גבעת זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת זאב
Givat Zeev Givon.jpg
גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יוסי אברהמי
גובה ממוצע ‎770‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 11,764 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎9.3%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,430 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,841 דונם
מיקום גבעת זאב
גבעת זאב
גבעת זאב
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4266
http://www.givat-zeev.muni.il
שכונת הר שמואל הסמוכה לנבי סמואל
מבט למרכז המסחרי של גבעת זאב
גבעת זאב כפי שנראית משער חקלאי בגדר ההפרדה סמוך לכפר בית איג'זא

גבעת זאב היא התנחלות צפונית מערבית לירושלים, אשר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984 אך הוקמה למעשה שנה קודם ב-1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443 וממנו מתחילה זרימתו של נחל איילון. בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה המשרתת גם את היישוב הסמוך גבעון החדשה. היישוב נקרא, באופן רשמי, ע"ש זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו‏[1].

תוכן עניינים

[עריכה] סטטיסטיקה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בגבעת זאב 11,764 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎9.3%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 51.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 7,119 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1888 רכשה אגודה בשם "החלת ישראל רמה" כ-2000 דונם קרקע מאדמת הכפר נבי סמואל. נסיון ראשון להתיישב במקום נעשה על ידי כ-13 משפחות מעולי תימן, אך לאחר מספר שנים הם עזבו את המקום. נסיון נוסף נעשה בשנת 1924, אך לאחר מאורעות תרפ"ט הם לא שבו למקום בגלל הסכנה. עוד לפני מלחמת יום הכיפורים ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה ‏[2][3]. העלייה הראשונה למקום התבצע מיד לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977‏[4]. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר, היא גבעת זאב. בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 היו במקום כ-1000 משפחות‏[5].

[עריכה] מחנה גבעון

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות‏[6]. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל‏[3], נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה[7]. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועבר האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב‏[8]. בשנת 2011 חודש ההרשאה של מנהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תכנית של פינוי בינוי[9].

[עריכה] מורשת בנימין

במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתכנית מתאר, אולם התכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הוסיפה שעל היתרי הבנייה יש לציין שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ולא ישאו באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר‏[10].

כיום ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם‏[11].

[עריכה] שכונות

  • נווה מנחם (מזרח) - ע"ש מנחם בגין.
  • מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ביהושע טו ט : "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים".
  • המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, ע"ש המכבים שפעלו באזור (בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב).
  • מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
  • משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם שכונת משהב.
  • אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה בשלבי בניה ומאוכלסת בעיקר על ידי חרדים.
  • הר שמואל (דרום) - השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היזומה להקמת השכונה היתה של עמותת מורשת בנימין שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה. נסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של אריה דרעי, לא צלחו בתחילה‏[12]. החלק הדתי-חרדי שעבר קשיי התפתחות בעבר, קיבל בשנים האחרונות תנופת קידום ופיתוח, ובשלבי סיום התיישבות.

גבעון החדשה (דרום) מוגדרת כיישוב בפני עצמו אך מבחינת ההווי היומיומי היא בלתי-נפרדת מגבעת זאב. מקומוני גבעת זאב מחולקים גם שם ורבים ממורי חטיבת הביניים הם מגבעון החדשה.

[עריכה] חינוך

ביישוב קיימים מעון ויצו, מערכת גני טרום חובה וחובה, גן חב"ד וגנים פרטיים.

בתי הספר הפועלים ביישוב:

  • בית הספר ממלכתי א' - תגבור לימודי יהדות (ממ"א - תל"י)
  • בית הספר ממלכתי ב' - יזמות, ערכים ודעת (ממ"ב - יע"ד)
  • בית הספר ממלכתי ג' (ממ"ג)
  • בית הספר ממלכתי דתי (ממ"ד)
  • חטיבת ביניים קהילתית ע"ש יצחק רבין

ביישוב אין בית ספר תיכון (י'-י"ב) ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

[עריכה] תרבות ופנאי

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא