יד לאחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של הארגון "יד לאחים"

חבר הפעילים - יד לאחים (נודע כיד לאחים, וכן כפעילים במלעיל) הוא ארגון ישראלי חרדי. כיום מגדיר הארגון את עצמו כ"ארגון להצלה ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות".

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת ה'תש"י (1950) בשם "חבר פעילי המחנה התורתי". בראש הארגון עמד הרב שלום דב ליפשיץ ופעלו בו גם הרבנים שלמה נח קרול, אברהם רביץ ומנחם כהן וכן אברהם ארטן. אחד ממורי דרכו הראשיים היה הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

חלק מפעילי הארגון, בראשות הרב מנחם כהן, פרשו בשנת ה'תשמ"ט והקימו את ארגון "לב לאחים". כיום עומד בראש הארגון בנו של הרב ליפשיץ, הרב ישראל, ולצדו אחיו הרב שמואל ליפשיץ והרב יוסף גנץ.

בשנים הראשונות הייתה עיקר פעילותו בקרב עולים מארצות המזרח. לאחר עסק הארגון בהפצת תורה בקרבם בעיירות הפיתוח, במסגרת פרויקט "ישיבות לעם".

הארגון עסק גם בתחומים נוספים, בעיקר מאבק במיסיון. לדברי הארגון, בישראל פועלות כ-100 קהילות שהארגון מגדיר כמיסיונריות או ככתות, תקציבן עומד על מיליוני דולרים לשנה וקהל היעד שלהם הוא משפחות במצוקה, חומרית או נפשית. לארגון מחלקה בת עשרות עובדים ומאות מתנדבים, חלקם אנשים שהיו בעצמם חברים בכתות או בקהילות אלו. הם נפגשים עם חברים בקהילות האמורות ומנסים לשכנעם להתנתק מהן. עיקר המאבק של הארגון בתחום זה נסוב בשנים האחרונות סביב פעילות יהודים משיחיים, עדי ה', סיינטולוגיה ובעבר גם בהרא קרישנה. אנשי הארגון מנהלים גם מאבק ציבורי נגד קבוצות אלה. הארגון מבצע "פעילות מונעת" של חיזוק הזהות היהודית, בעיקר בקרב עולים מרוסיה, בעזרת ימי עיון וכדומה.

הארגון עוסק בחילוץ נשים יהודיות שנישאו למוסלמים וחיות עם ילדיהן בכפרים ערביים. על פי נתוני הארגון, מגיעים אליו כ-500 דיווחים בשנה על מקרים מסוג זה, חלקם מלווים בתיאורים של התעללויות וכליאה‏[1].

הארגון מחזיק מחלקה לרישום ילדים למוסדות תורניים.

ביקורת על הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון איים בחרם צרכנים חרדי, על חברת ויטה כדי שתפטר את אדוארדו קמפוס, מנהל כוח אדם במפעלה באשדוד, שהיה פעיל ב"עדי יהוה". בדצמבר 1999 פוטר קמפוס מעבודתו, מה שגרם להתארגנות חרם צרכני נגדי ביוזמת עיתון "הארץ"‏[2] וחבר הכנסת אילן גילאון (מרצ). הארגון טען כי "עדי יהוה" היא כת מיסיונרית, והעובדה שקמפוס פועל בה מסוכנת לכל מי שעובד סביבו משום שהוא עלול להעבירו על דתו. קמפוס עצמו טען שהוא אינו מנסה לשכנע עובדים אחרים להמיר את דתם, וכי הלחץ שמופעל למען פיטוריו הוא פגיעה בחופש הדת שלו. קמפוס הוחזר לעבודה בעקבות החרם הנגדי, אולם בתנאים לא-נוחים, שהביאו אותו בסופו של דבר להסדר פרישה תמורת פיצויים. הזדרזות חברת "ויטה" להודיע על פרישת קמפוס לארגון "יד לאחים" עוררה זעם רב בקרב יוזמי החרם הנגדי.

בדוח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקנית בשנת 2000 דווח כי הארגונים החרדיים "יד לאחים" ו"לב לאחים" אחראים לחלק גדול מההתנכלויות, איומים והטרדות כלפי נוצרים אוונגליסטים, "עדי יהוה" וכן יהודים רפורמים וקונסרבטיבים[3]. התנועה הקונסרבטיבית בראשות הרב סאקס הכחישה את הטענות[דרוש מקור]. בדו"ח של שנת 2001 נכתב כי בניגוד לשנים קודמות לא התקבלו דיווחים על התנכלויות כאלה[4].

ביוני 2010 דחה בית משפט השלום בבאר שבע תביעה של עמותת "נחלים בנגב" ועוד נגד הרב יהודה דרעי וארגון "יד לאחים". התובעים טענו שהנתבעים אחראים לנזק שנגרם להם בעת אירוע הטבלה לנצרות של שתי נערות יהודיות. בית המשפט פסק כי לא הוכח שהנתבעים גרמו לנזק[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]