מנסף
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מנת אורז, מנת כבש  |
| מוצא |
ירדן |
| מרכיבים עיקריים |
בשר טלה, ג'מיד |
  | |
.jpg)
מנסף (בערבית: منسف) הוא תבשיל מסורתי לבנטיני של בשר כבש מבושל ברוטב יוגורט ומוגש עם אורז או בורגול.[1] זהו המאכל הלאומי של ירדן, אך ניתן למצוא אותו גם בעיראק, סוריה, הרשות הפלסטינית, ישראל וערב הסעודית.[2] שם המנה בא מן המונח "מגש גדול" או "תבשיל גדול".[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של המאכל אצל הבדואים והוא עבר שינויים משמעותיים במאה ה-20. המנה המקורית הוכנה מבשר (גמל או כבש), מרק בשר או גהי (חמאה מזוקקת) ולחם.[4] בעקבות החיבה לאורז בצפון ירדן החל משנת העשרים של המאה הקודמת, אורז הוכנס בהדרגה למנה, בהתחלה מעורבב עם בורגול, ומאוחר יותר לבדו, עד שהמנה הגיעה לגלגולה המודרני המבוסס על אורז לבן. באופן דומה, היסטורית, הבדואים לא השתמשו ברוטב ג'מיד במאכלים שלהם עד שלא החלו תהליכי התיישבות. [5]
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'מיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'מיד היא גבינת יוגורט קשה ויבשה שהכנתה כוללת הרתחה של חלב כבשים או עיזים, שלאחר מכן מניחים ליבוש ותסיסה.[6] את מוצקי החלב שנוצרו בהרתחה מפרידים ומניחים במסננת או בד ונותנים להם להתייבש תחת משקולות, שמאיצות את תהליך יציאת המים. כדי לשמר את הגבינה שמתקבלת, מוסיפים מלח ומעצבים את המוצקים בצורת כדורים שאותם מניחים בשמש, לייבוש. הכדורים שמתקבלים קשים מאוד. [7]
בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכינים מרק מג'מייד, במקביל מבשלים את חתיכות בשר הכבש ומוסיפים אותם לתבשיל. המנה מוגשת על מגש גדול שבתחתיתו פיתה, מעל מוערם אורז ואז הבשר, בעיטור שקדים וצנוברים. לקראת ההגשה מוסיפים רוטב מגבינת הג'מייד למנה. [8]
תרבות ומסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנסף היא מנה המזוהה עם אורח החיים החקלאי המסורתי בירדן, שם בשר ויוגורט היו מרכיבים זמינים. מנסף מוגש באירועים מיוחדים, כגון חתונות, לידות או בשעה שמגיעים אורחים ומבקשים לכבד אותם. כמו כן, אוכלים מנסף בחגים עיד אל-פיטר, עיד אל-אדחא, חג המולד, חג הפסחא ויום העצמאות הירדני. צורת האכילה המסורתית של מנסף, שמקורה אצל השבטים הבדואיים, כוללת אכילה משותפת מתוך מתוך צלחת גדולה. האוכלים יושבים סביב מגש עם יד שמאל מאחורי הגב, ואוכלים בעזרת יד ימין ללא סכו"ם. [9] ביד ימין מגבשים כדורי אורז ואז בעזרת שלוש אצבעות מכניסים אותו לפה. לא מקובל לקרר את כדור האורז בעזרת נשיפות, לא משנה כמה הוא חם. רבות מן המסורות הללו עדיין נשמרות; עם זאת, כיום, אוכלים מנסף גם בצלחות ובכפות.[10]
המאכל הלאומי הירדני[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שמנסף מכונה לעיתים קרובות "המאכל הלאומי" המסורתי של ירדן, אין זה מדויק משום שהמנסף היא מנה שהורכבה רק בתחילת המאה ה-20 במהלך תקופת המנדט הבריטי והוכרזה כמאכל הלאומי עם קבלת העצמאות ב-1946. המנסף מתוארת גם כמנה לאומית ירדנית וגם כתבשיל בדואי מסורת,[11] אף על פי שמבחינה היסטורית התבשיל הוכן במקור על ידי איכרים ולא בדואים הסמוכים לצפון ומערב ירדן.[12][13]
גרסאות של המנסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנסף של תושבי כרכ וסלט ידוע כטוב ביותר בירדן.[7] גרסאות אחרות של התבשיל מותאמות לאזורים והמנהגים מקומיים. למשל מנסף דגים באזור עיר הנמל של עקבה. לעיתים בשר הכבש מוחלף בעוף ובאירועים פחות חגיגיים המנסף מוגש ללא היוגורט ונקרא shakreyyeh[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Jordanian cuisine". kinghussein.gov.jo. kinghussein.gov.jo. 2010-02-04.
- ^ Alan Davidson; Tom Jaine ; The Oxford companion to food (2006).
- ^ Ghillie Basan Middle Eastern Kitchen (30 September 2007).
- ^ Joseph Andoni Massad (1998).
- ^ Joseph Andoni Massad Identifying the nation: the juridical and military bases of Jordanian national identity (2001).
- ^ Albala, Ken (2011-05-25).
- ^ 1 2 Sonia Uvezian Recipes and Remembrances from an Eastern Mediterranean Kitchen: A Culinary Journey Through Syria, Lebanon, and Jordan (2001).
- ^ "«الجميد الكركي» .. الخلطة السرية لانتشار شهرة المنسف الأردني". Ad Dustour (בערבית). Ad Dustour. 2009-04-28. אורכב מ-המקור ב-2016-10-07. נבדק ב-2016-04-19.
- ^ The cultural history of Jordan during the Mamluk period 1250–1517, Yousef Ghawanmeh
- ^ [1]
- ^ Joseph Andoni Massad (2001).
- ^ Joseph Massad (1998).
- ^ Roger Heacock Temps et espaces en Palestine: flux et résistances identitaires (2008).
- ^ "المنسف.