מערכת המשלים
מערכת המשלים (או בפשטות: משלים; באנגלית: Complement ובעברית לעתים: קומפלמנט) הינה מערכת של חלבונים הזורמים בדם ומהווים חלק ממערכת החיסון.
תפקידים [עריכה]
למערכת, הכוללת 35 חלבונים שונים, שלושה תפקידים:
- אופסוניזציה: חלבוני המשלים נצמדים לפתוגנים (מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות) אשר פלשו למחזור הדם ומסמנים אותם. תאי הדם הלבנים מזהים ביתר קלות את הפתוגנים המסומנים והפגוציטים שבהם מסוגלים כעת לבלוע את הפתוגן ולחסלו (לבצע פגוציטוזה). סימון הפתוגנים נקרא אוֹפּסוֹניזציה (Opsonisation) ופתוגנים שסומנו בדרך זו מכונים מופעלים.
- כימוטקסיס: חלבוני המשלים שאינם נצמדים לפתוגנים זורמים עם הדם ובכך משמשים כ"מערכת אזעקה"; תאי דם לבנים במקומות מרוחקים בגוף מזהים את חלבוני המשלים (בעזרת קולטנים המצויים על הממברנה שלהם) ונזעקים למקום הזיהום. המונח כימוטקסיס מתייחס לתופעות ביולוגיות רבות בהן חומרים, גופים או יצורים נעים למקום מסוים על פי מפל ריכוזים עקב גירוי כימי.
- ציטוליזה: מיעוט חלבוני המשלים מסוגלים בעצמם להרוג או לעזור בהרג הפתוגן. פירוש המונח ציטוליזה הוא "הרג של תאים".
מערכת המשלים קרויה כך כיוון שהיא מסייעת, או משלימה, את התגובות החיסוניות האחרות בגוף. באופן רשמי משויכים חלבוני המשלים למערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שפעולת ההגנה נעשית ללא הבחנה כנגד כל פתוגן באשר הוא, ללא ספציפיות כלשהי. למרות זאת, למערכת המשלים תפקיד מכריע (אופסוניזציה) בגיוס מערכת החיסון הלומדת (המורכבת מלימפוציטים ונוגדנים).
מנגנון פעולה [עריכה]
רק מיעוט מ-35 חלבוני המשלים נמצא בדם בכל עת. חלבונים אלו מצויים בדם בצורת זימוגנים - אנזימים "רדומים", בלתי-פעילים - אשר מופעלים כשמזוהה נוכחותו של פתוגן. החלבונים המופעלים מפעילים בתורם זימוגנים נוספים של מערכת המשלים, וכך נוצרת שרשרת הפעלה (Cascade) סבוכה, המביאה בסופו של דבר להיווצרות החלבונים הסופיים, האחראיים לשלוש המשימות שפורטו לעיל. קיימים שלושה מסלולים בהם חלבוני המשלים מתעוררים לפעולה:
- המסלול הקלאסי: היצמדות ישירה של חלבון משלים אל ממברנת התא של הפתוגן. 9 חלבוני C שונים משתתפים בפעילות מורכבת שבסופה החלבון C9 יוצר חור בדופן החיידק ותוכנו נשפך החוצה.
- מסלול MBL: (ראשי תיבות באנגלית: Mannose-binding lectin). כשCRP (קושר סוכר חיידקי) או MBP (קושר ליפופרוטאין - תוצר חיידקי) נקשרים לסוכר חיידקי או לליפופרוטאין הם מפעילים מיידית את קסקדת חלבוני המסלול הקלאסי.
- המסלול האלטרנטיבי: לעתים נדירות אחד החלבונים המשתתפים במסלול הקלאסי, C3, נוצר בקונפורמציה לא יציבה אך בעלת אפיניות גבוהה לדופן חיידקית. כשנקשר לאותה הדופן הוא מפעיל את קסקדת חלבוני המסלול הקלאסי מאמצע המסלול. במקרה של קישור לתא עצמי- הקומפלקס יפורק.
