כוחות היבשה הרוסיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבא היבשה של הפדרציה הרוסית
Средняя эмблема Сухопутных войск России.png

סמל החיל
פרטים
כינוי חיל היבשה
מדינה Flag of Russia.svg רוסיה
שיוך משרד ההגנה
יחידת אם הכוחות המזוינים
סוג כוח יבשתי
תאריכים וזמנים
הקמה 1992 כיורשת צבא ברית המועצות
מלחמות

כל מלחמות רוסיה החל משנת 1992

נתוני היחידה
כוח אדם לוחמים בשירות סדיר
ציוד עיקרי טנקים, נגמ"שים, רובים וחימוש יבשתי
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך
מסמלי החיל
דגל צבא היבשה הרוסי
מטה הפיקוד של צבא היבשה הרוסי

צבא היבשה הרוסי או כוחות היבשה של הפדרציה הרוסית (רוסית: Сухопутные силы Росси́йской Федера́ции) הם הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית והחיל . החל משנת 2012 בראש הכוחות עומד ולדימיר צ'ירקין. הזרוע נוסדה על בסיס כוחות היבשה הסובייטים וכוללת כ-300 חיילים וקצינים.

צבא היבשה הרוסי קיים עוד מהמאה ה-11 והוא כיום החיל המנוסה ביותר מבין הזרועות בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית לאחר שהשתתף בכל מלחמות רוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פירוק ברית המועצות היה ניסיון להקים צבא מאוחד של חבר המדינות, שר ההגנה האחרון של ברית המועצות יבגני שפושניקוב אף קיבל בדצמבר 1991 מינוי של מפקד הכוחות המאוחדות. עד מהרה התברר שרעיון זה לא ניתן למימוש וב-7 במאי 1992 הנשיא בוריס ילצין חתם על צו הקמה של צבא הפדרציה הרוסית. באותה תקופה הפיקוד העליון היה עסוק בפינוי כוחות מגרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, מונגוליה, מדינות הבלטיות, אוקאינה ובלארוס. היה מדובר בפינוי של מאות אלפי חיילים וקצינים כולל ציוד כבד, נשק ותחמושת. תהליך זה היה קשה ועלה הון רב. לצבא לא היו תשתיות מתאימות לקליטת האנשים ותחמושת והדבר גרם לבעיות רבות. בנוסף לכך, בהתאם להסכמי הגבלת הנשק היה צורך להרוס כמויות תחמוש גדולות.

כבר בשנת 1992 דובר על ביצוע רפורמות בצבא, אך הם לא יצאו לפועל.

מלחמת צ'צ'ניה הראשונה חשפה את הבעיות בצבא היבשה שלא היה מוכן לניהול הלחימה. לאחר 3 שנים של קרבות נחתם הסכם הפסקת אש. בשנת 1999 החלה מלחמת צ'צ'ניה השנייה וכוחות היבשה הצליחו לכבוש את כל השטח יחסית מהר. אומנם הקרבות עם המורדים הצ'צ'נים נמשכו תקופה ארוכה ורק בשנת 2009 הוכרז על סיום המלחמה.

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 כוחות היבשה כללו כמעט 395 אלף חיילים וקצינים מהם כ-190 אלף חיילי חובה - זאת לעומת כ-670 אלף בשנת 1995. החל משנת 1995 הולכת וגדלה חלקה של חיילים לפי חוזה בכוחות היבשה. לא ברור מהו היקף "חיילי החוזה" אך ברור שהממשל פועל קשה להגדלת חלקהים בצבא.

