טופולב Tu-16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טופולב 16
Tu-16 Badger E.jpg

Tu-16 Badger E, גרסה לאיסוף מודיעין
מאפיינים כלליים
ארץ ייצור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
צוות 6-7 אנשי צוות
משתמש ראשי חיל האוויר הסובייטי
ממדים
אורך 34.80 מטרים
גובה 10.36 מטרים
מוטת כנפיים 33.0 מטרים
שטח כנפיים 165 מ"ר
משקל ריק 37,200 קילוגרם
משקל המראה מרבי 79,000 קילוגרם
ביצועים
מהירות מרבית 1,050 קמ"ש
חימוש
תותחים 7 תותחי 23 מ"מ
טילים טיל שיוט מדגם KSR-5
פצצות עד 9 טון פצצות נפילה חפשית

טופולב Tu-16 (קוד דיווח נאט"ו: Badger - באדג'ר) היה מפציץ סילוני דו־מנועי בשימוש בברית המועצות ובמדינות נוספות. המטוס נמצא בשירות מעל 50 שנה ועדיין טס בחילות האוויר של חבר המדינות וסין.

פיתוח המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות הארבעים שאפה בברית המועצות להשתוות לארצות הברית ביכולות ההפצצה האסטרטגית. המפציץ ארוך הטווח היחיד שהיה בשירות הרוסים אז היה הטופולב Tu-4 - גרסה מהונדסת לאחור של ה-B-29 האמריקאי. פיתוח מנוע הסילון מיקולין AM-3 איפשר את יצורם של מפציצים גדולים בעלי מנועי סילון.

בחברת טופולב החלה העבודה על האבטיפוס Tu-88 בשנת 1950. הוא טס לראשונה ב-27 באפריל 1952. לאחר שזכה בתחרות מול האיליושין Il-46, החל יצור המטוס בחודש דצמבר. המטוסים הסדרתיים הראשונים נכנסו לשירות בחיל האוויר הסובייטי בשנת 1954, וזכו בסימול Tu-16, כמו גם בקוד דיווח נאט"ו 'Badger-A'.

המטוס מאובזר בכנף גדולה ומשוכה לאחור, ושני מנועי סילון מיקולין AM-3 - אחד בכל שורש כנף. הוא בעל כושר נשיאה של פצצת FAB-9000 ענקית במשקל 9,000 ק"ג, או סוגים שונים של חימוש גרעיני לטווח של כ-4,800 ק"מ.

למרות שה-Tu-16 תוכנן כמפציץ לטיסת בגובה רב המטיל פצצות "פשוטות", באמצע שנות ה-50 הותאם לשאת את טילי השיוט הסובייטים הראשונים. הדגם Tu-16KS-1 ‏('Badger-B') יכול היה לשאת טילי KS-1 "קומֶטה" (קוד דיווח נאט"ו: AS-1 'Kennel') לרדיוס קרבי של 1,800 ק"מ. טילים גדולי ממדים אלו היו זהים במבנם למטוסי מיג-15, ויכלו לשאת ראש קרבי גרעיני או קונבנציונלי לטווח של כ-140 ק"מ. הם היו אמורים לשמש בעיקר לפגיעה בנושאות המטוסים של צי ארצות הברית וספינות גדולות אחרות. גרסאות מאוחרות יותר של ה-Tu-16 הוסבו לשאת טילים חדשים יותר.

מטוסי Tu-16 מצריים

העיצוב של ה-Tu-16 שימש בסיס למספר גרסאות איסוף מודיעין, סיור ימי, איסוף מודיעין אלקטרוני (אלינט), ולוחמה אלקטרונית. סך הכול נבנו 1,507 מטוסים בשנים 1954 - 1962 בשלושה מפעלים ברחבי ברית המועצות. גרסה אזרחית של המטוס, שסימונה טופולב Tu-104, הייתה בשירות חברת ארופלוט. ה-Tu-16 נמכר למצרים, אינדונזיה ועיראק, והיה בשירות חיל האוויר הסובייטי ואוויריית הצי של רוסיה עד שנת 1993.

בשנת 1958 נמסרו מטוסי Tu-16 לצבא הרפובליקה העממית של סין, וחברת המטוסים הסינית Xian‏ (XAC) מייצרת העתק של המטוס תחת הסימול Xian H-6. יותר מ-120 מטוסים מדגם זה עדיין נמצאים בשירות.

במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת ששת הימים היו במצרים שלוש טייסות מפציצי טופולב 16 שאיימו על ערי ישראל. התכנון המצרי לתקיפת ישראל כלל הטלת טונות רבות של פצצות באמצעותם. ביומה הראשון של המלחמה הושמדו מטוסי הטופולב המצריים בעודם על הקרקע במסגרת מבצע מוקד להפצצת שדות התעופה של מדינות העימות.

ביומה השני של המלחמה חדר מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי אחד או שניים לישראל, והטיל פצצות שלא התפוצצו על הרחוב הראשי של נתניה. משם פנה לעבר מגדל העמק וירה בתותחיו על מרכז בקרה של הג"א ועל בסיס רמת דוד. תשע פצצות נוספות הוטלו במבואות עפולה. המטוס נפגע באש תותחי 40 מ"מ וייתכן שנפגע גם מטיל אוויר אוויר מסוג שפריר ששוגר לעברו ממטוס מיראז' 3 ישראלי. המטוס התרסק בשטח מחנה עמוס בעמק יזרעאל, ובעת התרסקותו גרם למותם של 14 חיילי צה"ל ולפציעת חיילים רבים.

במלחמת יום הכיפורים היו ברשות מצרים 30 מטוסי Tu-16. במהלך המלחמה שיגרו מטוסי הטופולב כ- 25 טילי אוויר-קרקע "קלט" מתוכם שני טילים פגעו במטרתם (ולפי מקורות סוביטיים חמישה טילים פגעו במטרתם [1]). טיל אחד שוגר לעבר תל אביב, אך זה הופל על ידי רס"ן איתן כרמי, טייס מיראז' 3. טיל נוסף שוגר באותו היום לעבר יחידת הבקרה של שדה אופיר בשארם א-שייח', השמיד את מכשיר המכ"ם של היחידה והרג 5 מחייליה.