ספר האגדה
ספר האגדה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי החל משנת 1903. המקורות לספר האגדה הם בעיקר ספרי מדרש מתקופת התנאים והאמוראים ובהם: משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, אבות דרבי נתן, מכילתא, ספרא, ספרי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, ספר יצירה, ילקוט שמעוני, אלפא ביתא דבן סירא ועוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות "ספר האגדה"
ביאליק ורבניצקי החלו בכתיבה בשנת 1903, כשהמטרה הראשונית הייתה לפרסם לקט אגדות בשביל תלמידי בתי הספר. השניים התגוררו באותו בניין, קומה תחת קומה, באודסה שבאוקראינה. הם נהגו להיפגש יום יום בדירת אחד מהם, וטרחו יחד על ליקוט האגדות. בנוסף, הם תרגמו את האגדות הכתובות בארמית לעברית, סידרו על פי נושאים, וחיברו יחדיו אגדות דומות ממקורות שונים. כשפרץ הפוגרום באודסה בשנת 1905[1] ישבו השניים בדירת רבניצקי. הם המשיכו בעבודה, אחוזי פחד, כשבחוץ השתוללו הפורעים שרצחו ופצעו מאות יהודים. עריכת הכרך הראשון נשלמה לאחר שתי שנות עבודה, וביאליק בעצמו טרח במציאת אותיות דפוס נאות, שלפי ניסוחו יהיו: "שמנות ולא כחושות ומוכות שחפת, רעות תואר ודלות מראה".
הכרך הראשון זכה להצלחה רבה. עד שנת 1911 נדפסו עוד שני כרכים. שלושת הכרכים נדפסו ברבבות עותקים ונמצאו כמעט בכל בית עברי של אותה תקופה. המפעל שהחל באודסה הושלם בארץ ישראל החל משנת 1930. ביאליק ורבניצקי הוציאו מהדורה מחודשת והוסיפו פרקים רבים. בביוגרפיה של ביאליק "חוזה ברח" כותב שלמה שבא: "ספר האגדה היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה".
בהקדמה לספר מציגים יוצריו מניע מרכזי ליצירתו:
- בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי-תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות - על מנת למצוא מרגליות תחתם. וכל שכן שלא כל אדם יכול לצרף קרעים וטלאים לטלית שלמה, ושברי אבנים מפוזרות לבנין. האגדה, כמקצוע חופשי של יצירה, הייתה כל ימיה כעין שדה של הפקר וחורשה עזובה, שגידולי-הבר והספיחים פרים ורבים בהם מאליהם. ואדם בן זמננו שרגיל לבקש סדר, שטה ושלמות אפשרית בתלמודו, כשיכנס לתוך חורשה עזובה זו - לא ימצא בה את ידיו ואת רגליו ולעולם תהא יגיעתו מרובה משכרה.
במהלך עבודתם של ביאליק ורבניצקי על יצירתו של "ספר האגדה", פרסם ביאליק, בסיוון תרס"ח (1908), את המאמר "לכינוסה של האגדה", ובו העלה את הצורך בכינוסן של אגדות חז"ל. את דבריו חתם במילים: "'ספר האגדה' צריך להיות, לפי זה, בעיקרו מעין אנתולוגיא ספרותית גדולה ומלאה, שכוללת בסדר נאה את הטוב והמובחר, את כל האופיי והטפוסי מכל המקצועות החשובים של האגדה. ולספר כזה מחכה הספרות העברית." - אמר ועשה.
[עריכה] מבנה הספר
הספר מחולק לשני כרכים המכילים 6 חלקים, שכל אחד עוסק בנושא מרכזי משלו. ישנן מהדורות שבהן אוחדו שני הכרכים לכרך אחד.
- חלק ראשון - אגדות העוסקות בתקופה שבין בריאת העולם ועד חורבן בית שני.
- חלק שני - אגדות על תנאים ואמוראים.
- חלק שלישי - עם ישראל ואומות העולם, ארץ ישראל, לשון הקודש, גלות וגאולה, תורה, חכמה, נבואה ושירה, שבתות ומועדים.
- חלק רביעי - הקב"ה ומצוות שבין אדם למקום, טוב ורע.
- חלק חמישי - חיי האדם, ומצוות שבין אדם לחברו, מידות ודעות, ויחיד וציבור.
- חלק שישי - עולם ומלואו, ניחוש ורפואה, משלים ופתגמים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעקב אלבוים, "ספר האגדה - פרקי מבוא", מחקרי ירושלים בספרות העברית, י-יא, תשמ"ח
- רונית שושני, "על ארבע שורות השיר עומד: הסבר פרוסודי לשינוי נוסח המקורות ב'ספר האגדה' של ביאליק ורבניצקי", בלשנות עברית חפ"שית 25 (תשמ"ח), עמ' 71–83.
- יצחק אבינרי, "מתיקוני ביאליק בניקוד ספר האגדה", לשוננו לעם כב תשל"א, עמ' 40-3.
- אברהם אדרת, "הסיפור ב'ספר האגדה'", עלי-שיח 3, 1976, עמ' 181-170.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספר האגדה, מהדורת אודסה תרס"ט - תרע"ב, באתר Hebrewbooks - חלק ג, חלק ד, חלק ה.
- אסף ענברי, סיור מאורגן במכרה הזהב: על חשיבותו של ספר האגדה
- שמואל אבנרי, ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
