כספומט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כספומטבנק לאומי ובבנק דיסקונט), בנקטבנק הפועלים), כספוןבנק מזרחי טפחות), סניפומטבנק הבינלאומי) וגם בנקומט, הוא מסוף אוטומטי אשר מספק שירותי בנקאות. באנגלית קרוי המסוף Automatic Teller Machine - ATM, בתרגום מילולי: מכונת קופאי אוטומטית.

במכונה זו ניתן לבצע פעולות בנקאיות ללא צורך בפקיד אנושי. ניתן לבצע בכספומט מגוון רחב של פעולות כגון: בירור יתרה בחשבון הבנק, משיכת מזומנים (במטבע מקומי ובמטבע זר), הפקדת מזומנים, הפקדת שיקים, תשלום חשבונות, רכישת זמן אוויר לטלפון סלולרי ועוד.

הכספומט נוח למשתמשים, שכן ניתן להשתמש בו בכל זמן, גם כשהבנק סגור, ובכל מקום, גם שלא בסניף או בבנק שבו מתנהל החשבון, ואפילו במדינה אחרת. בנוסף לשיפור השירות באמצעות הכספומט, יש בו חיסכון בעלויות התפעול של הבנק, בזכות החלפת עבודה אנושית בעבודת מכונה.

מחיר כספומט נע בין 20 ל-50 אלף דולר, תלוי בפעולות שניתן לבצע דרכו.

כספומט בשבדיה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכשיר הראשון לביצוע עצמי של פעולות בבנק הותקן בשנת 1961 בניו יורק על ידי סיטיבנק. הוא איפשר הפקדת מטבעות, שטרות וצ'קים בתוך מעטפות, אך לא משיכת מזומנים. לאחר שישה חודשים סולק המכשיר מפאת חוסר שימוש.

ג'ון שפרד-ברון מחברת "דה לה רו"‏[1] המציא את המכשיר הראשון למשיכת מזומנים, שהותקן באנפילד טאון בצפון לונדון ב-27 ביוני 1967 על ידי בנק ברקליס. כרטיסי פלסטיק מגנטיים לא היו קיימים עדיין, והמכשיר זיהה את המשתמש באמצעות התאמת צ'קים שסומנו בדיו שאיפשר קריאה אלקטרונית עם מספר סודי בן 4 ספרות. תוך שנים ספורות הותקנו מכשירים דומים בכל רחבי אירופה‏[2].

תפעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלקוח המעוניין לבצע פעולה בכספומט מזדהה באמצעות הכנסת כרטיס מגנטי או כרטיס חכם לכספומט (פעמים רבות משמש הכרטיס גם ככרטיס אשראי). על הכרטיס נמצא מידע בסיסי אודות בעל הכרטיס. כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים החלו לאמץ "כרטיס חכם" שבו משולב שבב אלקטרוני המאפשר אחסון מידע רב.

לאחר הכנסת הכרטיס לכספומט, הלקוח מקליד מספר זיהוי אישי סודי בן ארבע ספרות או יותר. מספר זיהוי זה נבדק, באמצעות אלגוריתם מתאים מול המידע הרשום בכרטיס, וכאשר הוא נמצא מתאים, הלקוח יכול לבצע פעולות עסקיות. כאשר הלקוח שוגה בהקלדת הקוד הסודי מספר פעמים ברצף (לרוב 3 פעמים באותו הכרטיס) חלק מהכספומטים "יבלעו" את הכרטיס מחשש שזהו כרטיס גנוב.

לחלק מהפעולות, כגון הפקדת המחאה, די ביכולת המקומית של המכונה. לרוב המכריע של הפעולות האחרות, ובפרט משיכת מזומנים מבנק אחר, נדרשת תקשורת של הכספומט עם מאגר מידע מרוחק.החל משנת 2012 לערך הפעילו הבנקים את שירות "מזומן ללא כרטיס" שמאפשר לקבל קוד סודי לטלפון הנייד ולבצע משיכה אף למי שאינו מחזיק את הכרטיס בעצמו.לשם כך מחוברים הכספומטים לרשת תקשורת, המאפשרת לקבל מידע זה. כאשר לקוח מבצע משיכה מבנק מסוים, בנק זה מעדכן באופן אלקטרוני את הבנק שאליו שייך הלקוח בפעולה שנעשתה.

לאחר שהפעולה העסקית שהלקוח רצה לבצע הושלמה, ואם הלקוח רוצה בכך, מודפס תדפיס של הפעולה העסקית, שבדרך כלל מורכב מתיאור הפעולה, מועד ביצועה, ומיקום המכשיר. לעתים כולל התדפיס גם את היתרה בחשבון של בעל הכרטיס.

בהפקדת מזומנים ניתן פירוט של סוגי השטרות שהתקבלו, סכומם והסיכום הכולל של ההפקדה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקט ברמות אשכול
כרטיס בנקומט דגם מוקדם 1970. כרטיס מנוקב ללא פס מגנטי. צד חזית.
כרטיס בנקומט דגם מוקדם 1970, כרטיס מנוקב ללא פס מגנטי. צד אחורי. על גבי הכרטיס עצמו, המכשיר נקרא "המכֹונה".

את המושג העברי "כספומט" המציא ראובן וימר, הפרסומאי של בנק דיסקונט[דרוש מקור].

