ירחי כלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט על "ירחי כלה" בבני ברק

ירחי כלה הוא מושג מתקופת האמוראים והגאונים, אשר פירושו הוא כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי רב בסורא, ואילו בנהרדעא פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".

מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד בישיבה בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה חקלאית, אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם בהלכה ובאגדה. מעין אוניברסיטה עממית של ימינו. שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת התורה לכלה, והחודשים של הלימוד הם חודשי התלמיד (החתן) עם התורה (הכלה). בראש כל התכנסות עמד "ראש כלה", ושניים המוזכרים ככאלה הם: רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע.

ירחי כלה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו חידש הרב יוסף שלמה כהנמן[דרוש מקור] את מסורת ירחי כלה המתקיימים למעלה מ-50 שנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. גם במקומות אחרים נוהגים לשחזר את המנהג, בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, בהם מתכנסים אנשים הטרודים לפרנסתם בכל ימות השנה - ובאים לתקופת לימוד מרוכזת הנערכת בדרך כלל בתקופת "בין הזמנים" שלאחר ט' באב. בשנת תשע"ד לאחר חמישים שנה, הפסיק הרב אליעזר כהנמן נכדו של המייסד את קיום הירחי כלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]