כנסיית הגואל שעל הדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסיית הגואל שעל הדם ידועה בסגנונה הרוסי-ביזנטי
פרט מכיפת הכנסייה דמוית הבצל
פסיפסים רבים מעטרים את פנים הכנסייה
פסיפס המתאר את עקדת יצחק. בין עיטורי הכנסייה מצויים פספסים המתארים הן אירועים מהתנ"ך והן אירועים מהברית החדשה

כנסיית הגואל שעל הדםרוסית: Храм Спаса на Крови) היא כנסייה רוסית אורתודוקסית הממוקמת בסנקט פטרבורג שברוסיה. הכנסייה ידועה בסגנונה הרוסי ביזנטי, והיא אחד מהאתרים הידועים ביותר בעיר. שמה הרשמי של הכנסייה הוא "קתדרלת התחייה של ישו" (Собор Воскресения Христова).

שמה של הכנסייה מתייחס לבנייתה באתר שבו נרצח הצאר אלכסנדר השני ב-13 במרץ 1881 (על פי הלוח היוליאני: ב-1 במרץ).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הכנסייה החלה בשנת 1883 בהוראת הצאר אלכסנדר השלישי, לזכרו של אביו, הצאר אלכסנדר השני. עבודות הבנייה התקדמו באיטיות, והכנסייה הושלמה רק בשנת 1907 בתקופת כהונתו של הצאר ניקולאי השני. הכנסייה הוקמה במימון משפחת המלוכה ותורמים פרטיים, באתר ההתנקשות.

הכנסייה ממוקמת לצד תעלת גריבויידוב, במקום בו נזרק רימון יד לעבר מרכבתו של הצאר אלכסנדר השני. הצאר לא נפגע בהתפוצצות, אולם יצא ממרכבתו לעבר המתנקש. מתנקש מתאבד אחר הפעיל פצצה שהחזיק על גופו. הפצצה הרגה את המתנקש ופצעה את הצאר פצעי מוות. הצאר הפצוע נלקח לארמון החורף בו הוא נפטר מספר שעות לאחר מכן.

לאחר הרצח הוקם באתר מזבח זמני, בעת שמבנה הנצחה קבוע תוכנן. הוחלט להקים את מבנה הכנסייה על הרחוב באתר בו אירעה ההתנקשות. לצורך כך הוצרה התעלה, על מנת שמקום ההתנקשות יהיה במרכז הכנסייה. המקום מסומן בכנסייה באבנים יקרות המקיפות את אבני הרחוב הפשוטות שעליהן נשפך דמו של הצאר.

בעקבות המהפכה הרוסית בשנת 1917 נבזזה הכנסייה וניזוקו עיטוריה. הממשלה הסובייטית סגרה את הכנסייה בראשית שנות ה-30. במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן המצור על לנינגרד, נעשה שימוש בכנסייה לאכסן את גופות המתים עקב ההפגזות הגרמניות, ועקב הרעב. בנוסף נפגעה הכנסייה מהפצצות התותחים הגרמניות.

לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה הכנסייה כמחסן לאחסון ירקות (ובאותה עת זכתה לכינוי "הגואל שעל תפוחי האדמה").

ביולי 1970 עברה הכנסייה לידי מוזיאון קתדרלת איסק הקדוש, והנהלת המוזיאון שיקמה את הכנסייה במשך 27 שנים. הכנסייה נפתחה לציבור באוגוסט 1997, על מנת לשמש כמוזיאון. הכנסייה לא נחנכה מחדש, ולכן אינה משמשת לתפילות. כיום הכנסייה היא אחד מאתרי התיירות העיקריים של העיר.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה שונה בתכנונה מיתר כנסיות סנקט פטרבורג. בעוד שמרבית כנסיות העיר בנויות בסגנון בארוק או סגנון נאו קלאסי, הכנסייה בנויה בסגנון רוסי ביניימי (רוסי ביזנטי) ברוח הלאומנות הרומנטית של תקופת הבנייה.

הכנסייה נבנתה בסגנון מסורתי שהיה מקובל במאה ה-17 ותוך רצון לחקות את כנסיית וסילי הקדוש שבכיכר האדומה במוסקבה.

פנים הכנסייה תוכנן על ידי האמנים המובילים בעת הקמת הכנסייה: ויקטור וסנצוב, מיכאיל נסטרוב ומיכאיל ורובל, ועל ידי האדריכל אלפרד אלכסנדרוביץ' פארלנד (אדריכל לא ידוע באותה עת).

בכנסייה למעלה מ-7,500 מטרים רבועים של פסיפסים המתארים אישים או אירועים מהתנ"ך ומהברית החדשה.

בשל פארה הרב חרגה הקמת הכנסייה מהתקציב המתוכנן שהוערך ב-3.6 מיליון רובלים, והעלות הגיעה לבסוף ל-4.6 מיליון רובלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 59°56′24″N 30°19′43″E / 59.94000°N 30.32861°E / 59.94000; 30.32861