נאזים חכמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עברית, ארגון, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נאזים חכמת (Nâzım Hikmet, ‏20 בינואר 1902, תסלוניקי - 3 ביוני 1963, מוסקבה) היה משורר ומחזאי טורקי. הוא נחשב למייסד השירה הטורקית החדשה ואחד המשוררים הטורקים החשובים ביותר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאזם חכמת נולד כבן לפקיד משרד החוץ. הוא גדל בעיקר אצל סבו, שהיה מושל הסולטאן בחלב ומאוחר יותר בדיארבקיר. בגיל 11 הוא כתב את שיריו הראשונים. אבותיו היו ממוצא גרמני ופולני. סבו של אמו היה מהמט עלי פאשה. הוא הושפע מאוד ממהפכת אוקטובר, הלך ללמוד באיסטנבול והצטרף לתנועת השחרור, אך נאלץ ב-1921 לברוח ונסע עם חבר לאורכה ולרוחבה של אנטוליה במטרה לחיות "עם העם הפשוט". הם נשלחו לבולו על חוף הים השחור, ובסוף השנה נכנסו באופן לא-חוקי לברית המועצות הצעירה, שם חוו את זוועות הרעב בערבות דרום אוקראינה. חכמת הגיע למוסקבה ולמד באוניברסיטה הקומוניסטית של המזרח ויצר קשר עם פוטוריסטים רוסיים. בעיקר סרגיי יסנין וולדימיר מאיאקובסקי השפיעו על שירתו. מאז 1924 היה חבר במפלגה הקומוניסטית הטורקית, וב1925 שוב נאלץ לברוח מטורקיה למוסקבה. ב-1928 הוא ניסה לחזור, נאסר וישב בכלא במשך שמונה חודשים. כתביו החלו להתפרסם.

בשנים 1933 עד 1935 ישב בכלא בבורסה. שם יצר את האפוס "שיח בדרדין". בשנת 1938 הוא נשפט למאסר של 28 שנים, אך הוא לא הפסיק ליצור. בין היתר תרגם את "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי לטורקית. בשנות הארבעים מצב בריאותו החל להידרדר. בשנת 1950 הוא החל שביתת רעב, שהצליחה. הוא שוחרר.

בשביל הכנסה קבועה הוא החל לכתוב תסריטים. אך שוב הוא נאלץ לברוח למוסקבה, כאשר שלחו לו, בגיל 49, צו גיוס לצבא. במוסקבה הוא חי כאינטלקטואל מפורסם, נסע לארצות שונות במזרח אירופה, עד שנפטר בגיל 61 בלבד. הוא קבור בבית הקברות בית העלמין נובודוויצ'יה. עד שנת 1965 המשיכו לאסור את פרסום כתביו בטורקיה. רק בשנת 2009 החזירו לו בדיעבד את אזרחותו שנלקחה ממנו.

תרגום יצירתו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]