ש. שפרה

ש. שפרה הוא שם העט שבו נודעה שפרה שיפמן (1931 – 9 בפברואר 2012), משוררת, מתרגמת, סופרת וחוקרת ספרות ישראלית.

קורות חייה

ש. שפרה נולדה בתל אביב למשפחה ירושלמית ותיקה; אביה היה מראשוני המורים בארץ ישראל. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את מכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן, למדה קבלה, פילוסופיה יהודית, ספרות עברית, ובהמשך גם שומרית ואכדית. שיריה הראשונים התפרסמו ב-1953.

ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "אמנות לעם" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר נעים עריידי. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-1998 עד 2006 לימדה באוניברסיטת תל אביב (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.

בשנת 1964 נישאה למתי שמואלביץ.

עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופ' יעקב קליין, היא מפעל התרגום שהקדישה לו 15 שנים מחייה - האנתולוגיה "בימים הרחוקים ההם" משירת המזרח הקדום. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית. האנתולוגיה של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה אפוסים, מיתוסים ומחזורי שירים, כגון: עלילות גילגמש, אנומה אליש, מחזור שירי תמוז-אשתר, ועוד.

ערכו של תרגום זה הוא ייחודי, מאחר שמקור רוב התרגומים הקלאסיים לעברית הוא בתרבות המערב, ואילו תרגום זה נלקח מתרבות המזרח. התרגום חושף את התשתית המשותפת של המיתולוגיה של המזרח הקדום ושל סיפורי הבריאה והמבול המקראיים, ומגלה קול נשי ייחודי ומלא עוצמה.

שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, לימדה באוניברסיטאות שונות, והייתה חברת מערכת בעמותת "קשת החדשה".

ש. שפרה נפטרה בראשית שנת 2012 בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה בבית העלמין ירקון.

יצירותיה

תרגום

בימים הרחוקים ההם - אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, מתורגמת מן השומרית והאכדית בהוצאת עם עובד והמפעל לתרגום ספרות מופת, 1996 בשיתוף עם פרופ' יעקב קליין.

עבודת התרגום

עבודת התרגום הייתה רצופה קשיים בשחזור הטקסט של האפוס "עלילות גילגמש": לא היה בנמצא כתב יד ברור ואחיד; שנים עשר לוחות הטיט המקוריים שנמצאו באמצע המאה ה-19 פוענחו על ידי חוקרים רבים והורכבו בצורות שונות; היו בהם מקומות שבורים וחסרים או קטעים מוקשים שעסקו בפולחנים קדומים ובלתי מוכרים; הפעלים הן בשפה השומרית והן בזו האכדית מצויים בסופי המשפטים; לרוב המצאי הלשוני - מלבושים, צמחים, מאכלים, כלים וכו' – לא היו מקבילות עבריות.

קושי נוסף במלאכת התרגום עלה בדמות ניב מיוחד (אֶמֶסַל) המאפיין שירי אהבה וקינות מפי נשים. כמו כן, דמיון האכדית לעברית, אשר מקל לכאורה את חיי המתרגם, עשוי להפילו בפח ולגרום לטעויות בהבנת הטקסט. ההקלה היחידה בעבודת התרגום הייתה היעדר הצורך לשחזר את משקל השירה השומרית, מאחר שמיקומי ההטעמות אינם ידועים, ולכן ננקטה השיטה הטונית הטהורה.

נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש בעברית מקראית מבחינת התחביר; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר שאוצר המילים המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.

מילון אכדי-אנגלי בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כקונקורדנציה, וכך גם במילון אכדי-גרמני בן שלושה כרכים. אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל המילים ביצירה.

ציטוט

לקראת סיום עלילותיו מתבונן גילגמש במוות מבעד לעיני אנכידו חברו ודורש ממנו לתאר לו את מראות השאול; אנכידו מסרב להיענות לבקשתו, כי הוא חס על רגשותיו:

	"לֹא אַגִּיד לְךָ, חֲבֵרִי, לֹא אַגִּיד לְךָ, אִם אַגִּיד לְךָ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַשְּׁאוֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי - אַתָּהּ שֵׁב וּבְכֵה, אָנֹכִי אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה. בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ, כְּמוֹ בֶּגֶד נוֹשָׁן תּוֹלֵעָה תֹּאכְלֵהוּ. בְּשָׂרִי אֲשֶׁר נָגַעְתָּ בּוֹ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ, כְּמוֹ נְקִיק סֶלַע עָפָר נִמְלָא."
– לוח שנים עשר, שורות 96-90

שירה

• שיר אשה, מחברות לספרות, 1962.
• הצעד הבא, הוצאת מחברות לספרות, 1968.
• שירי מדבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.
• חצבים נרות נשמה, הוצאת עם עובד, 1985.
• אשה שמתאמנת בלחיות, הוצאת זמורה-ביתן, 2001.
• משי לחשת לי, הוצאת זמורה-ביתן, 2007.