המכונה הראשונה למשיכת מזומנים בישראל הותקנה בדצמבר 1970 בבנק לאומי, סניף דיזנגוף, בתל אביב, ונקראה "בנקומט"‏[3]. באוגוסט 1971 הותקן מכשיר נוסף במרכז הכרמל בחיפה‏[4] ועד סוף 1971 הותקן מכשיר נוסף בתל אביב ועוד מכשיר בנמל התעופה בן-גוריון[5].‏[6] ביולי 1973 הותקן המכשיר ה-11 של בנק לאומי בבאר שבע[7]. למעט מכשיר אחד, כולם פעלו במשך 24 שעות ביממה‏[8]. במהלך שנת 1974 הגיעו בנק קפת עם ובנק אוצר החייל להסדר עם בנק לאומי שאפשר ללקוחותיהם להשתמש במכשירי הבנקומט‏[9].

באוגוסט 1973 החל בנק דיסקונט בהתקנת מכשירים אוטומטיים דומים שנקראו "דיסקונטומט 24"‏[10]. עד יולי 1976 הוצבו 19 מכשירי דיסקונטומט‏[11]. בנק הפועלים פרש בשנת 1976 רשת של מכשירים שנקראו "בנק קט" וביולי 1976 היו כבר 13 מכשירים כאלו‏[12]. הבנק הבינלאומי הראשון הציב ב-1976 מכשיר בסניף הבנק ברחובות, וקרא למכשיר "סניפומט"‏[13].

בשנת 1977 חברו בנק לאומי ובנק דיסקונט להתקנת מכשירים חדישים יותר שנקראו בשם החדש "כספומט"‏[14]. במכשירים אלה ניתן היה לראשונה להפקיד מזומנים וצ'קים ולקבל אישורי יתרה, בנוסף למשיכת מזומנים. עד נובמבר 1978 הוצבו 64 מכשירים אוטומטיים על ידי לאומי ודיסקונט‏[15]. בשנת 1978 החל גם בנק הפועלים בהתקנת מכשירים מדגם חדיש יותר שנקרא "בנק קט 2000"‏[16].

בראשית ימיהם של מכשירים אלה בישראל, ניתן היה למשוך מזומנים רק ברשת הבנקאית שאליה השתייך הלקוח, במכשירים שבסניפי הרשת. לקוח של בנק הפועלים, למשל, לא היה יכול למשוך מזומנים במכשיר של בנק לאומי. בתחילת 1980, הוקמה חברת שירותי בנק אוטומטיים, המשותפת לכל הבנקים, שהציבה מכשירים במקומות ציבוריים ששירתו את לקוחות כל הבנקים‏[17]. בתחילת 1981 הגיעו בנק הפועלים, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי להסכמה על שימוש הדדי במכשיריהם, שמנו אז יחד למעל 100 מכשירים‏[18]. לאחר מכן הסכימו כל הבנקים לאפשר לכל לקוח להשתמש בכל המכשירים בישראל.

בישראל מותקנים כ־1,700 כספומטים בבעלות הבנקים וחברת שירותי בנק אוטומטיים, ועוד 900 מכשירים של חברה פרטית (כספונט) שקיבלה היתר בנק ישראל לכך[דרוש מקור]. המכשירים מותקנים בסניפי בנקים וכן במקומות ציבוריים לרבות מרכזי קניות, מסעדות, בתי קולנוע, מרכולים, קיוסקים ותחנות דלק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The man who invented the cash machine, באתר ה-BBC
  2. ^ How the ATM Revolutionized the Banking Business, באתר בלומברג
  3. ^ קופה אוטומטית תופעל ע"י בל"ל בדיזינגוף, מעריב, 23 בנובמבר 1970
    בנק לאומיכל חודש חידושים, דבר, 1 בינואר 1971 (מודעה)
    בנקומט, דבר, 8 בינואר 1971 (מודעה)
  4. ^ בנקומט בחיפה, דבר, 29 באוגוסט 1971 (מודעה)
  5. ^ אוזן קשובה לבעיותיך, דבר, 10 בדצמבר 1971 (מודעה)
  6. ^ בכתבה רם דגן, "כסף קל", באתר הארץ, 15/7/2007 נכתב שהמכשיר לא זכה לאימון הציבור ובמהרה הופסקה פעולתו. אך טענה זו לא עולה בקנה אחד עם הפרסומות של בנק לאומי שהודיעו על פתיחת עוד ועוד מכשירים.
  7. ^ בנקומט נוסף לבנק לאומי בבאר שבע, דבר, 16 ביולי 1973
    בנקומט עכשיו גם בבאר שבע, מעריב, 23 ביולי 1973 (מודעה)
  8. ^ היום כשכל הבנקים סגורים, דבר, 31 בדצמבר 1973 (מודעה)
  9. ^ בנק אוצר החיילבנקומטים, דבר, 5 בנובמבר 1974 (מודעה)
  10. ^ 1973 בדיסקונט, מעריב, 1 בינואר 1974 (מודעה)
  11. ^ תמיד יש חדש בדיסקונט, דבר, 30 ביולי 1976 (מודעה)
  12. ^ מאזן בנק הפועלים גדל, דבר, 10 בפברואר 1976
    מעתה תוכל לקבל 450 ל"י, דבר, 28 ביולי 1976 (מודעה)
  13. ^ הבנק הבינלאומי מפעיל רשת סניפומטים, דבר, 2 ביוני 1976
  14. ^ כספומט - עולם המחר של שירותי הבנק, דבר, 12 בספטמבר 1977 (מודעה)
  15. ^ גם מחר אנחנו עובדים. כרגיל, דבר, 6 בנובמבר 1978 (מודעה)
  16. ^ בנק הפועלים התקין מכשירי בנק-קט משוכללים, דבר, 5 בינואר 1978
  17. ^ אילן זולברג, אוטומטים משותפים ל-5 בנקים, מעריב, 14 בפברואר 1980
    מכשירי בנק אוטומטיים, דבר, 28 באפריל 1980
  18. ^ מעתה כל כרטיס, דבר, 14 בינואר 1981 (מודעה)