזמורת 1968
- סימפוניה מס.3 1969 - פרס לאומי של פולין בשנת 1970
- קנצונה לתזמורת 1980
קונצ'רטי [עריכה]
- קונצ'רטו לפסנתר 1949
- ארבעה דיאלוגים לאבוב ותזמורת קאמרית 1964 (פרס אונסק"ו בשנת 1966)
- קונצרטו לאבוב 1973
- Concerto lugubro ("קונצ'רטו קודר") לויולה 1975
שונות [עריכה]
מוזיקה קולית [עריכה]
- ארבע סונֶטות אהבה לבריטון ותזמורת, לפי שקספיר 1956
- ארוטיקה - ששה שירים לסופרן ולתזמורת 1961 לפי שירי מלגוז'אטה הילאר
- חמישה שירים למצו-סופרן ולששה כלים, לפי הלינה פושוויאטובסקה - פרס לאומי של פולין בשנת 1970
- "מחר" דרמה מוזיקלית לפי ג'וזף קונרד, לליברית מאת יז'י סיטו 1966
- קנטטה "מכתבים של גתה" לבריטון, מקהלה מעורבת ותזמורת -1970(לפי ההתכתבות בין גתה לבין שרלטה פון שטיין
- קולות מרחוק לבריטון ותזמורת - 1970
מוזיקה לסרטים ולבמה [עריכה]
- מוזיקה ל-20 סרטים, לרבות "לוטנה" של אנדז'יי ויידה (1959) והסרט הלא גמור של אנדז'יי מונק "הנוסע" (1963)
- מוזיקה ל-50 הצגות תיאטרון
פרסים ואותות [עריכה]
- פרס התחרות גז'גוז' פיטלברג 1958
- פרס סרגיי קוסביצקי 1968
- פרס ארתור הונגר 1974
- מדליית סיבליוס 1976
- פרס העיר קלן בגרמניה 1963
- הפרס הלאומי של פולין - 1951, 1964 על מפעל חיים, 1970
- פרסי אונסק"ו - 1959, 1966
- אות דגל העבודה דרגה א' - 1981, לאחר מותו
מקורות וקישורים חיצוניים [עריכה]
- טדאוש ברד, מאת ג'ייקוב בוקון
- (הדף מוקדש על ידי המרכז התרבותי הפולני באוניברסיטת דרום קליפורניה University of Southern California באינטרנט)
