ישיבת שפת אמת – הבדלי גרסאות

ישיבת שפת אמת
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
	העתק בית המדרש של גור, בחצר הישיבה
בית ספר
תקופת הפעילות	1925–הווה (כ־99 שנים)
מייסדים	הרב מנחם מנדל כשר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב משה חיים דנדרוביץ
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′10″N 35°12′47″E / 31.78621389°N 35.21296111°E

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:26, 4 בספטמבר 2023

ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל. בניין הישיבה נמצא ברחוב יהוסף שוורץ בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

נשיא הישיבה היה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור ולסגן נשיא הישיבה נתמנה בנו רבי שמחה בונים אלטר עם הסתלקותו של האמרי אמת היה לנשיא הישיבה כל השנים^[1]

במשך שנים למדו בה בחורים מכל הגילאים. בהמשך הייתה הישיבה ישיבה גבוהה וישיבת הדגל של חסידות גור בישראל, היא פעלה בין השנים תרפ"ה - תשע"ו (1925–2016) וראש הישיבה האחרון בה במתכונת זו היה הרב שאול אלתר.

בשנת ה'תשס"ה (2005) נפתחה הישיבה הקטנה בראשות הרב משה חיים דנדרוביץ. כחלק מרביזיה במבנה ישיבות גור נסגרה בשנת ה'תשע"ו (2016) הישיבה הגדולה שפעלה במקום והישיבה הקטנה עברה להשתמש בבניין.

בשנת ה'תשפ"א (2021) נפתחה מחדש הישיבה הגבוהה כשבראשה הרב דוד אלטר בנו של רבי יעקב אריה אלטר מגור

היסטוריה

בשנת תרפ"ה (1925) יצא הרב מנחם מנדל כשר מפולין לירושלים בהוראתו של האדמו"ר מגור דאז רבי אברהם מרדכי אלתר, לייסד ישיבה שתהיה כדוגמת המתיבתא בוורשה, הרב כשר עצמו היה מחברי הנשיאות במתיבתא באותם הימים^[2]. הישיבה נוסדה בשלהי אותה שנה ונקראת על שמו של האדמו"ר יהודה אריה ליב אלתר שחיבר את סדרת ספרי ההלכה והחסידות "שפת אמת". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה^[3], בשנת ה'תרפ"ו לאחר סוכות העתיק רבי נחמיה אלתר אחיו של האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר את מגוריו לירושלים ונתמנה לעמוד בראשות הישיבה. לאחר מכן הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב יעקב חנוך סנקביץ'^[4]. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר ישראל אלתר לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי פינחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב יצחק פלקסר. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.

בעת הקמתה שכנה הישיבה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "בתי ורשה". עם התרחבות הישיבה עברו הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היו בבעלות 2 חסידי גור. ביום ט"ו בתמוז ה'תרפ"ו (1926) הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה בהשתתפות רבי נחמיה אלתר וגדולי ירושלים, בט"ו באב ה'תרצ"ג (1933) נחנך בניין הישיבה.^[5]

בשנת תרצ"ז (1937) כאשר ביקר האמרי אמת בארץ פנו אליו חסידים בתל אביב ותינו על הקושי בשיגור ילדיהם ללמוד בישיבה בירושלים, הוא היפנה את החסידים לבנו רבי שמחה בונם אלתר והוא פעל מיד לארגן בחורים שהם היו הגרעין של הישיבה, מקומה של הישיבה נקבע בבית החסידים דגור ברחוב המשביר בו התפלל הרב רבי שאול משה זילברמן שפיקח על הבחורים, הישיבה נקראה "הסניף" של ישיבת שפת אמת, שלימים נקראה חידושי הרי"ם^[6].לימים אמר הלב שמחה "השקעתי בישיבה 'דמים' תרתי משמע, ואף התבזיתי בעבורה^[7].

בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של הבניין ברחוב יוסף בן מתתיהו, על שתי קומותיו^[8].

בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו לעבודת ה' משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב ישראל דוד רוסט מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו שטיבלאך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.

הישיבה נחשבה לישיבה המרכזית בחסידות גור, גם בשל קרבתה לבית המדרש המרכזי וחצר הרבי. בחורים מבוגרים נהגו לעבור אליה לאחר שלמדו בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.

