גבעת זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת זאב
Givat Zev COA.png
Givat Zeev Givon.jpg
גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
שם בערבית جبعات زئيف
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יוסי אברהמי
גובה ממוצע ‎731‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 10,000‏-19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 14,349 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 2,964 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,841 דונם
מיקום גבעת זאב
גבעת זאב
גבעת זאב
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4248
פרופיל גבעת זאב נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.givat-zeev.muni.il
גבעת זאב מן האוויר
שכונת הר שמואל הסמוכה לנבי סמואל
מבט למרכז המסחרי של גבעת זאב
גבעת זאב כפי שנראית משער חקלאי בגדר ההפרדה סמוך לכפר בית איג'זא

גבעת זאב היא התנחלות צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, ע"ש זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1888 רכשה אגודה בשם "נחלת ישראל רמה" כ-2000 דונם קרקע מאדמת הכפר נבי סמואל. ניסיון ראשון להתיישב במקום נעשה על ידי כ-13 משפחות מעולי תימן, אך לאחר מספר שנים הם עזבו את המקום. ניסיון נוסף נעשה בשנת 1924, אך לאחר מאורעות תרפ"ט הם לא שבו למקום בגלל הסכנה. עוד לפני מלחמת יום הכיפורים ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה‏[2][3]. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977‏[4]. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר, היא גבעת זאב. בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים‏[5].

מחנה גבעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות‏[6]. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל‏[3], נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה[7]. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב‏[8]. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של פינוי בינוי[9].

מורשת בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הוסיפה שעל היתרי הבנייה יש לציין שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ולא ישאו באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר‏[10].

כיום ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם‏[11].

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נווה מנחם (מזרח) - על שם ראש ממשלת ישראל השישי מנחם בגין.
  • מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ביהושע טו ט : "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים".
  • המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, על שם המכבים שפעלו באזור (בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב).
  • מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
  • משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם שכונת משהב.
  • אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה שמאוכלסת על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שהיו בעבר פזורים בשטחי העמק שבה.
  • הר שמואל (דרום) - השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היזומה להקמת השכונה הייתה של עמותת מורשת בנימין שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה. ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של אריה דרעי, לא צלחו בתחילה‏[12]. החלק הדתי-חרדי שעבר קשיי התפתחות בעבר, קיבל בשנים האחרונות תנופת קידום ופיתוח, ובשלבי סיום התיישבות.

גבעון החדשה (דרום) מוגדרת כיישוב בפני עצמו אך שייכת למועצה המקומית ומצביע לראשותה.

בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה המשרתת גם את גבעון החדשה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בגבעת זאב 14,349 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 56.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,980 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[13]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימים מעון ויצו ומערכת גני ילדים. במבנה המתנ"ס פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לגיל הרך ולילדי כיתות א-ג.

ישנם ששה בתי ספר יסודיים: שלושה ממלכתיים ואחד ממלכתי-דתי, אחד חרדי לבנים ואחד לבנות.

ביישוב פועלת חטיבת ביניים קהילתית על שם יצחק רבין.

ביישוב אין בית ספר תיכון ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  2. ^ גבעון החדשה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  3. ^ 3.0 3.1 עליה, קליטה, התיישבות – בדמות אשה אחת, עיתון אמנה, גיליון 20, דצמבר 2006
  4. ^ חמדת שני, אשה קטנה גדולה, עיתון בנימין, ינואר 2009
  5. ^ גבעת זאב כבר אלף משפחות, מעריב, 7 בדצמבר 1986.
  6. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 901.
  7. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 909.
  8. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 910.
  9. ^ פינוי בינוי או התחדשות עירונית?, 17 ביוני 2011, מקומון בראייה אחרת, גבעת זאב
  10. ^ מבקר המדינההמועצה המקומית גבעת זאב, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 911–914.
  11. ^ בג"ץ 2332/10
  12. ^ עמנואל רוזןהר שמואל הוליד עכבר, מעריב, 24 בפברואר 1986
  13. ^ פרופיל גבעת זאב באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 31°51′38.16″N 35°10′13.44″E / 31.8606000°N 35.1704000°E / 31.8606000; 35.1704000