מפת פויטינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה, שהיו מחוברות ביניהם ברשת הדרכים הרומיות

מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana) היא מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, אשר נוצרה במאה ה-4 או ראשית מאה ה-5 לספירה, ושורטטה על פי נתונים שהופיעו ברשימת תלמי. המפה מתארת את רשת "שירות הבלדרים" (Cursus publicus) של האימפריה הרומית שהוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר (63 לפנה"ס - 14) על מנת להעביר אגרות מאת השליטים, הסעת פקידי ממשל, והעברת תקבולי מיסים מפרובינקיה רומית אחת לשנייה. היא מתארת את המרחב שבין ספרד ואנגליה במערב ועד הודו במזרח.

מפת פויטינגר התגלתה בגרמניה בשנת 1507 כמגילה צרה וארוכה. המגילה הועתקה במאה ה-13 מהמגילה המקורית של מפת הדרכים העתיקה, שאיננה בידינו, על ידי נזיר בעיר קולמר שבצפון-מזרח צרפת.

במפה מתוארות בלטינית, התחנות והדרכים בארץ והמרחק במילין בין מקום למקום. המפה מציגה דרכים סלולות באופן ברור, ובה בין היתר הערים והמחוזות של ארץ ישראל. ירושלים מסומנת וקרויה "Hierusalem" איליה קפיטולינה עם הר הזיתים בקרבתה[1]. במפה יותר מ-550 יישובים. במפה יש הבחנה בין הערים: ערים קטנות סומנו באמצעות ציור בית. ערים חשובות יותר הוקפו בחומה. בערים מסומן מיקום המרחצאות - אתר חשוב להולכי דרכים, כן סומנו בבירור מקומות מנוחה ומקורות מים.

המפה נקראת על שם בעליה קונרד פויטינגר (1465-1547), מדינאי ואוסף עתיקות גרמני. הוא קיבל אותה מקונרד סלטס (Conrad Celtes) מווינה, שלא הספיק לפרסם אותה לפני מותו. העתק הראשון של המפה המקורית כלל 12 קטעים (אחד היה חסר). היא שימשה מפת דרכים ולכן גולגלה לגליל קל לנשיאה. פויטינגר הכיר בכך שמדובר בהעתק ממפה קדומה של האימפריה הרומית. המפה נמצאת כיום בספריה הלאומית של אוסטריה (Österreichische Nationalbibliothek), בארמון המלכותי הופבורג (Hofburg Imperial Palace) שבווינה.

בשנת 1598 המפה הועתקה בידי מרקי ורסלו. העתק חדש נוצר ב־1887 על ידי קונראדי מילרי (Conradi Milleri), שניסה לשחזר את חלקה האבוד שכלל את ספרד, אנגליה והמגרב, ופורסם בשנת 1911.

התמונה רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל. במקור: אורכה - 6.83 מטר ורוחבה 0.34 מטר, והיא נועדה לנשיאה בגליל.

Magnify-clip.png

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]