כספומט
כספומט (בבנק לאומי ובבנק דיסקונט), בנקט (בבנק הפועלים), כספון (בבנק מזרחי טפחות), סניפומט (בבנק הבינלאומי) וגם בנקומט, הוא מסוף אוטומטי אשר מספק שירותי בנקאות. באנגלית קרוי המסוף Automatic Teller Machine - ATM, בתרגום מילולי: מכונת קופאי אוטומטית.
במכונה זו ניתן לבצע פעולות בנקאיות ללא צורך בפקיד אנושי. ניתן לבצע בכספומט מגוון רחב של פעולות כגון: בירור יתרה בחשבון הבנק, משיכת מזומנים (במטבע מקומי ובמטבע זר), הפקדת מזומנים, הפקדת שיקים, תשלום חשבונות, רכישת זמן אוויר לטלפון סלולרי ועוד.
הכספומט נוח למשתמשים, שכן ניתן להשתמש בו בכל זמן, גם כשהבנק סגור, ובכל מקום, גם שלא בסניף או בבנק שבו מתנהל החשבון, ואפילו במדינה אחרת.
בנוסף לשיפור השירות באמצעות הכספומט, יש בו חיסכון בעלויות התפעול של הבנק, בזכות החלפת עבודה אנושית בעבודת מכונה.
מחיר כספומט נע בין 20 ל-50 אלף דולר, תלוי בפעולות שניתן לבצע דרכו.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
את הכספומט הראשון פיתח ובנה לותר ג'ורג' סימג'יאן. הוא הותקן בשנת 1939 בניו יורק על ידי סיטיבנק. לאחר שישה חודשים סולק הכספומט מפאת חוסר שימוש.
במשך יותר מ-25 שנה לא היו כלל כספומטים עד שג'ון שפרד-ברון מחברת "דה לה רו"[1] המציא את הכספומט האלקטרוני הראשון, שהותקן לראשונה באנפילד טאון בצפון לונדון ב-27 ביוני 1967 על ידי בנק ברקליס.
תפעול [עריכה]
הלקוח המעוניין לבצע פעולה בכספומט מזדהה באמצעות הכנסת כרטיס מגנטי או כרטיס חכם לכספומט (פעמים רבות משמש הכרטיס גם ככרטיס אשראי). על הכרטיס נמצא מידע בסיסי אודות בעל הכרטיס. המספר הסודי בוודאי שאינו נמצא על הכרטיס. כל כרטיסי חברת VISA מתחילים בספרה 4, וכרטיסי חברת מאסטרקארד מתחילים בספרה 5. כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים החלו לאמץ "כרטיס חכם" שבו משולב שבב אלקטרוני המאפשר אחסון מידע רב.
לאחר הכנסת הכרטיס לכספומט, הלקוח מקליד מספר זיהוי אישי סודי בן ארבע ספרות או יותר. מספר זיהוי זה נבדק, באמצעות אלגוריתם מתאים מול המידע הרשום בכרטיס, וכאשר הוא נמצא מתאים, הלקוח יכול לבצע פעולות עסקיות. כאשר הלקוח שוגה בהקלדת הקוד הסודי מספר פעמים ברצף (לרוב 3 פעמים באותו הכרטיס) חלק מהכספומטים "יבלעו" את הכרטיס מחשש שזהו כרטיס גנוב.
לחלק מהפעולות, כגון הפקדת המחאה, די ביכולת המקומית של המכונה. לרוב המכריע של הפעולות האחרות, ובפרט משיכת מזומנים מבנק אחר, נדרשת תקשורת של הכספומט עם מאגר מידע מרוחק. לשם כך מחוברים הכספומטים לרשת תקשורת, המאפשרת לקבל מידע זה. כאשר לקוח מבצע משיכה מבנק מסוים, בנק זה מעדכן באופן אלקטרוני את הבנק שאליו שייך הלקוח בפעולה שנעשתה.
לאחר שהפעולה העסקית שהלקוח רצה לבצע הושלמה, מודפס תדפיס של הפעולה העסקית, שבדרך כלל מורכב מתיאור הפעולה, מועד ביצועה, ומיקום המכשיר. לעתים כולל התדפיס גם את היתרה בחשבון של בעל הכרטיס.
בהפקדת מזומנים ניתן פירוט של סוגי השטרות שהתקבלו, סכומם והסיכום הכולל של ההפקדה.
בישראל [עריכה]
את המושג העברי "כספומט" המציא נסים גומל, עוזרו האישי של מנכ"ל בנק דיסקונט. הכספומט הראשון בישראל הותקן בשנת 1971 בבנק לאומי, סניף דיזנגוף, בתל אביב, אולם המכשיר לא זכה לאמון הציבור ותוך זמן קצר הופסקה פעולתו.[2]
ב-1978 הציב הבנק הבינלאומי הראשון מכשיר בסניף הבנק ברחובות, וקרא למכשיר "סניפומט". המכשיר עבד כהלכה ובעקבותיו חידשו גם בנק לאומי ובנק דיסקונט את היוזמה להצבת מכשירים אוטומטיים, ומאוחר יותר גם בנק הפועלים.
בראשית ימיהם של מכשירים אלה בישראל, ניתן היה למשוך מזומנים רק ברשת הבנקאית שאליה השתייך הלקוח, במכשירים שבסניפי הרשת. לקוח של בנק הפועלים, למשל, לא היה יכול למשוך מזומנים במכשיר של בנק לאומי. גם לאחר מכן, אם לא הושג הסדר בין בנק נתון לבין האחרים, הלקוחות לא יכלו להנות משימוש הדדי במכשירים [3]. כעבור שנים אחדות, הוקמה חברת שירותי בנק אוטומטיים, המשותפת לכל הבנקים, שהציבה מכשירים במקומות ציבוריים ששירתו את לקוחות כל הבנקים, ולאחר מכן הסכימו הבנקים לשפר את השירות ללקוחותיהם, ולאפשר לכל לקוח להשתמש בכל המכשירים בישראל.
בישראל מותקנים כ- 1,700 כספומטים בבעלות הבנקים וחברת שירותי בנק אוטומטיים, ועוד 900 מכשירים של חברה פרטית (כספונט) שקיבלה היתר בנק ישראל לכך. המכשירים מותקנים בסניפי בנקים וכן במקומות ציבוריים לרבות מרכזי קניות, מסעדות, בתי קולנוע, מרכולים, קיוסקים ותחנות דלק.
עלות המשיכה בישראל [עריכה]
בדצמבר 2005 הוציא שר האוצר דאז, אהוד אולמרט, צו המסיר מפיקוח את העמלה שבנק יכול לגבות על משיכת מזומנים ממכשירים אוטומטים המרוחקים מסניפי הבנק (מעל 500 מטר מהסניף). בעקבות זאת החלו בנקים רבים לגבות במכשירים מרוחקים אלו עמלה של 4 עד 5 שקלים עבור משיכה בודדת. במסופי הסניפים העמלה היא על פי הסכום שקבע כל בנק. סכום זה נע כיום מ-1.35 ש"ח, ועד 2.5 ש"ח. עמלה זו מכונה בפי הציבור גם בשם "עמלת שורה". עבור משיכה אצל פקיד בנק בסניף הבנק של הלקוח גובה הבנק עמלה של 3.8 שקלים, ומשיכה בסניף שבו ללקוח אין חשבון עולה 5.65 שקלים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מזל טוב: יום הולדת 40 לכספומט, באתר ynet, 28 ביוני 2007
- ארז בן ארי, איך עובד כספומט?, באתר nrg
- בגיל 84 - מת ממציא הכספומט הראשון, באתר ynet, 20 במאי 2010
- עמלות הבנקים, מתוך פרסום של איגוד הבנקים
הערות שוליים [עריכה]
