לינור אברג'יל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לינור אברג'יל
17 בפברואר 1980 (בת 34)
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל
מקום לידה נתניה
ידועה בשל מיס עולם, מיס ישראל (1998)
מקצוע דוגמנית, שחקנית תיאטרון
דת יהדות
בן זוג שארונאס יאסיקביצ'יוס (2006 - 2008, גירושין)
אורון כלפון (מ-2010)

לינור אברג'יל (נולדה ב-17 בפברואר 1980 בנתניה) היא עורכת דין, דוגמנית, מיס עולם, ושחקנית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברג'יל החלה את דרכה בעולם הדוגמנות בגיל 16 בסוכנות "לוק". ב-1997 נרשמה לתחרות "תגלית השנה" וזכתה במקום השני. ב-1998 השתתפה בתחרות מלכת היופי וזכתה במקום הראשון. זמן קצר לפני זכייתה בתואר היא הייתה אמורה להתגייס לצה"ל, אך בסופו של דבר לא התגייסה. בנובמבר 1998 זכתה בתחרות מיס עולם במקום הראשון.

מספר ימים לפני התחרות נחשף בעיתונות העולמית כי חודשיים קודם לכן, היא נאנסה באיטליה בידי סוכן נסיעות ממילאנו בשם נור שלמה, שהורשע לאחר מכן ונידון ל-16 שנות מאסר.‏[1] בעקבות זכייתה בתואר "מיס עולם" נשמעו טענות שהיא זכתה בתואר עקב רחמים ואמפתיה מהשופטים, אך היא הכחישה שמועות אלה מכל וכל. בעקבות הטראומה שנגרמה עקב האונס, עברה אברג'יל טיפול נפשי.

מאז זכייתה בתואר מיס עולם עבדה כדוגמנית. במסגרת עבודתה הופיעה בתצוגות אופנה בישראל ובמדינות אחרות.

ב-2004 סיימה לימודי משחק ב"בית צבי" והשתתפה בהצגה "ועידת פסגה" של בית צבי. ב-2006 השתתפה בהצגה של תיאטרון בית ליסין "החדר הכחול" מאת דייוויד הר, לצד ליאור אשכנזי. ב-2008 השתתפה בהצגת תיאטרון בית ליסין "מקווה".

במרץ 2008 השתתפה באודישנים ל-MTV, אך לא צלחה אותם.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביולי 2006 נישאה אברג'יל לכדורסלן הליטאי שארונאס יאסיקביצ'יוס, ובשנת 2008 הם התגרשו.

ביוני 2010 נודע כי אברג'יל החלה בתהליך חזרה בתשובה בשנתיים שקדמו, יחד עם בן זוגה מנהל האמנים אורון כלפון, לו נישאה באוגוסט 2010.‏[2] היא השלימה תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית נתניה והוסמכה כעורכת דין.‏[3] באחד הראיונות הבודדים שהעניקה מאז החלה בתהליך החזרה בתשובה היא סיפרה שמעשה האונס השפיע עליה והיא מאסה בחיי החומר וחיפשה חיים נקיים וטהורים יותר, אותם היא מצאה ביהדות.‏[4] במאי 2012 נולדו לה ולבעלה תאומים. באוקטובר 2013 נולדה להם בת נוספת.

מיס עולם האמיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 יזמה אברג'יל צילומי סרט תיעודי שבמרכזו עמד סיפור האונס האישי שלה. ואופן ההתמודדות שלה אתו. הסרט עוסק גם בתופעה הרחבה של ביצוע עברות מין בכל העולם. את הסרט ביימה ססיליה פק, במאית אמריקאית, בתו של השחקן האגדי גרגורי פק. במהלך הסרט נוסעת לינור במדינות רבות ברחבי העולם להיפגש ולחזק נשים שעברו אונס. אברג'יל אף מרצה בכנסים בארצות הברית ובדרום אפריקה, וקוראת לנשים לדבר, ואף לצעוק על המאורע הטראומטי שחוו. בסופו של הסרט משחזרת אברג'יל את הדרך שעשתה באותו יום שבו נאנסה, ונפגשת שוב בתחנת הרכבת עם האשה שקיבלה את פניה אז, טיפלה בה, ושלחה אותה להתלונן במשטרה. בינואר 2014 שודר הסרט בערוץ 2 ועורר תגובות מרגשות וחיוביות.‏[5][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירות גלובס ועתי"ם, ‏ביהמ"ש הרשיע את נור שלמה במעשי אונס וסדום בלינור אברג'יל, באתר גלובס, 7 באוקטובר 1999
  2. ^ ערן בר-און, כדת משה וישראל: לינור אברג'יל נשואה, באתר ynet‏, 30 באוגוסט 2010
  3. ^ שי ארזואן, קבלו את עורכת הדין - לינור אברג'יל, באתר ynet‏, 22 במאי 2013
  4. ^ אפרת כהן, לינור אברג'יל: ההתחזקות, 30 ביוני 2010, באתר "הידברות"
  5. ^ אריאנה מלמד http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4479072,00.html תודה לך, דמות מופת באתר ווינט
  6. ^ הסרט: "הסיפור האמתי של לינור אברג'יל", מתוך התוכנית "המערכת" בערוץ 2 - ראו בקישורים החיצוניים לערך הנוכחי.