חג הקורבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חג הקורבן בפקיסטן

חג הקורבן, או בערבית: עיד אל-אדחא (ערבית: عيد الأضحى, תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ'חא), המכונה גם "החג הגדול", הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי), ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.

גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים‏[1]. זה החג החשוב ביותר לבני העדה הדרוזית.

סיפור העקידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישמעאל", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא (בקוראן עצמו מסופר על עקדת אברהם את בנו. הפרשנות המוסלמית גורסת כי אותו הבן היה ישמעאל). שם החג, "חג הקורבן", נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה בקוראן ובמסורת המוסלמית. בקוראן מסופר כי הנביא אברהם, המאמין באלוהים, חלם חלום בו הוא שוחט את בנו (ישמעאל, לפי המסורת המוסלמית) ומעלה אותו כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו על החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי אלוהי, ולהקריב אותו לעולה. הנביא אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אברהם במקום את בנו.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליה למכה, בה התרחש סיפור העקידה, לפי המתואר בקוראן.
  • צום ביום שלפני החג שנקרא יום ערפה (או וקפת ערפה) .
  • תפילת חג ביומו הראשון של החג.
  • קניית בגדים חדשים לכל המשפחה, וחגיגות משפחתיות וקהילתיות.
  • קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
  • שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו כמאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים, כדי שיוכלו גם הם לחגוג את החג (לפי הדת יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים :חלק למקריב, חלק למשפחה, וחלק לאנשים עניים)

רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו ממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכו'.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חג הקורבן נחגג על ידי ערבים-מוסלמים ודרוזים בישראל. על פי חוקי העבודה בישראל, ישנה זכות לעובדים החוגגים את חג הקורבן להיעדר ממקום עבודתם בימי החג, בלא שיפגע שכרם‏[2].

בשל מאפייניו של לוח השנה המוסלמי, מדי כ־33 שנים (ולמשך שנתיים-שלוש) חל יומו הראשון של חג הקורבן במקביל ליום הכיפורים היהודי. בישראל, מפגש זה יוצר מתיחות בין יהודים לערבים, בייחוד במקומות ישוב מעורבים. ועל מנת למנוע התנגשויות, הציבה משטרת ישראל ב־2014 מחסומים בערים המעורבות ותיגברה את כוחותיה באזורים רגישים.

בעקבות הביקוש הגבוה לבשר במהלך החג, ישנה בישראל עליה משמעותית במספר מקרי גנבות הצאן והבקר בימים שקודם לחג‏[3][4][5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על מנהגי החג אצל הדרוזים: http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7348
  2. ^ חג הקורבן באתר כל זכות
  3. ^ עדי חשמונאי, החקלאים בכוננות לחג הקורבן: "שמרו על העדרים", באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2013
  4. ^ טובה דדון, חג הקורבן מתקרב: מכת גניבות בקר בדרום, באתר ynet‏, 16.11.09
  5. ^ שמעון איפרגן, לקראת חג הקורבן: גל גניבות של צאן ובקר, באתר nrg‏, 18/11/2009


חגים ומועדים באסלאם

עשוראא'ארבעיןמוולד א-נבילילת אל-מעראג'רמדאןלילת אל-קדרעיד אל-פיטרחג הקורבןחגיגות נבי מוסא