בשנת תשס"ב (2002) הפסיק ראש הישיבה למסור בישיבה שיעורים ב"עיון", עקב הנחיית האדמו"ר לכל ישיבות החסידות ללמוד בקיאות בלבד. לאחר ביטול לימוד העיון חל פיחות במעמדה של הישיבה.

בשנת תשס"ד (2004), נפתחה בצמוד לישיבה ישיבה קטנה. ישיבה זו נוהלה על ידי הרב יוסף לייב אלתר, ולאחר מכן על ידי הרב יצחק מאיר טאומן^[9]. כיום ראש הישיבה הקטנה הוא הרב משה חיים דנדרוביץ (חבר ועדת החינוך של החסידות).

לאחר הרביזיה בישיבות גור, הפכה הישיבה ל"קיבוץ" דבר שהפחית עוד יותר את כמות הבחורים^[^{דרוש מקור]}. באדר א' תשע"ו (2016) הוחלט על סגירת הישיבה במקביל לסגירת 2 ישיבות וותיקות נוספות ופיזור הבחורים בישיבות אחרות של חסידות גור^[10].

לאחר סגירת הישיבה, הורחבו שנות הלימוד בישיבה הקטנה, במסגרת הרביזיה שביטלה את ההבחנה בין הישיבות הקטנות והגבוהות במוסדות חסידות גור. התלמידים מגיעים אליה לאחר שנתיים ב"מתיבתא" ולומדים בה עד לנישואיהם. ראש הישיבה במתכונת החדשה נותר ראש הישיבה הקטנה, הרב משה חיים דנדרוביץ.

צוות הישיבה

הרב יצחק מנחם וינברג (לימים האדמו"ר מטאלנא) כיהן למשך תקופה כר"מ לבחורים המבוגרים בישיבה. עוד כיהנו הרב נתן לוברט, הרב דוד שובקס (נכדו של הרב דודצ'ה), הרב דניאל אלתר והרב יצחק מאיר קנובלביץ. בשנותיה האחרונות כיהנו בישיבה: הרב יצחק זילברברג, הרב דב לנדאו (חבר בית הדין לכשרות חוג חתם סופר וחבר ועדת החינוך של החסידות), הרב יצחק מאיר טאומן (משגיח), הרב יצחק זילברשטיין ויצחק רוזמרין (בעל התוקע בבית המדרש של חסידות גור).

בנייני הישיבה בירושלים

בנייני הישיבה נמצאים ברחוב שפת אמת, ברחוב יוסף בן מתתיהו^[11] וברחוב שדי חמד בירושלים. בשנת ה'תשס"ט (2009) נוספו לה שני מבנים מתרומת האחים חנציסקי, שקיבלו את השם 'טירת חן' ובהם שוכנת הישיבה הקטנה.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) רכש הנדיב צבי יהודה ביננפלד את הקרקע שעליה הוקם הבניין והוקדש לישיבה, לקראת ביקורו של ה"אמרי אמת" בארץ בשנת ה'תרצ"ה (1935) הקים הנדיב קומה נוספת על הבניין כאשר חלקו הוקדש לבית המדרש, ובחלקו האחר בנה דירה עבור רבי אברהם מרדכי אלטר אשר התגורר בה בימי מגוריו בארץ. כאשר שב לפולין התגורר בדירה בנו האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר. לאחר פטירתו של האמרי אמת המשיכה להתגורר בדירה זו אשתו בזיווג שני, הרבנית פייגא מינטשא. במהלך השנים התגורר בה גם בנם, האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר^[12].

כן שוכנת במקום ספרייה המכונה "ספריית בית עקד ספרים גנזי אליעזר מיסודו של החסיד ר' אליעזר סירקיס ז"ל שעל-יד ישיבת שפת אמת" שהוקמה בשנות החמישים כאשר אליעזר סירקיס העביר לישיבה את אוסף 15,000 ספרי הקודש הנדירים שלו.

אוהל חסידות גור

בחצר הישיבה נמצאים קבריהם של שני אדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר שנפטר בעת מלחמת העצמאות ובנו רבי פינחס מנחם אלתר ששימש כראש הישיבה עד למינויו לאדמו"ר לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונים אלתר. האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר נקבר בחצר הישיבה ולא בבית קברות מסודר בגלל מלחמת העצמאות אשר מנעה עריכת מסע לוויה מסודר בירושלים. הקבורה בחצר הישיבה נעשתה בחופזה בעת הפוגה בהפגזות לאור לפידים. בנו, האדמו"ר פינחס מנחם אלתר נקבר שם לאחר שרמז כי רצונו להקבר ליד אביו.