המצב הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוחות היבשה של רוסיה נכללות:

  • כוחות חיל רגלים ממונע. היחידה בסיסית של החיל הינה רגימנטרוסית: полк) שכולל בתוכו מטה, 3 גדודים ממונעים, גדוד שריון, יחידת תותחנים, יחידת טילים נגד מטוסים, יחידה נגד טנקים, פלוגת סיור, פלוגת קשר, פלוגת הנדסה, פלוגת רפואה וכו'.
  • כוחות חיל השריון. מהווים כוח המחץ של כוחות היבשה. ברשות החיל נמצאות כ-20 אלף טנקים מדגמים שונים, רובם פותחו בתקופת ברית המועצות. בתקופת 2001-2010 נקלטו 280 טנקים חדשים בלבד. בשנת 2010 סוכם על הקפאה של רכישות חדשות עד לסיום פיתוח כלים חדשים.
  • חיל הטילים ותותחנים
  • חיל נגד טילים הוקם כחיל נפרד בשנת 1958 ובמבנה הנוכחי פועלים משנת 1997. בהתאם לנתונים לשנת 2012 רק 1% מהכלים שברשות החיל נמצאים בשרות מבצעי פחות מ-15 שנים וכ-50% מהכלים נמצאים בשימוש מעל 30 שנים.
  • חיל מיוחד שכולל יחידות של הנדסה, קשר, לוחמה אלקטרונית, הגנה נגד נשק כימי-ביולוגי וכו'.

לאחר שבשנות ה-90 הצבא סבל מהתדרדרות חמורה ברמת המוכנות והתקצוב, בוטל ב-1997 מטה הפיקוד של כוחות היבשה והחיל הוכפף ישירות לרמטכ"ל הרוסי. רק ב-2001 כשמונה מחדש מפקד לחיל היבשה, משרד ההגנה הרוסי החל להקדיש תקצוב ומכשור רב יותר עבור החיל, בשנים האחרונות נקלטו נגמ"שים ורכבים משוריינים חדשים בחיל, כמו גם רכבי שטח צבאיים מדגמי טיגר, כמקבילות להאמר האמריקני.

אף שטנק המערכה העיקרי הוא טנק T-90 קיימת תוכנית לבניית טנק מדור חדש - טנק ארמטה המבוסס על טנק עיט שחור שפותח בשנות ה-90 ונזנח.

החיל נמצא בלב הרפורמה הצבאית שמוביל אנאטולי סרדיוקוב, שר ההגנה ונשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, במסגרתה צבא היבשה חולק לארבעה פיקודים למעט פיקוד אסטרטגי מאוחד נפרד. נערכים תמרונים ותרגולים צבאיים תכופים, על מנת לשמור על רמת מוכנות גבוהה וקיימות תוכניות לקיצוץ כוח האדם בצבא היבשה, כמו גם הקמת אוניברסיטה צבאית אחת עבור כלל הצבא, במקום מכוני הלימוד הצבאיים השונים הקיימים ברחבי המדינה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד דצמבר 2010, כוחות היבשה נוהלו בעזרת 6 פיקודים:

  • פיקוד מוסקבה
  • פיקוד לנינגרד
  • פיקוד צפון קווקז
  • פיקוד וולגה-אורל
  • פיקוד סיביר
  • פיקוד המזרח הרחוק

בדצמבר 2010 הרפורמה הצבאית של הנשיא דמיטרי מדבדב נכנסה לשלב ביצועי כאשר כל המחוזות הצבאיים בוטלו ורוכזו בחמישה פיקודים צבאיים, וזה מבנה הצבא כיום:

מפת פיקודים חדשים (החל משנת 2010)

מפקד - גנרל-קולונל ארקדי בחין.

סדר הכוחות כולל ארמייה מס' 6 ומס' 20

מפקד - גנרל קולונל אלכסנדר גלקין

סדר הכוחות כולל ארמייה מס' 49 ו-מס' 58

מפקד - גנרל-קולונל ואלרי גרסימוב

סדר הכוחות כולל ארמייה מס' 2 ומס' 41

  • פיקוד המזרח הצבאי (המטה ממוקם בחברובסק)

מפקד - אדמירל קונסטנטין סידנקו

סדר הכוחות כולל ארמייה מס' 5, מס' 29, מס' 35 ומס' 36.

