משה גלנטי (השני)
הרב משה גלנטי (כונה לעתים המג"ן; 1620, צפת - 1689, ירושלים) היה ראש רבני ירושלים הראשון לציון במאה ה-17.
ביוגרפיה [עריכה]
נולד בצפת לרבי יהונתן בנו של הרב משה גלנטי הראשון, ובצעירותו למד בצפת אצל הרב ברוך ברזילי. לאחר מכן עבר לירושלים, שם היה ראש ישיבת בית יעקב ויגה ולימד תלמידים רבים, ביניהם רבי חזקיה די-סילווה (מחבר הספר פרי חדש), רבי חיים אבולעפיה ורבי אברהם יצחקי.
נשלח כמה פעמים לחוץ לארץ כשד"ר על מנת לממן את אחזקת מוסדות התורה בירושלים. היה נערץ במיוחד על תושבי ירושלים וראש החכמים בה, ומרוב הערצה אליו הוחלט שאף אחד מהם לא ייקרא "רב" מלבדו.
חתנו היה הרב ישראל יעקב חגיז, גם הוא ראש ישיבה בירושלים. נינו רבי רפאל מיוחס היה גם הוא הראשון לציון.
חיבוריו [עריכה]
חיבורו העיקרי היה "מגן האלף" שכלל אלף שאלות ותשובות, אך החיבור לא ראה אור ואבד. ידוע גם כי הוא כתב הגהות למשנה תורה לרמב"ם, וגם הן אבדו. חיבוריו שנשמרו והודפסו הם "זבח השלמים" על המקרא, ו"קרבן חגיגה" שכולל חידושים על מסכת חגיגה ודרשות לשלוש רגלים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה גלנטי (השני)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1085-1084, באתר HebrewBooks
