נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק
İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı

TAV Airports logo.svg
Ataturk Airport overview Karakas.jpgתצלום אוויר של שדה התעופה
נתוני השדה

קוד IATA
IST

קוד ICAO
LTBA

סוג השדה ציבורי
מפעיל רשות שדות התעופה הטורקית
(DHMİ) ו-TAV Istanbul Terminal Operations Co
עיר סמוכה איסטנבול
בסיס ל אונור אייר, אטלס ג'ט, טורקיש איירליינס, פרי בירד
קואורדינטות 40°58′37″N 28°48′53″E
גובה מעל פני הים 163 רגל
50 מטר
אתר נמל התעופה
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
18L/36R 9,842 3,000 בטון
18R/36L 9,842 3,000 בטון
06/24 7,546 2,300 בטון

נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק (טורקית İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı) הוא שדה התעופה הגדול והחשוב בטורקיה, והוא ממוקם לחופי ים השיש, בישליקיי (Yeşilköy), כ-28 ק"מ ממערב לאיסטנבול (15 ק"מ בקו אווירי). ממזרח לעיר, בצידו האסיאתי של מצר הבוספורוס פועל מאז שנת 2001 נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן, אך היקף פעילותו המקסימלי קטן פי שבעה מזה של נמל התעופה אטאטורק הפועל בסמוך לסף הקיבולת העליון שלו.

היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס האוויר ישליקיי ב-1911

פעילות אווירת בישילקיי החלה עם הקמת בסיס חיל האוויר הראשון של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1909 ו-1911, ובמקום ממוקמים עד היום האקדמיה של חיל האוויר הטורקי (כיום Hava Harp Okulu) שהחלה לפעול ב-3 ביולי 1912 וכן מוזיאון חיל האוויר (Hava Kuvvetleri Müzesi).

בשנת 1953 החל הנמל משמש לטיסות אזרחיות בינלאומיות, ובשנות השבעים נבנה בו טרמינל בשטח של 62,000 מ"ר ובו 108 דלפקי בידוק ותשעה שערי עליה למטוס. טרמינל זה אשר שימש הן את הטיסות הפנימיות והן את הטיסות בינלאומיות, הגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בתוך פחות מ-20 שנה, והטיסות הבינלאומיות הועברו למבנה טרמינל חדש אשר נבנה מדרום למבנה הקיים. הטרמינל החדש המכונה "טרמינל A" משתרע על פני 264,000 מ"ר בארבע קומות. יש בו 23 שערי עלייה למטוס, 224 דלפקי בידוק וצמוד לו חניון ליותר מ-7,000 כלי רכב. הטרמינל הישן, "טרמינל B", משמש כיום רק לטיסות פנים.

ב-24 ביולי 1985 שונה שמו של הנמל מ"ישילקיי" ל"נמל התעופה הבינלאומי על שם אטאטורק". התפתחותו של הנמל נמשכה במאה ה-21 עם פתיחתו של טרמינל המטען, "טרמינל C", בשנת 2001 ועם חיבורו אל קו הרכבת הקלה של איסטנבול בשנת 2003.

הנמל כולו משתרע שטח של 9,470,554 מ"ר, ויש בו שלושה מסלולי בטון: שני מסלולים מקבילים בכיוון דרום-צפון באורך של 3,000 מטר וברוחב של 45 מטר כל אחד, ומסלול קצר יותר באורך של 2,300 מטר וברוחב של 60 מטר בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב. הנמל מופעל מאז שנת 2000 על ידי חברת "טי.איי.ווי. לתפעול טרמינל איסטנבול" (TAV Istanbul Terminal Operations Co) עבור רשות שדות התעופה הטורקית (DHMİ).

תנועת נוסעים ומטען[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה הצד היבשתי בנמל התעופה בלילה

מאז שנת 2004 גדלה תנועת הנוסעים בנמל בקצב הנע בין 4% ל-29%, והנמל עבר בשנת 2007 את הקיבולת המקסימלית שלו העומדת על 27,500,000 מיליון נוסעים בשנה. נמל התעופה מצטיין בקצב הגדילה המהיר ביותר מבין שלושים נמלי התעופה הגדולים בעולם, ובשנת 2012 הוא דורג במקום ה-20 בעולם וה-6 באירופה מבחינת מספר הנוסעים החולפים דרכו, ובמקום ה-14 בהיקף תנועת הנוסעים הבינלאומית הבינלאומית.

נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן השוכן בצידה האסייתי של איסטנבול מסוגל לטפל ב-25 מיליון נוסעים בשנה, ובסך הכל מסוגלים שני הנמלים להעניק מענה לתנועה של 50.5 מיליון נוסעים בשנה, אך בשנת 2012 עבדרו בשני הנמלים ביחד 59,485,750 נוסעים. שדה תעופה שלישי ממוקם בהזרפן (İstanbul Hezarfen Havaalanı) אך הוא מרוחק מאוד מהעיר ואינו מסוגל לתת מענה לטיסות בינלאומיות. מסיבה זו הוחלט על הקמתו של נמל תעופה רביעי באיסטנבול בקמרבורגז (Kemerburgaz) שמצפון לעיר.

בנמל פועלות למעלה מ-80 חברות תעופה (כולל חברות מטען) המפעילות טיסות לכל רחבי טורקיה וליעדים ברחבי העולם. הנמל משמש כבסיס הפעולה החשוב ביותר של חברת התעופה הלאומית של טורקיה טורקיש איירליינס, ושל חברות התעופה אונור אייר, אטלס ג'ט, פליי אייר ופרי בירד. היקף תנועת המטען בנמל עמדה בשנת 2012 על כמיליון טון.

להלן נתוני תנועת הנוסעים בנמל בין השנים 2002-2012[1]:

שנה
נוסעים פנימי
אחוז שינוי
נוסעים פנימי
נוסעים בינלאומי
אחוז שינוי
נוסעים בינ"ל
נוסעים סה"כ
אחוז שינוי
נוסעים סה"כ
דירוג עולמי
נוסעים בינ"ל
דירוג עולמי
נוסעים סה"כ
2013 17,224,105 13 34,096,770 14 51,320,875 14 10 19
2012 15,281,321 14 29,717,196 24 44,998,508 20 13 20
2011 13,604,352 15 23,847,835 17 37,452,187 17 17 28
2010 11,800,999 3 20,344,620 11 32,145,619 8 19 37
2009 11,393,645 0.8- 18,363,739 7,6 29,757,384 4,2 - 39
2008 11,484,063 19,7 17,069,069 25,5 28,553,132 23,1 - 42
2007 9,595,923 5,5 13,600,306 11,7 23,196,229 9,1 - -
2006 9,091,693 21 12,174,281 3,3 21,265,974 10,2 - -
2005 7,512,282 38,8 11,781,487 15,9 19,293,769 23,7 - -
2004 5,430,925 69,9 10,169,676 14,2 15,600,601 28,9 - -
2003 3,196,045 12,1 8,908,268 4,7 12,104,342 6,6 - -
2002 2,851,487 - 8,506,204 - 11,357,691 - - -

תחבורה אל הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה אטאטורק ממוקמת התחנה האחרונה של קו הרכבת הקלה של איסטנבול המוביל אל תחנת אקסראי במרכז העיר בתוך 32 דקות. בדרכה עוצרת הרכבת הקלה בתחנת האוטובוסים המרכזית של איסטנבול. שירות אוטובוסים של חברת הוואש (Havaş) ושל חברת İETT פועל למספר יעדים בעיר, ובכלל זה לכיכר טקסים, למרכז העיר הישנה ולצידה האסיאתי של העיר. בנוסף לכך פועלים קווי אוטובוס ים מרציף בקירקיי (Bakırköy) הסמוך לנמל, ומחברים בינו לבין מספר רציפים בצידה האסיאתי של איסטנבול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magnify-clip.png
מראה בתוך הטרמינל הבינלאומי
Magnify-clip.png
מראה בתוך הטרמינל הבינלאומי


התחבורה הציבורית באיסטנבול
החשמלית הנוסטלגית (T3, T5) • טונל (F2) • הרכבת התחתית (M2) • רכבת הפרברים (B1, B2) • מרמרייהרכבת הקלה (M1, T4) • החשמלית המודרנית (T1, T2) • פוניקולר קבאטש-טקסים (F1) • נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורקנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ןאוטובוס יםרכבל אייפ-פייר לוטירכבל מאצ'קה-טשקישלהתחנת האוטובוסים המרכזית של איסטנבולמטרובוס (MB) טראם