סדר הכוחות של כל פיקוד בנוסף ליחידות של כוח היבשה כולל גם יחידות של הצי ושל חיל האוויר הרוסי הממוקמות בשטח הפיקוד. סדר הכוחות הינו כ-300,000 חיילים וקצינים.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הרוסי מחזיק ברשותו את צי הטנקים הגדול ביותר בעולם - כ-18,550 טנקים פעילים.

טנק המערכה העיקרי של החיל הוא טנק T-90, ש-500 טנקים מסוגו משרתים את הצבא הרוסי - מתוכם כ-400 טנקי T-90A וזהו הטנק היחיד שפותח ברוסיה עד כה ונכנס לייצור סדרתי. כמו כן ישנם 4,500 טנקי T-80 ‏ 9,550 טנקים מדגם T-72 ו-4,100 טנקי T-64 מתוצרת ברית המועצות.

בשירות החיל ישנם גם כ-700 טנקי T-62, כ-1,200 טנקי T-55 ו-150 טנקי PT-76 - אך כל אלה אינם בשירות פעיל.

נוסף לטנקים, בשירות החיל ישנם גם כ-15,180 נגמ"שי לחימה וכ-10 אלף נגמש"ים להעברת כוחות.

בראשות חיל התותחנים נמצאים כ-7 אלף תותחים ממונעים בקוטר 120-203 ממ"ר שרובם פותחו עוד בתקופת ברית המועצות. כמו כן בשימוש החיל נמצאות כ-3500 מערכות אש ראקטיביות. בנוסף לכך, החל משנת 2006 לנכנסו לשרות מבצעי מערכות טילים מגדם SS-26 Stone.

לצורך לחימה הגד חיל שריון ברשות חיילי החיל נמצאות אלפי מערכות נגד טנקים כולל מערכות מהדור השני 9M133 קורנט.

מבחינת נשק אישי באופן מסורתי צבא היבשה מצויד ברובים הידועים "קלשניקוב" מדגמים שונים. בשנות ה-90 היה מתוכנן להחליף את רובם ברובה סער מדגם AN-94, אך תוכנית זאת לא יצאה לפועל. מקלע PK הינו צקלע הנפוץ בצבא היבשה. החל משנת 1999 החל שימוש מבצעי של דגם מתקדם ממקלע זה. בנוסף לכך בשימוש נמצא מקלע כבד מדגם NSV. קציני הצבא מצוידים באקדח מדגם מאקארוב PM שייצור החל עוד בשנת 1951 אך שימושו נמשך עד היום. בשנת 2003 החל שימוש באקדח חדש MP-443 Grach שצריך בהדרגה להחליף את האקדח הישן.

מפקדי כוחות היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי צבא היבשה הסובייטי:

מפקדי צבא היבשה הרוסי:

  • ולדימיר סמיונוב (1991-1997)

ב-1997 פורק הפיקוד הראשי של כוחות היבשה וצבא היבשה הוכפף ישירות לראש המטה הכללי הרוסי. ב-2001 הפיקוד הוקם מחדש.

  • ניקולאי קורמילצב (2001-2004)
  • אלכסיי מאסלוב (2004-2008)
  • ולדימיר בולדירב (2008-2010)
  • אלכסנדר פוסטניקוב (2010-2012)
  • ולדימיר צ'ירקין (מאז אפריל 2012)
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
The Russian Federation Defence Ministry Apparatus Big Emblem.jpg

זרועות

RGF emblem.png
כוחות היבשה הרוסיים
RuAF emblem.png
חיל האוויר הרוסי
Big Emblem of Navy of the Russian Federation.JPG
הצי הרוסי
RSF great emblem.jpg
חיל הטילים האסטרטגיים הרוסי
RAT great emblem.png
חיל הצנחנים הרוסי
Space force big emblem.jpg
חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורים, מדליות ותוארי כבוד של הפדרציה הרוסית
דרגות בכוחות המזוינים של רוסיה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של הפדרציה הרוסית
היסטוריה של הפדרציה הרוסית