משה רסיוק

**משה רסיוק**
לידה	1954 (בן 70 בערך); חיפה, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית
פרסים והוקרה	פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1995); פרס אנגל (1991) ;

משה רסיוק (נולד ב-31 במרץ 1954) הוא מלחין ישראלי, מורה למוזיקה ולניצוח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רסיוק נולד בחיפה והחל את לימודי המוזיקה אצל המלחין צבי הרי נדל. הוא בוגר האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב והמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. באקדמיה למד קומפוזיציה אצל פרופסור אבל ארליך ובשנת 1980, לאחר קבלת התואר, המשיך בלימודיו אצל פרופסור יוסף טל בירושלים.

בשנת 1982 זכתה יצירתו "קדים" בפרס ראשון בתחרות למלחינים צעירים, ביוזמת הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוח מנדי רודן. מאז נוגנה היצירה על ידי התזמורות המובילות בארץ ובכללן התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה, לרבות בסיור קונצרטים באוסטרליה. במלאת יובל למדינת ישראל ב-1998, נוגנה "קדים" בקונצרט חגיגי בפינלנד בניצוח אוסמו וונסקה, ובהמשך הוקלטה לשירות השידור של מערב גרמניה.

יצירתו של רסיוק "עבודה זרה" זכתה ב-1991 בפרס אקו"ם, ונוגנה מאז בידי התזמורת הסימפונית חיפה, תזמורת "המאה" באוסקה, יפן, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הפילהרמונית של נובוסיבירסק, רוסיה.

בין יצירותיו הקוליות של משה רסיוק "רחוב השוק", למקהלה, שבוצעה בידי "זמרי קאמרן" בניצוח אבנר איתי ולאחר מכן בידי זמרי ה־BBC בלונדון, "כיכר סדום" למקהלה ולכלי נקישה, זוכת פרס אנגל ליצירה ישראלית מקורית (1991), "חזון העצמות היבשות", בהזמנת הזמריה השש-עשרה, "נביא בשער" לטנור סולו, מקהלה ותזמורת, "צפרירים", למקהלת ילדים, ואחרות.

רסיוק מרצה במדרשה למוזיקה שבמכללת לוינסקי ומנצח על מקהלת כפר שמריהו.

באוגוסט 2012 קיבל דוקטורט מטעם אוניברסיטת תל אביב, נושא העבודה הוא "יחזקאל בראון והשפעת הזמרה הגרגוריאנית על יצירתו".

רסיוק שר במשך שנים במקהלת זמרי קאמרן של אבנר איתי.

רסיוק מלמד גם מוזיקה וניצוח.

בתו היא השחקנית, הזמרת ונגנית החלילית רות רסיוק.

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 זכתה יצירתו "קדים" בפרס ראשון בתחרות למלחינים צעירים.
בשנת 1991 יצירתו "עבודה זרה" זכתה בפרס אקו"ם.
בשנת 1991 זכתה יצירתו הקולית "כיכר סדום" למקהלה ולכלי נקישה, בפרס אנגל ליצירה ישראלית מקורית.
בשנת 1995 זכה משה רסיוק בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים .

מבחר מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות אינסטרומנטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קדים", לתזמורת קאמרית, ביצוע ראשון: הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוח מנדי רודן, 1982 היצירה זכתה בפרס ראשון בתחרות למלחינים צעירים מטעם הסינפונייטה.
"הרי אדום", לתזמורת מיתרים, ביצוע ראשון התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח נועם ייני, 1988.
"עבודה זרה", ביצוע ראשון על ידי התזמורת הסימפונית חיפה בניצוח סטנלי ספרבר ב-1993.
"קרנות המזבח" ל-4 קרנות יער ותזמורת סימפונית. בוצעה לראשונה על ידי התזמורת הסימפונית חיפה בניצוח נעם שריף ב-2012.
רביעיית כלי קשת מספר 1 נכתבה ב-2015 (לזכר מורו הראשון צבי הרי נדל), בוצעה לראשונה על ידי רביעיית כרמל ב-2017.

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה שירי ילדים למילים של המשורר ע. הלל ביצוע ראשון: מקהלת קאמרן, 1981
"רחוב השוק", למקהלה מעורבת. ביצוע ראשון זמרי קאמרן, אבנר איתי, 1982.
"כיכר סדום", למקהלה מעורבת וכלי הקשה, על פי התלמוד בעריכה לספר האגדה של ביאליק ורבניצקי, ביצוע ראשון זמרי קאמרן, אבנר איתי, 1987.
"חזון העצמות היבשות" למקהלה מעורבת ללא ליווי. טקסט: ספר יחזקאל ל"ז. בוצעה לראשונה במסגרת הזמריה ה-16 בשנת 1992.
"למדני אלוהי" למקהלה מעורבת (או קולות שווים) ופסנתר בוצעה לראשונה בשנת 2000.
"שירי פילגשים" לסופרן וארבעה צ'לים. טקסט: ש. שפרה. בוצעה לראשונה בערב שהוקדש למשוררת בשנת 2002.
"ובשמי העיר העתיקה - עפיפון" לאנסמבל קולי וטימפני. טקסט: יהודה עמיחי. בוצעה לראשונה בשנת 2004.
"נביא בשער" לטנור סולו, מקהלה מעורבת ותזמורת בוצעה לראשונה ב-2011.
"החוח" למקהלה מעורבת ופסנתר. טקסט: לאה גולדברג
"הזהו אדם?" אופרה במתכונת קונצרטית עם נגני כלי מיתר, כלי נשיפה וכלי הקשה. "קטעי היצירה יורחבו למתכונת של הצגה אופראית תיאטרונית"^[1].