מי מפחד מהזאב הרע (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מי מפחד מהזאב הרע
Mi mefached mehazehev hara.jpg
שם במקור: מי מפחד מהזאב הרע
בימוי: אהרון קשלס
נבות פפושדו
הפקה: תמי לאון
חיליק מיכאלי
אברהם פרחי
משה ולאון אדרי
תסריט: אהרון קשלס
נבות פפושדו
עריכה: אסף קורמן
שחקנים ראשיים: ליאור אשכנזי
צחי גראד
רותם קינן
דובל'ה גליקמן
מנשה נוי
מוזיקה: חיים פרנק אילפמן
צילום: גיורא ביח
חברת הפצה: Magnet Releasing
מדינה: Flag of Israel.svg ישראל
הקרנת בכורה: Flag of Israel.svg 15 באוגוסט 2013
משך הקרנה: 110 דקות
שפת הסרט: עברית
דף הסרט ב-IMDb

מי מפחד מהזאב הרעאנגלית: Big Bad Wolves) הוא סרט מותחן-אימה ישראלי משנת 2013 אותו כתבו וביימו אהרון קשלס ונבות פפושדו. זהו סרטם המשותף השני של השניים, לאחר "כלבת", שיצא בשנת 2010.‏[1]

הסרט יצא לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל ב-15 באוגוסט 2013.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ילדים משחקים מחבואים בסמוך לצריף נטוש. אחת הילדות מחליטה להתחבא בתוך ארון, אך בסיום המשחק היא אינה נמצאת שם והילדים האחרים מוצאים רק את אחת הנעליים שלה. מיקי (ליאור אשכנזי), הוא בלש במשטרה הממונה על החקירה למציאת הילדה הנעדרת. הוא חוטף את דרור (רותם קינן), מורה לתנ"ך והחשוד העיקרי בחטיפה (בעקבות עדות ראייה), ומענה אותו במכות על מנת שיגלה לו היכן הילדה, בסיועם של רמי (מנשה נוי), מפקדו הישיר של מיקי, ושני בלשים נוספים (גיא אדלר וארתור פרי). תוך כדי שדרור חוטף מכות, מיקי מקבל הוראה לשחרר את דרור ולהתנצל בפניו (על אף שבמשטרה סבורים שהוא אכן החוטף).

זמן קצר לאחר מכן, מתגלה גופת הילדה הקטנה באמצע יער, כאשר היא ערופת ראש ועל גופה סימנים ברורים לאונס ועינויים. בעקבות הרצח, מיקי מודח מתפקידו מאחר שהממונה עליו צביקה (דביר בנדק) משוכנע שהפעלת האלימות על דרור בטרם הוכח כי הוא אשם, היא שהניעה אותו לרצוח את הילדה. נוסף, לרוע מזלו של מיקי, ילד שעבר במקרה במקום וצילם את דרור חוטף מכות מעלה את הסרטון לאינטרנט. לאור הפגיעה בתדמית המשטרה לאחר הפצת הסרטון, מיקי ננזף ומושעה מתפקידו. לאחר גילוי הגופה, הורי התלמידים מפעילים לחץ על מנהל בית הספר מאיר (עמי ויינברג), בטענה שהם אינם רוצים שחשוד בחקירת רצח ילמד את ילדיהם, דבר המוביל לפיטוריו של דרור. דרור השבור מנסה למצוא נחמה בזרועות אשתו, אך היא מנתקת עמו קשר ואף לא מאפשרת לו לראות את ילדתו, לה יש יום הולדת באותו יום.

גידי (צחי גראד), אביה של הילדה שנרצחה, מרגיש אשם במות בתו מאחר שהוא לא אסף אותה כפי שתוכנן ביום בו היא נחטפה, ולכן הוא חש שהמעט שהוא יכול לעשות זה להתנקם ברוצח. הוא מחליט לקחת את החוק לידיים ולהוציא מדרור בדרכיו את תיק החקירה של שרשרת רציחות המבוצעות על ידי רוצח פסיכופט אותו הוא מכנה "הזאב". שיטתו של הזאב ברציחות הורכבה מפיתוי הילדות על ידי עוגה או ממתקים, הרדמתן, אניסתן, שבירת אצבעותיהן, עקירת ציפורניהן ועריפת ראשן. גידי מאיים על דרור שיספר לו היכן הוא קבר את ראשה של בתו, או שהוא יבצע עליו את כל הפעולות אותן הוא ביצע על הילדות שרצח. דרור המבועת טוען לחפותו בכל פעם בה הוא מקבל הזדמנות לדבר, אך גידי אינו מאמין לו ומתחיל בעינויים. במהלך החקירה, גידי עולה לדירתו ומשאיר את מיקי לבד במרתף עם דרור לכמה דקות. בעת שהותו עם מיקי, מספר לו דרור כי הוא בעצמו אבא לילדה קטנה שרק אתמול חגגה יום הולדת, ולכן אין סיכוי שהוא יפגע כך בילדות של אחרים. מיקי, אשר גם הוא אב לילדה, מתחיל לגלות ספק בדבר אשמתו של דרור. גידי מבחין בהססנות שמפגין מיקי בעקבות שיחתו עם דרור, וקושר גם אותו במרתף בכוונה להמשיך בחקירה לבדו.