פרוזה

• רחוב החול, הוצאת הקיבוץ המאוחד וידיעות אחרונות 1994.
• עלילות גלגמש לילדים ולבני נוער, ציורים: בלהה ומנשה קדישמן, עם עובד 2000
• עלילות אנזו הנשר הגדול, ציורים: כריסטינה קדמון, הוצאת עם עובד, 2009

מחקר

• בין תנור לבריכה - מקרא בסיפורי נסים אלוני 1981, הוצאת פרוזה
• מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא, הוצאת עם עובד 2003
• המלים ככישוף והכישוף שבמלים – שיחות על ספרות המזרח הקדום - האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון
• פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אסתר ראב, אמיל חביבי, ע. הלל, חנוך ברטוב, אהרן אמיר, משה דור, נתן זך, יעקב שבתאי ואחרים, וכשלושים ראיונות עם סופרים ומשוררים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.

עריכה

• ספרות יהודית בלשון העברית - יונתן רטוש, מבוא, הערות ומראי מקום ש.שפרה, הדר 1982.
• ראשית הימים - יונתן רטוש, עריכה, הוצאת הדר 1982.

מתרגומיה

• ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי! תחינה לאשתר לשלום המלך אשורנצירפל הראשון
• עצות לנסיך
• משלי שורופך

מוזיקה ליצירתה

• גיל שוחט, מיכל - מחזור שירים לסופרן ותזמורת קאמרית.
• גיל שוחט, בת-שבע - מחזור שירים לאורטוריה (ביצוע בכורה ב-23 באפריל 2005, מילווקי, ארצות הברית).
• שרה שוהם, אם הרחמים - יצירה למקהלה בקולות שווים שנכתבה עבור מקהלת לי-רון.
• הגר קדימה, "ולס לקושרת את נפשה לאהבה", לסופרן, קלרינט, כינור, צ`לו ופסנתר.
• חיים רחמני, פשוט שיר בביצוע טליה אליאב מתוך האלבום קוד הזכרון.

אמנות פלסטית

• צבי לחמן, אלבום תחריטים מלווה טקסט מעלילות גילגמש, הוצאת אבן-חֹשן 1999 (65 פריטים).
• תמר גלעדי, תערוכת כריכות לספרים בהשראת אשה שמתאמנת בלחיות (בספריית אוניברסיטת חיפה ובגלריה ברמת השרון).
• יפה צורי, חורף 2003, פסלים בלוויית טקסטים של מיתוס התמוז ובהשראתם (במוזיאון אשדות יעקב).

פרסים

• 1992 – פרס אקו"ם, על קובץ הסיפורים "רחוב החול"
• 1997 – פרס ראש הממשלה, על כלל יצירתה
• 1998 – פרס טשרניחובסקי לתרגום מטעם עירית תל אביב, על "בימים הרחוקים ההם"
• 2001 – פרס עמיחי, על ספר השירים "אישה שמתאמנת בלחיות"
• 2001 – פרס זאב מטעם משרד החינוך ועיריית תל אביב, על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"
• 2002 – פרס אנדרסן מטעם IBBY (בזל), על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"
• 2004 – פרס נשיא המדינה לספרות בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, על מפעל חיים (כלל יצירתה)‏
• 2007 – (תשס"ח) פרס ברנר מיסודה של קרן יעקב והדסה האפט, על מפעל חיים
• 2010 – פרס א.מ.ת תרגום שירה וספרות

ראו גם

• עלילות גילגמש
• מיתולוגיה מסופוטמית

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של ש. שפרה בקטלוג הספרייה הלאומית
• לאה מזור, ש. שפרה ותרומתה להוראת המקרא ועולמו
• תקציר עלילות גלגמש, מקראנט
• הספרים של ש. שפרה באתר סימניה
• ש. שפרה ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ש. שפרה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• ש' שפרה באתר פרס א.מ.ת
• ב. ש., כיסופים של מציאות, מעריב, 4 באוגוסט 1970
• עם ש. שפרה, אני אוהבת את השירים שטרם כתבתי, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
• שירי ארצי, נגיעה מאגית בלוז הלב, באתר הארץ, 29 בינואר 2008 (ביקורת על "משי לחשת לי")
• מיה סלע, עלילות שפרה, הארץ, 31 במרץ 2009
• מיה סלע, מתה המשוררת והמתרגמת ש.שפרה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
• אלי אשד, השומרית האחרונה