ראו גם

ראו רשימת בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

לקריאה נוספת

בן ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, מתולדות חייו של האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר, חלק ב' עמ' קכד-קע, שנת ה'תשס"א

קישורים חיצוניים

דוד בן מרים, אכסנייה של תורה וחסידות, הצופה, 30 במאי 1941
דוד בן מרים, ארמון התורה והחסידות, הצופה, 5 ביוני 1942
ישיבת "שפת אמת" בירושלים, הצופה, 21 ביולי 1944
א. אדן, בירושלים הוקמה שוב הישיבה של הרבי מגור, שנחרבה בשואה, מעריב, 17 במרץ 1953
ישיבת שפת אמת (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמוד קנא
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
^ אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קכז: הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, עמ' 89
^ אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קל-קלא
^ אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קמד-קמז: הגאון החסיד הרב שמאי גינזבורג עמ' 89-90
^ יובל לישיבה.
^ לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא
^ ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.
^ בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009
^ יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
^ בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה ברחוב יוסף בן מתתיהו

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הוקם בנין לפנימיה עבור פליטי הגולה תלמידי ישיבת שפת אמת ירושלים, הפרדס – שנה כ"ז חוברת ח', אייר תשי"ג, באתר היברובוקס.
^ אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קמד-קמה

[1] אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמוד קנא

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דב הימן, "הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו", בתוך: תורה שלמה, כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א', באתר אוצר החכמה.

[3] אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קכז: הגאון החסיד, הרב שמאי גינזבורג, עמ' 89

[4] אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קל-קלא

[5] אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קמד-קמז: הגאון החסיד הרב שמאי גינזבורג עמ' 89-90

[6] יובל לישיבה.

[7] לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא

[8] ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת, הצופה, 16 במרץ 1953.

[9] בעקבות האוצר האבוד בישיבת "שפת אמת", בפורומי אתר בחדרי חרדים, 28 בינואר 2009

[10] יאיר אטינגר, הטלפונים יישארו חכמים, התלמידים - פחות: סופה של ישיבת הדגל של חסידות גור, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016

[11] בא' בניסן ה'תשי"ג נערכה חנוכת הבית של בניין הפנימיה ברחוב יוסף בן מתתיהו

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הוקם בנין לפנימיה עבור פליטי הגולה תלמידי ישיבת שפת אמת ירושלים, הפרדס – שנה כ"ז חוברת ח', אייר תשי"ג, באתר היברובוקס.

[12] אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קמד-קמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==היסטוריה==
+בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]) יצא הרב [[מנחם מנדל כשר]] מ[[פולין]] ל[[ירושלים]] בהוראתו של האדמו"ר מגור דאז רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], לייסד ישיבה שתהיה כדוגמת [[המתיבתא (ורשה)|המתיבתא בוורשה]], הרב כשר עצמו היה מחברי הנשיאות במתיבתא באותם הימים{{הערה|{{אוצר החכמה|דב הימן|"הרב כשר ז"ל, מפעליו וספריו"|149335|בתוך: '''[[תורה שלמה (ספר)|תורה שלמה]]''', כרך מ' (קורח), ירושלים תשמ"ח, עמ' א'||עמוד=12}}.}}. הישיבה נוסדה בשלהי אותה שנה ונקראת על שמו של ה[[אדמו"ר]] [[יהודה אריה ליב אלתר]] שחיבר את [[סדרת ספרים|סדרת ספרי]] ההלכה והחסידות "[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה{{הערה|1=אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קכז: הגאון החסיד, הרב [[שמאי גינזבורג]], עמ' 89}}, בשנת [[ה'תרפ"ו]] לאחר סוכות העתיק רבי [[נחמיה אלתר]] אחיו של האדמו"ר מגור, רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] את מגוריו לירושלים ונתמנה לעמוד בראשות הישיבה. לאחר מכן הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב [[יעקב חנוך סנקביץ']]{{הערה|1=אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קל-קלא}}. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר [[ישראל אלתר]] לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב [[יצחק פלקסר]]. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.
-הישיבה נוסדה על פי הוראת האמרי אמת בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]) ושכנה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "[[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]]".
-ראש הישיבה הראשון היה הרב [[מנחם מנדל כשר]] {{הערה|1=אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קכז: הגאון החסיד, הרב [[שמאי גינזבורג]], עמ' 89}} ונקראת על שמו של ה[[אדמו"ר]] [[יהודה אריה ליב אלתר]] שחיבר את [[סדרת ספרים|סדרת ספרי]] ההלכה והחסידות "[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]". בשנתיים הראשונות כיהן הרב כשר כראש הישיבה, בשנת [[ה'תרפ"ו]] לאחר סוכות העתיק רבי [[נחמיה אלתר]] אחיו של האדמו"ר מגור, רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] את מגוריו לירושלים ונתמנה לעמוד בראשות הישיבה. לאחר מכן הטיל ה"אמרי אמת" את ראשות הישיבה על הרב [[יעקב חנוך סנקביץ']]{{הערה|1=אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קל-קלא}}. לאחר פטירת רבי יעקב חנוך, מינה האדמו"ר [[ישראל אלתר]] לראשות הישיבה את אחיו הצעיר רבי [[פינחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) ובמקביל כיהן גם הרב [[יצחק פלקסר]]. משגיח הישיבה היה הרב יעקב נייהוז. משרת ראש הישיבה נחשבה לאחד התפקידים הבכירים בחסידות גור.
-עם התרחבות הישיבה עברו הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היו בבעלות 2 חסידי גור.
+בעת הקמתה שכנה הישיבה בבית המדרש החסידי הכללי "מדרש יוצאי ורשה - אהל שמואל" בשכונת "[[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]]". עם התרחבות הישיבה עברו הישיבה למשכן ארעי בבית מלון ברחוב החבשים אשר היו בבעלות 2 חסידי גור.
 ביום [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תרפ"ו]] (1926) הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לבניין הישיבה בהשתתפות רבי נחמיה אלתר וגדולי ירושלים, ב[[ט"ו באב]] [[ה'תרצ"ג]] (1933) נחנך בניין הישיבה.{{הערה|1=אור זרוע לצדיק, חלק ב', עמ' קמד-קמז: הגאון החסיד הרב שמאי גינזבורג עמ' 89-90}}
 בשנת [[תרצ"ז]] ([[1937]]) כאשר ביקר האמרי אמת בארץ פנו אליו חסידים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]  ותינו על הקושי בשיגור ילדיהם ללמוד בישיבה בירושלים, הוא היפנה את החסידים  לבנו רבי [[שמחה בונים אלתר|שמחה בונם אלתר]] והוא פעל מיד לארגן בחורים שהם היו  הגרעין של הישיבה, מקומה של הישיבה נקבע בבית החסידים דגור ברחוב המשביר בו התפלל הרב רבי [[שאול משה זילברמן]] שפיקח על הבחורים, הישיבה נקראה "הסניף" של ישיבת שפת אמת,  שלימים נקראה [[ישיבת חידושי הרי"ם|חידושי הרי"ם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24484&pgnum=50 יובל לישיבה].}}.לימים אמר הלב שמחה "השקעתי בישיבה 'דמים' תרתי משמע, ואף התבזיתי בעבורה{{הערה|1=לבם של ישראל, חלק ב' עמ' שצ-שצא }}.
+ב[[א' בניסן]] [[ה'תשי"ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של הבניין ברחוב יוסף בן מתתיהו, על שתי קומותיו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1953/03/16/01/article/59 ירושלים: חנוכת בנין בישיבת שפת אמת], [[הצופה]], 16 במרץ 1953.}}.
 בתחילת שנותיה של הישיבה הוקמו בישיבה שתי "חברה'ס", חבורות של בחורים שנועדו ל[[עבודת ה']] משותפת: אחת בראשות הרב זליג שטיצברג, אשר נחשבה לחריפה ולמדנית יותר וכונתה על שם מקימה "זעליגיסטן", ושנייה, אשר נחשבה לחסידית ושמחה יותר, בראשות הרב [[ישראל דוד רוסט]] מחיפה, וכונתה על שם שניים ממקימיה "ברוינריסטן". חברי החברה'ס המשיכו לשמור על קשר גם לאחר נישואיהם, והקימו [[שטיבל]]אך עצמאיים. בחסידות הייתה מעין חלוקה פנימית בין שתי החברה'ס, עד שעם פתיחת ישיבות נוספות בחסידות היטשטשה חלוקה זו.