משה שתרוג
 | |
| לידה |
1846 לערך ה'תר"ה לערך תוניס, תוניסיה  |
|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1927 י"ג בכסלו ה'תרפ"ח תוניס, תוניסיה הצרפתית |
| מקום קבורה |
לוד |
| מדינה |
הבייליק של תוניסיה, תוניסיה הצרפתית |
| תקופת הפעילות |
? – דצמבר 1927 |
| תחומי עיסוק | הלכה, שחיטה (יהדות), טריפות |
| תפקידים נוספים |
הרב הראשי של תוניסיה |
| רבותיו | רבי אברהם חג'אג' |
| בני דורו | הרב משה כלפון הכהן; הרב רחמים חי חויתה הכהן; הרב שלמה דאנה; הרב ישראל זיתון |
| חיבוריו | ישיב משה; שבת אחים |
  | |
הרב משה שתרוג (נהגה: סיטרוק; ה'תר"ו, 1846 לערך - י"ג בכסלו ה'תרפ"ח, דצמבר 1927) היה רב תוניסאי שכיהן כאב בית הדין של תוניס ורבה הראשי של יהדות תוניסיה בין השנים 1921–1927.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד מפי הרב אברהם חג'אג', שכיהן כרב הראשי לתוניסיה. לאחר לימודיו מונה לראש השוחטים ובודקים בעיר תוניס, ולמורה הוראה. לצורך השלמת הכנסתו, עסק בהעתקת ספרים, ובמסגרת זו הוציא לאור כמה מספרי חכמי תוניסיה (ראו לקמן בפסקה "ספריו"). מומחיותו בהלכות טרפות הביאה לכך שאף הרב הראשי לתוניסיה, ישראל זיתון, הפנה אליו שואלים בתחום זה, ורבי כלפון משה הכהן התבטא כי הוא "המשענת של כל המורים במחוז התוניסי". בתחילת העשור השני של המאה ה-20, התמנה לדיין בבית הדין הגדול של הרב זיתון. בשנותיו האחרונות של הרב זיתון כיהן כסגנו.
בשנת ה'תרפ"א (1921), לאחר פטירתו של הרב זיתון, נבחר לשמש כראש רבני תוניסיה וכאב בית דין תוניס. יחד עם רבנים נוספים, הקים בתוניס ישיבה גדולה ובה מרכז להכשרת שוחטים, חזנים ומוהלים, מתוך מגמה להוות משקל נגד לבתי הספר של תנועת אליאנס בעיר. חתם על קול קורא לתמוך בקרן היסוד. מתפקיד אב בית הדין פרש לאחר כמה חודשים והעבירו לרב נסים ירחי, ובתפקיד הרב הראשי החזיק עד לפטירתו בי"ג בכסלו ה'תרפ"ח (7 בדצמבר 1927). בכ"ז באדר ב' ה'תשס"ח הועלו עצמותיו לארץ ישראל במבצע חשאי, והוא נקבר בבית הקברות בלוד[1].
בנו הרב שלמה שתרוג שכיהן בדיינות בבית הדין בתוניס. אחיו היו הרב ישועה והרב מרדכי שתרוג.
שיטתו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כאשר ישנו מנהג ברור כנגד דעת השולחן ערוך או הרמ"א, יש להמשיך ולקיים את המנהג[2].
- הכלל ספק ברכות להקל חל גם במקרה של ספק ספיקא[3].
- כאשר דעת רבי יוסף קארו אינה ברורה, יש ללכת אחר דעתו של רבי חזקיה די סילוה (בשם הרב ישועה בסיס)[4].
- בקהילה שאין בה ספר תורה כשר, יקראו בתורה מתוך חומש מודפס, והעולים יברכו "ברוך אתה ה', למדני חוקיך".
- מותר לבלוע תרופה שיש בה חשש יין נסך[5].
- התיר אכילת פנינייה[6] כנגד דעת הרב זיתון שאסר[7]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישיב משה - שאלות ותשובות (שני כרכים).
- ברית מלח - הלכות מליחה. נספח לשו"ת ישיב משה.
- שבת אחים - הלכות טריפות, יחד עם אחיו הרב ישועה שתרוג והרב שלמה דאנה.
- תשובות נוספות שלו נדפסו בספרי חכמי דורו שעמם התכתב[8].
ספרים שהגיה וערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלב חיטים לרבי יצחק חי טייב - הוסיף עליו השלמות והגהות רבות.
- מעשה ניסים לרבי ניסים הכהן.
- אבני צדק לרבי ישועה בסיס.
- מאורות נתן לרבי נתן בורג'יל.
- בכור יעקב לרבי יעקב הכהן.
- כסא רחמים לרבי רחמים מאזוז.
- יריעות שלמה לרבי שלמה וזאן.
- זרעו של אברהם לרבו רבי אברהם חג'אג'
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן סורסקי, אורות ממזרח חלק א, בני ברק ה'תשל"ד, פרק תשיעי, עמ' קצא-רט.
- הרב בנימין רפאל כהן, מלכי תרשיש, עמ' רמג-רמד, מערכת ש משפחת שתרוג אות ה.
- יהודה מסינג, גדולי רבני טונסיה ולוב, ירושלים ה'תשמ"ו, עמ' 48–54.
- חנה פרץ, אחרון הגאונים בתוניסה, חלק א (בני ברק ה'תשנ"ו) עמ' 299–306.
- משה הלל זרי, באהלי צדיקים 8, נהריה ה'תשנ"ד, עמ' 45–46.
- הרב משה כלפון הכהן, פקד משה, דרוש כג.
- הרב יעקב פאריינטי, שארית יעקב, ירושלים ה'תשמ"ג, דרוש טו-יח (עמ' 119–157).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת ישיב משה" חלק א, חלק ב, אתר היברובוקס.
- רבי משה שתרוג, אתר "המכלול".
- רבי משה שתרוג, אתר "החכם היומי".
- תמונתו באתר "חריסה".
משה שתרוג, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קבר רבי משה שתרוג אתר עמוד ענן.
- ^ ישיב משה סימן ר, וראו סימן קסב.
- ^ ישיב משה חלק א סימן שלד וסימן שלו.
- ^ ישיב משה חלק א לד.
- ^ ישיב משה חלק ב סימן קמא.
- ^ ישיב משה ב סימן יב
- ^ בתוך שו"ת אהב משפט לרב פראג'י עלוש, סימן נד.
- ^ למשל: שואל ונשאל לרבי כלפון משה הכהן, אורח חיים חלק א סימן ח, שו"ת איש מצליח לרב מצליח מאזוז יורה דעה סימן ג, ועוד.
| הקודם: ישראל זיתון |
רבנים ראשיים לתוניסיה | הבא: נסים ירחי |