ארזורום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארזורום
Erzurum, Կարին
Uitzicht vanaf de Citadel in Erzurum.jpg
מראה העיר מהמצודה
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg  טורקיה
מחוז מחוז מזרח אנטוליה
נפה נפת ארזורום
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

361,235‏  (נכון ל-2000)
קואורדינטות 39°55′N 41°17′E / 39.917°N 41.283°E / 39.917; 41.283קואורדינטות: 39°55′N 41°17′E / 39.917°N 41.283°E / 39.917; 41.283
אזור זמן UTC +2
http://www.erzurum-bel.tr
האנדרטה לזכר ננה הטון שנפטרה בשנת 1955
מדרסת צ'יפטה מינרלי

ארזורום (טורקית Erzurum; ארמנית Կարին - "קרין") היא עיר במחוז מזרח אנטוליה במזרח אסיה הקטנה בטורקיה, ומשמשת גם כבירת נפת ארזורום. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ובשנת 2000 מנתה אוכלוסיית העיר 361,235 תושבים, והיא שמשה מרכז לנפה בה התגוררו באותה עת 942,300 איש.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארזורום שוכנת בגובה של 1,853 מטר במרכזו של מישור ארזורום המוקף הרים מכל כיווניו. בשל כך ובשל גובהה של העיר שורר בה אקלים יבשתי קיצוני עם ממוצעי טמפרטורה של 11°C- בינואר, וערכי מינימום העשויים להגיע ל-30°C- ופחות מכך. שלג יורד בעיר לפחות 50 יום בשנה, ומכסה אותה משך כ-120 יום בשנה בממוצע. העיר מהווה מוקד משיכה תיירותי במהלך חודשי החורף בזכות אתר הסקי הגדול בהר פלנדקן (Palandöken) הנישא לגובה של 3,271 מטר והנחשב לאתר הסקי הטוב במדינה. הקיץ קצר יחסית וממוזג, והטמפרטורה הממוצעת נעה סביב 20°C. העיר שוכנת באזור ססמי פעיל ומספר רעידות אדמה פקדו אותה לאורך תולדותיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור היה מיושב בתקופת החתים במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס, ועבר מיד ליד פעמים רבות בדומה לחלקיה האחרים של מזרח אסיה הקטנה. ממלכת אוררטו שלטה במקום במחציתו הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס, והוא עבר משליטתה לידי הכימרים, מדי, הממלכה האחמנית ונכבש בידי אלכסנדר הגדול. במאה ה-1 לפנה"ס ביססו הרומאים את השפעתם באזור, אשר נודע בשם "ארזן" (Arzen).

המידע המוקדם ביותר לגבי העיר אזורום עצמה הוא מתקופת הביזנטים אשר ייסדו אותה בתחילת המאה ה-5. הביזנטים כינו את ארזורום תאודוסיופוליס (Theodosiopolis) על שמו של הקיסר תאודוסיוס הראשון, וסמל העיר הוא עיט דו-ראשי ומבוסס על סמל העיט הדו-ראשי הביזנטי. העיר המשיכה ועברה חליפות בין הביזנטים, הפרסים והערבים, עד שנכבשה בסוף המאה ה-11 בידי הסלג'וקים. אלה אימצו את שמה הקודם "ארזן" אך בשל כך שעיר אחרת נשאה כבר בשם זה, הוסיפו לה את הכינוי "רום" על שמם של הרומאים/הביזנטים והעיר הייתה ל"ארזן אל-רום" (ארזן הרומית) ומאוחר יותר ל"ארזורום". העיר נודעה כתחנה חשובה לאורך דרך המשי, וב-1515 נכבשה על ידי הסולטאן העות'מאני סלים הראשון.

במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה בין השנים 1877-1878 הותקפה ארזורום, והגנת שכונת אזיזיה (Aziziye) נסמכה בין היתר על נשים מתנדבות. המפורסמת בין נשים אלה היא ננה הטון (Nene Hatun) שהפכה לאחד מסמליה של העיר.

העיר הייתה מוקד לקרבות בין האימפריה העות'מאנית ורוסיה גם בעת מלחמת העולם הראשונה. היא נכבשה בידי הרוסים ב-16 בפברואר 1916 במתקפת ארזורום והושבה לעות'מאנים רק מכוחו של הסכם ברסט-ליטובסק ב-1918.

ועידת ארזורום (טורקית Erzurum Kongresi) של התנועה הלאומית הטורקית התכנסה בעיר בעקבות חוזר אמסיה מ-22 ביוני 1919, החל ב-23 ביולי 1919 ועד ה-4 באוגוסט 1919. בוועידה השתתפו נציגיהם של חמישה מחוזות במזרח טורקיה והיא קיבלה מספר החלטות חשובות על אופן ניהולה של מלחמת העצמאות של טורקיה.

מוסטפא כמאל, מייסד טורקיה המודרנית, התפטר מהצבא העות'מאני בהיותו בארזורום ב-8 ביולי 1919 לאחר שנדון למוות שלא בפניו בידי הממשלה העות'מאנית בשל פעילותו בארגון התנועה הלאומית הטורקית. הוא הכריז על שחרור העיר ובה הונפקה לו תעודת האזרחות הראשונה (Nüfus Cuzdanı) של הרפובליקה הטורקית החדשה. לאחר מכן עבר לאנקרה ובה קבע את מרכזה של התנועה.

ארזורום נודעה כ"הסלע" בקוד נאטו, ושימשה כבסיס חיל האוויר הדרומי ביותר של נאטו במהלך המלחמה הקרה. בשנת 1957 נוסדה בעיר אוניברסיטת אטאטורק (Atatürk Üniversitesi) ובה למדו בשנת 2006 41,613 תלמידים. העיר ארחה את משחקי החורף של האוניברסיאדה בשנת 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארזורום בוויקישיתוף