טים טאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חבילת טים טאם מקורי
צלחת יחידות טים טאם

טים טאם הוא חטיף המיוצר על ידי החברה האוסטרלית Arnott's, מאז שנת 1964. זהו מעין ופל משני ביסקוויטים שביניהם קרם (לרוב שוקולד) ועליו ציפוי שוקולד. בחבילה אחת של טים טאם יש 11 יחידות, ובדגם הציפוי הכפול 9. ייחודו של החטיף בנוהג להשתמש בו כקשית שתייה.

תולדות המוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "טים טאם" הוא בשמו של סוס מרוץ. ב-1958 הלך בעלי החברה דאז, רוס ארנוט, לצפות במרוץ סוסים בקנטקי והחליט שהחטיף ייקרא על שם הסוס הזוכה (טים טאם).

על פי נתוני היצרנית, היקף המכירות השנתי עומד על כ-35 מיליון חבילות ברחבי העולם (כ-400 מיליון יחידות). שיא המכירות הוא באוסטרליה, שם צורך אדם בממוצע כ-1.7 חבילות טים טאם בשנה.

אופן האכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ימי ויילס מונחה כיצד לאכול טים טאם, במסעדה בסידני

את חטיף הטים טאם נהוג לאכול באופן הבא: אכילת פינה אחת בביסקוויט והפינה הנגדית, טבילת אחת הפינות במשקה חם (כגון חלב, קפה, תה, שוקו ואף ליקר) ושתייתו דרך החור שנוצר באחת הפינות. כך, הציפוי, הקרם והביסקוויטים נמסים בחום המשקה. לבסוף אוכלים בזריזות את הטים טאם כשהוא נמס מבפנים, לפני שהוא מתפרק.

כדי למנוע את התפרקות החטיף, פותח טעם ה'ציפוי הכפול' שנועד ליצור מעטפת חיצונית קשיחה יותר לטים טאם. בנוסף, יש המקפיאים את הטים טאם מראש כדי להעניק לו יציבות בזמן שהמילוי נמס.

וריאציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים שונים של טים טאם

בדומה לחטיפים מצליחים רבים, פותחו מספר טעמים לטים טאם, ובהם: קלאסי (שוקולד חלב), ציפוי כפול, קרמל, מוקה, שוקולד מריר, שוקולד צ'ילי (מתובל), פירות יער, טראפלס ותפוז.

ב-2004 יצאה החטיף טים טאם בסדרת חטיפים שהכילו כמות זעומה של אלכוהול. על החברה נמתחה ביקורת בשל כך [1], בטענה שבהתחשב בפופולריות של החטיף, מכירתו במרכולים רגילים עלולה לגרום לילדים לפתח התמכרות לאלכוהול.

ב-2006 הוציאה החברה מהדורה מוגבלת של טים טאם בטעם תות שדה, שאחוזים ממכירתו נתרמו למאבק בסרטן השד.

חברת ארנוט'ס השיקה ב-2005 טים טאם בצורה חדשה: כדורי ביסקוויט מצופים שוקולד (במקום שני ביסקוויטים מלבניים).

ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית המכירות של המוצר הן באוסטרליה ובניו זילנד. עד לאחרונה ניתן היה להזמינו דרך האינטרנט. החטיף פופולרי גם ברחבי העולם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]