במהלך שהותם לבד בפעם השנייה, מיקי אומר לדרור לשקר ולהודות באשמתו על מנת להרוויח זמן. לקראת הערב, אביו של גידי, יורם (דב גליקמן), מגיע לביקור לא צפוי, ולמרות ניסיונותיו של גידי להסתיר את הנעשה במרתף, מעשיו נחשפים. גידי מסביר לאביו שדרור הוא רוצח נכדתו, והשניים מסכימים לשתף פעולה. לאחר שהוא מעונה בעזרת מבער, דרור נשבר ומספר לגידי היכן קבר את ראשה של בתו. ההודאה היא שקר שנועד להרוויח זמן ולהביא לבריחתם של מיקי ודרור. גידי נוסע למקום אותו תיאר לו דרור, אך במקביל אביו נרדם לאחר שהוא אוכל בטעות עוגה עם סם הרדמה אותה גידי הכין בשביל דרור. מיקי משתחרר מאזיקיו ובורח על מנת להזעיק עזרה. הוא נתקל בצעיר ערבי על סוס (קייס נאשף) ומבקש ממנו שיחת טלפון למפקדו. מפקדו, רמי, מספר לו שאשתו נמצאת איתו, וזו מספרת למיקי שבתם הקטנה נעדרת משעות הבוקר לאחר שמיקי לא אסף אותה משיעור בלט, וכי היא אינה עונה לפלאפון שלה. באותו זמן, גידי אינו מוצא דבר במקום אליו שלח אותו דרור. הוא נתקף כעס בעודו מבין שדרור שיקר לו, וחוזר לביתו על מנת להרוג אותו. הוא תופס במסור חלוד ומתחיל בעריפת ראשו של דרור בעוד הוא בהכרה מלאה. מיקי הנחרד חוזר לדירה במטרה לגלות מדרור היכן נמצאת בתו. זה מאוחר מדי, וברגעיו האחרונים בחיים דרור מסתכל בעיניו של מיקי בשקט, ומת.

בסצנת הסיום של הסרט נראה רמי (בלש במשטרה ומחליפו של מיקי) עוזב את דירתו של דרור לאחר שהוא מודיע כי אין בה ממצאים מיוחדים. המצלמה חושפת כי בחדר סודי הנמצא בדירה נמצאת ילדה קטנה הלבושה בבגדי בלט. זוהי בתו של מיקי, מה שמסביר שהילדה לה העניק דרור עוגה בתחילת הסרט לא הייתה בתו, וכי הוא אכן הרוצח.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות
ליאור אשכנזי מיקי, שוטר משטרה שמודח מתפקידו
צחי גראד גידי, אביה של ילדה קטנה שנרצחת על ידי רוצח סדרתי
רותם קינן דרור, מורה לתנ"ך החשוד כפדופיל ורוצח סדרתי
דובל'ה גליקמן יורם, אביו של גידי
מנשה נוי רמי, מפקדו הישיר של מיקי
דביר בנדק צביקה, ניצב משטרה
נתי קלוגר אתי, מתווכת נדל"ן
קייס נאשף ערבי זר על סוס
עמי ויינברג מאיר, מנהל ביה"ס בו מלמד דרור
גיא אדלר אלי, שוטר
גור בנטביץ' שאולי, שוטר
ארתור פרי שוטר
שרה אדלר אשתו של דרור (קול בלבד)
רבקה מיכאלי אשתו של יורם (קול בלבד)
ורד פלדמן אשתו של מיקי (קול בלבד)

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופק על ידי UCM בשיתוף יונייטד קינג ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב - פרויקט קולנוע.

למרות שהסרט הופק בתקציב מוגבל בקנה מידה עולמי, הפסקול הוקלט עם התזמורת המטרופוליטנית של לונדון, שהקליטה גם עבור הסרטים קיק אס וכנופיות ניו יורק. בין אנשי הצוות נמנו המעצב האמנותי ערד שאואט (הערת שוליים) והצלם גיורא ביח.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לאהדת המבקרים הן בארץ והן ברחבי העולם. השתתף בפסטיבלים נחשבים.‏[2] אורי קליין (הארץ) כתב כי הסרט מעיד על עשייה קולנועית מיומנת וכי הוא מהווה "אבן דרך משועשעת בתולדות הקולנוע הישראלי". שמוליק דובדבני (ynet) כתב על הסרט כי הוא "יצירה מסוגננת להפליא, משובצת בקטעי הומור שחור עסיסיים, וכזו שממצבת את קשלס ופפושדו בחזית עושי הסרטים בארץ". במאי הקולנוע קוונטין טרנטינו הגדיר את הסרט "כטוב ביותר בשנה החולפת" בפסטיבל הסרטים של בוסאן שבקוריאה הדרומית, ואף עזר בהפצתו ברחבי העולם.‏[3]

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס התסריט המצטיין בפסטיבל "פנטסיה" במונטריאול. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אופיר, מתוכם זכה בחמישה, בקטגוריות הצילום, העיצוב האמנותי, המוסיקה, הפסקול והאיפור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טומי מל, "מי מפחד מהזאב הרע": ישראל מדממת החוצה, באתר ynet‏, 25 באפריל 2013
  2. ^ ישי קיצ'לס (ישראל היום), 16 באוגוסט 2013.
  3. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏בזכות טרנטינו: "מי מפחד מהזאב הרע" כובש את העולם, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בנובמבר 2013‏