בתי ורשה (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

השכונה הוקמה ביוזמת כולל ורשה עבור תלמידי חכמים עניים ובכך הפכה לשכונת "כולל" ראשונה מחוץ לחומות. למרות שהמגרש אותר כבר בשנת 1884, קשיים בגיוס כספים עיכבו את הקמת השכונה. גיוס הכסף לבניית השכונה החל ב-1885 והקרקע נרכשה בשנת 1891 על ידי יהושע הלפמן. אולם אז אזל הכסף ולא נותר ממון להקמת הבתים. בשנת 1894 תרם הנדבן רבי יעקב שרגא בן ר' יצחק אייזיק טננוורצל מלובלין את הכסף הדרוש והבתים נקראו על שמו "נחלת יעקב". בידיעה בעיתון החבצלת מיום 13 במאי 1898 נאמר שבשכונה 65 בתים המושכרים לכל משפחה לחמש שנים, שלאחריהן עליה לפנות את הדירה לאחרת ו"הבתים טובים ונהדרים, גדולים ורחבי ידיים ונחמדים למראה פנימה והחוצה ומשמחים לב כל איש"[1]. ב-1924 תרם הנדבן דוד וינגרטן להרחבת השכונה ולהוספת קומה שנייה.

לצד שער הכניסה לשכונה חקוקה בטבלת אבן הכתובת:

Cquote2.svg

הנדיב המפורסם כמהר"ר [כבוד מורנו הרב רבי] יעקב שרגא בר' יצחק אייזיק טעננוורצל מלובלין אשר נדבה רוחו להעלות אל הר ה' פה עיה"ק תובב"א [עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן] והפריש מהונו סך שנים וחמישים אלף רובל וקנה אחוזת הארץ הזאת ורב הבתים נבנו ממעותיו אלה והקדיש אותם קדש לה' לטובת עניים דכולל ורשא.

Cquote1.svg

בין שני טורי בתי השכונה נחפרו שלושה בורות מים, אך בניגוד לשכונות רבות אחרות בירושלים, לא הספיקו מי הבורות לספק את תצרוכת המים של השכונה ותושביה נאלצו לרכוש מים מערבים או משכונת כרם אברהם.

כיוון שכולל ורשה כלל גם חסידים וגם פרושים, נבנו בשכונה שני בתי כנסת, "בית יצחק פרושים" ו"אוהל שמואל" החסידי. החדרים מתחת לבית כנסת זה תוכננו על ידי יעקב טננוורצל לשמש כתלמוד תורה ומשהושכרו למגורים נגרם קרע בין הכולל לבין הנדבן.

בשנת 2011 גברו המתחים בשכונה בין כמה מחסידי גור, השולטים בוועד השכונה ומעוניינים להרחיב אותה, להקים קומה נוספת ולהתיר השכרה לבתי עסק, לבין תושבים אחרים בשכונה הרואים בכך ניסיונות להקנות לשכונה אופי מודרני. המתחים הביאו לתקריות אלימות, הפצת פשקווילים ואף לתביעות בבתי משפט של מדינת ישראל, למרות שאלה נחשבים בציבור החרדי כ"ערכאות של גויים".

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • שמואל אבן אור, 'השכונות סביב מאה שערים', אריאל 163–164 (מרץ 2004), עמ' 192.
  • ראובן גפני, 'בתי הכנסת "אוהל שמואל" ו"בית יצחק פרושים"', אריאל 163–164 (מרץ 2004), עמ' 215 – 217.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ירושלם, חבצלת, 13 במאי 1898


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא