יאיר לפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאיר לפיד
Yair lapid 2010.JPG
יאיר לפיד, 2010
תאריך לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 51)
חבר הכנסת
ממשלות 33
כנסות 19 - 20
סיעה יש עתיד
תפקידים בולטים
עיסוק קודם מנחה טלוויזיה, עיתונאי, סופר, שחקן, תסריטאי, מחזאי

יאיר לפיד (נולד ב-5 בנובמבר 1963) הוא חבר הכנסת, מייסד ויושב-ראש מפלגת "יש עתיד". כיהן כשר האוצר בממשלת ישראל השלושים ושלוש. סופר, עיתונאי, תסריטאי, במאי, שחקן, מחזאי, תמלילן ומנחה טלוויזיה לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול שואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו הוא העיתונאי דוד גלעדי. נולד בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, בו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, שבתאי דון-יחיא ודוד לאזר. גדל והתחנך בתל אביב ובלונדון. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך לא קיבל תעודת בגרות[1]. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984.

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן. לאחר גירושיו היגר ללוס אנג'לס ועבד בתחום הטלוויזיה, ובהמשך שב לישראל. ב-1990 נישא בשנית, לצלמת ליהיא מן, לימים עיתונאית וסופרת, ולהם בן ובת אוטיסטית. מתגורר ברמת אביב ג', תל אביב.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, בתוכנית לפרשנות ולתרבות. קבלתו נעשתה על סמך הצלחה במספר קורסים שלקח מתוכנית הלימודים לתואר שני ועל סמך "הישגיו הספרותיים והעיתונאיים", אף שלא עמד בתנאי הקבלה הנדרשים לתוכנית‏[2]. בעקבות פרסום פרשה זו הורתה המועצה להשכלה גבוהה ב-31 בינואר 2012 לאוניברסיטת בר-אילן להפסיק את המסלולים שאפשרו לימודי תואר שני ושלישי למי שאין לו תואר ראשון‏[3].

לפיד פעיל בעמותת "ילדים בסיכון" למען הילד האוטיסט, ועמותת קרן להתחדשות בחינוך לנוער (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת. בשנים 2004 - 2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". הוא הנחה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין. לאחר כניסתו לפוליטיקה הוא הוחלף על ידי השחקן ליאור אשכנזי.

על פי הערכה של פורבס ישראל שווי נכסיו והונו של לפיד עמד בשנת 2012 על כ-22 מיליון ש"ח והנכס הגדול ביותר הוא הקוטג' שבו מתגוררת משפחת לפיד (כשמונה מיליון ש"ח)‏[4].
הוא בעל חגורה שחורה בקראטה[5].

איש תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991

את שירותו הצבאי (1981 - 1983) החל בחטיבה 500 של השריון. בעת הנחתת מסוק במלחמת לבנון שאף עשן וקיבל התקף אסטמה[6], לאחר מכן עבר לשרת ככתב בעיתון "במחנה". עם שחרורו מהצבא החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים. בנוסף, היה מתאגרף חובב‏[7].

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1991 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 השתתף בתפקיד משנה בסרט הישראלי "מעבר לים" וב-1994, בסרט "שירת הסירנה".

ב-1993 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 1995 - 1997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 לפיד עבר לגור בארצות הברית לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של המיליארדר ארנון מילצ'ן[8][9].

בשנים 1997 - 1999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 2000 - 2007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים[10], וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ בהוראת הרשות השנייה לוותר על החוזה עם הבנק‏[11].

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי" במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד" - לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה‏[12].

הטור ב"ידיעות אחרונות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה, כתב לפיד על מגוון נושאים, ונגע בענייני זהות, תקינות שלטונית, ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו, והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, הוא רק הוצג בפניי ומיד התנדבתי לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet‏‏‏‏[13].
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי של ימיו האחרונים של אביו.
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?", כתב. הוא הוסיף והאשים את המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית שהובילו למחאת האוהלים ב-2011.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006, נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות‏[14]. לפיד הצהיר לבית המשפט כי קיבל לידיו מסמכים צבאיים מסווגים מראש אכ"א, אלעזר שטרן, וכי כתב את הטור על סמך דיווחים מהתקשורת בלבד. בית המשפט חייב את לפיד ו"ידיעות אחרונות" לשלם לדיין 12 אלף ש"ח, הואיל ו"הפרסום נעשה בלא בדיקה ממשית של העובדות העומדות בבסיסו"‏[15].

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי הוא נוהג לפקוד בית כנסת רפורמי[16].

עיתונאים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו‏[17] ובהתבטאויותיו‏[18] של לפיד. טענות לטעויות מסוג זה הועלו גם לאחר שעבר לפעילות פוליטית‏[19][20].

יוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בהוליווד. שנים לאחר מכן, כתב שתי סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון" ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989 וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005.

כתב אחד עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד מספר מחזות, בהם המחזמר "מלך היהודים" בשיתוף עם הסופרת דבורה עומר והמחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'[21]. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים כאשר הוא מתמקד בשירתו בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו‏[22], כאשר 17 מתוכם הולחנו על ידי חברו רמי קליינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלנשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה) ו"גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו). השיר שתרגם הוא שירו של בוב דילן "צעיר לנצח" שהולחן על ידי רמי קליינשטיין‏[23]. לפיד גם הופיע עם קליינשטיין במופע של הגיגים ושירים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד, 2013
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יש עתיד

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת באשר לאפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אליו, שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן‏[24]. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים‏[25], הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה‏[26].

ב-29 באפריל רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד"‏[27]. ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי מצע המפלגה. ‬לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 הודה כי הציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו. לפי תקנון המפלגה, לפיד יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, הוא שיחליט בסוגיות פוליטיות (כגון הצטרפות לקואליציה), ומובטח לו תפקיד יו"ר המפלגה עד תום תקופת כהונתה של הכנסת העשרים‏[28].

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה, על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי צמצום מספר שרי הממשלה על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השרות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. את פרופיל "מעמד הביניים" לו בכוונתו לסייע, הדגים ‬לפיד בראשית כהונתו כשר האוצר, בהודעה בדף הפייסבוק שלו‏[29] שעוררה דיון ציבורי נרחב: מורָה ואיש הייטק מחדרה המשתכרים יחדיו קצת יותר מעשרים אלף ש"ח בחודש ולהם שלושה ילדים.

בבחירות לכנסת ה-19 הוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני מול הליכוד ביתנו על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "‏100 המשפיעים ביותר בעולם" (אנ') של טיים מגזין. בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה"‏[30].

בדצמבר 2013 נבחר לפיד לרשימת 100 ההוגים של "פוריין פוליסי". לפיד דורג במקום ה-31 ברשימה, על כך ש"קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע"‏[31].

שר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה)‏[32].

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון, בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו פרויקטים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך[33].

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד בנטל המעמסה של הציבור החרדי ושיפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה.‏[34], לאחר התמנותו לשר אוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתכנית הליבה,‏[35] הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות,‏[36]. כמו כן העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, כך שלא תכלול ילדי אברכים‏[37] וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים.‏[38]. לפיד הודיע שהחוק שייזם לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי.‏[39]. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה‏[40] בתגובה התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה.‏[41]. בין יתר התבטאויות חריפות, המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו הוא עמלק.‏[42]. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו‏[43].

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר במחאה,‏[44] נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג,‏[45] ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין[46] וירום אריאב.‏[47]

לפיד היה חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ב-4 בדצמבר עזב את המשרד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטילה שומפלבייאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet‏, 29 בינואר 2012
  2. ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  3. ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  4. ^ אירית אוליצקי, 8. יאיר לפיד, פורבס ישראל, 9 בספטמבר 2012
  5. ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
  6. ^ יאיר לפיד, זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, הוצאת כתר, 2010, עמ' 234
  7. ^ ‫שקד זיכלינסקי, ‏לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2012‏‬
  8. ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  9. ^ ניר נתן, ‏"יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  10. ^ ענת ביין, ‏יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  11. ^ סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, "עכבר העיר", 20 בנובמבר 2007
  12. ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
  13. ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet‏, 17 בנובמבר 2007‏
  14. ^ יהושע בריינר, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה!, 8 בספטמבר 2008
  15. ^ רועי שרון, יאיר לפיד יפצה ב-12 אלף שקל את החייל שסירב ללחוץ יד לרמטכ"ל, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2009
  16. ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
  17. ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, ‏תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
    אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במארס 2008, עמ' 16־17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
  18. ^ רויטל חובל, יאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  19. ^ אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
    דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013
  20. ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0% 
היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
  21. ^ הגיל הנכון לאהבה, באתר עכבר העיר, 2008
  22. ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
  23. ^ מילות השיר "צעיר לנצח", באתר שירונט
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
  25. ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  26. ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, חדשות ערוץ 2 באתר "רשת", 8 בינואר 2012
  27. ^ פנחס וולף, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה!, 29 באפריל 2012
  28. ^ פנחס וולף, תקנון "יש עתיד": לפיד בראש לשתי קדנציות לפחות, באתר וואלה!, 4 במאי 2012
  29. ^ [1]
  30. ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
  31. ^ מערכת וואלה! חדשות, יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה!, 12 בדצמבר 2013
  32. ^ נחמיה שטרסלרעזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  33. ^ התוכנית הכלכלית לשנים 2013 - 2014, באתר של משרד האוצר (הקישור אינו פעיל, 2 בנובמבר 2014)
  34. ^ ישראל אהרון, ‏יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
  35. ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "סופהשבוע", 23 בינואר 2014‏התוכנית הכלכלית לשנים 2013 - 2014, עמ' 40 - 44 (הקישור אינו פעיל, 2 בנובמבר 2014)
  36. ^ יהונתן ליס, לפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  37. ^ התוכנית הכלכלית לשנים 2013 - 2014, עמ' 34 - 37 (הקישור אינו פעיל, 2 בנובמבר 2014)
  38. ^ התוכנית הכלכלית לשנים 2013 - 2014, עמ' 189 (הקישור אינו פעיל, 2 בנובמבר 2014)
  39. ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2014
  40. ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
  41. ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "סופהשבוע", 27 באפריל 2013
  42. ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet‏, 13 באוגוסט 2013
  43. ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet‏, 22 ביולי 2013
  44. ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2014
  45. ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  46. ^ אורי חודי, ‏נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  47. ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר האוצר, שר המשפטים, שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, שר החינוך, שר התקשורת, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לאזרחים ותיקים בנימין נתניהו

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'שר הפנים גלעד ארדןשר הבינוי אורי אריאלשר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות נפתלי בנטשר הביטחון משה יעלוןשר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט לימור לבנתשר החוץ אביגדור ליברמןשר התיירות עוזי לנדאושרת העלייה והקליטה סופה לנדברהשר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין המופקד על יחסים בינלאומיים יובל שטייניץשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלוםשר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
Emblem of Israel.svg
שרי האוצר בממשלות ישראל

אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףפנחס ספיריהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיריצחק מודעיאברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןבנימין נתניהומאיר שטריתאברהם בייגה שוחטסילבן שלוםבנימין נתניהואהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפידבנימין נתניהו