רוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוטב הוא תרחיף נוזלי בדרגות סמיכות שונות המשמש לשיפור הטעם של מאכלים במהלך הכנתם או בעת הגשתם. רטבים אינם נאכלים בפני עצמם, והם מוגשים כתוספת למאכל. רטבים קיימים בכל סוגי המטבחים השונים ברחבי העולם.

רטבים במטבח הצרפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטבח הצרפתי החל השימוש ברטבים להתפתח בימי הביניים. כיום יש במטבח הצרפתי מעל מאה רטבים שונים. במאה ה־19, השף מארי-אנטואן קארם סיווג את הרטבים לארבע משפחות, כאשר כל רטבי משפחה מוצאם מ"רוטב אם":

בתחילת המאה ה־20 השף אוגוסט אסקופייה שינה את החלוקה, החליף את רוטב אלמנד ברוטב הולנדז והוסיף רוטב עגבניות לרשימה הקטגוריות.

שימושי רטבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי לרוטב מפורצלן, יוצר ב-1908

רטבים משמשים בכל סוגי המטבחים, הן לתיבול מנות עיקריות, הן לתיבול תוספות והן לתיבול קינוחים.

רטבים יכולים להיות מתוקים, חמוצים, חריפים או מלוחים ולהיות מוגשים הן חמים והן קרים.

רטבים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטבים לבנים:

רטבים על בסיס חלמונים או ביצים:

צנצנת מיונז

רטבים על בסיס חמאה:

רטבים חומים :

רטבים לסלט:

  • ויניגרט - תערובת של שמן, חומץ ותבלינים המנוערת בצנצנת סגורה

רטבים לפסטה:

צנצנת רוטב פסטו

רטבים חריפים:

רטבים מתוקים:

רטבים במטבח האמריקאי:

רטבים במטבח הסיני:

בקבוק רוטב סויה

רטבים במטבח היפני:

רטבים מדרום מזרח אסיה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]