סוון-יוראן אריקסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוון-יוראן אריקסון
Sven-Goran Eriksson 2012.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 5 בפברואר 1948 (בן 66)
מקום לידה טורסבי, שבדיה
גובה 1.78 מטר
עמדה מגן ימני
מועדונים כשחקן
1966 - 1971
1971 - 1973
1973 - 1975
טורסבי
סיפהאלה
קרלסקוגה
קבוצות כמאמן
1977 - 1978
1979 - 1982
1982 - 1984
1984 - 1987
1987 - 1989
1989 - 1992
1992 - 1997
1997 - 2001
2001 - 2006
2007 - 2008
2008 - 2009
2010
2010 - 2011
2012
2013
2013 - 2014
דגרפורס
גטבורג
בנפיקה ליסבון
רומא
פיורנטינה
בנפיקה ליסבון
סמפדוריה
לאציו
נבחרת אנגליה
מנצ'סטר סיטי
נבחרת מקסיקו
נבחרת חוף השנהב
לסטר סיטי
טרו (בנגקוק)(מנהל טכני)
אל נאסר (מנהל טכני)
גואנז'ו R&F(סין)

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

סוון-יוראן אריקסוןשבדית: Sven-Göran Eriksson, הגייה בשפת המקור: סְווֵן-יֶרַאן; נולד ב-5 בפברואר 1948 בעיירה סונה שבוורמלנד, שבדיה) הוא כדורגלן-עבר ומאמן כדורגל שבדי בהווה. אריקסון זכור במיוחד בזכות תקופתו כמאמן נבחרת אנגליה, אותה אימן בשני מונדיאלים ובאליפות אירופה אחת. אריקסון הוא המאמן היחיד שזכה בדאבל המקומי בשלוש מדינות שונות (שבדיה, פורטוגל ואיטליה).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת המשחק של אריקסון לא הייתה מרשימה. אריקסון, שהיה מגן ימני, שיחק בעיקר בליגות נמוכות ולא הצליח להעפיל לליגה הבכירה בארצו. ב-1975 נאלץ לפרוש ממשחק, בגיל 27 בלבד, בעקבות פציעה בברך.

בהתחלה מילא אריקסון את תפקיד עוזר המאמן בקבוצת דגרפורס, מהליגה השלישית בשבדיה. לאחר שהמאמן הראשי עזב מונה אריקסון במקומו והוליך את הקבוצה למקום הראשון ולעלייה לליגה השנייה. ההישג לא נעלם מעיני הקבוצות הבכירות במדינה, ואריקסון הוחתם (יחד עם עוזרו) כמאמן קבוצת הפאר השבדית גטבורג, בגיל 31 בלבד. בעונתו הראשונה זכתה הקבוצה בגביע השבדי, ושנתיים לאחר מכן זכתה ב"טרבל": הגביע השבדי, אליפות הליגה השבדית וגביע אופ"א.

לאחר ההצלחה האדירה עם גטבורג היה אריקסון מבוקש על ידי קבוצות רבות באירופה, כשבסופו של דבר חתם כמאמן בנפיקה ליסבון הפורטוגזית. אריקסון כמעט ושחזר בעונת 1982/1983 את ה"טרבל" בו זכה עם גטבורג, כשהצליח לזכות באליפות הליגה הפורטוגזית ובגביע הפורטוגזי, אך בגמר גביע אופ"א הפסיד לקבוצת אנדרלכט הבלגית. לאחר אליפות נוספת עם בנפיקה עזב אריקסון את פורטוגל, ועבר לאמן את רומא.

בשלוש עונותיו ברומא לא הצליח אריקסון לזכות בתארים, למעט זכייה אחת בגביע האיטלקי ב-1986. לאחר רומא אימן אריקסון למשך שתי עונות בפיורנטינה, אך לא הצליח להוביל אותה לתארים. לאחר פיורנטינה חזר לבנפיקה ליסבון ב-1989, ואיתה הגיע לגמר גביע האלופות ב-1990, גמר שבו הפסידה בנפיקה למילאן. לאחר עוד זכייה באליפות פורטוגל ב-1991 חזר לאיטליה, הפעם כמאמן סמפדוריה.

את סמפדוריה אימן אריקסון 5 עונות, במהלכן רשם זכייה אחת בגביע האיטלקי ב-1994. לאחר סמפדוריה עבר לאמן את קבוצת לאציו. בלאציו זכה אריקסון בשני גביעים, תואר גביע המחזיקות (האחרון ששוחק) ואליפות בשנת 2000, האליפות השנייה בלבד בתולדות המועדון. בעקבות ההצלחות רבים מאוהדי לאציו מחשיבים את אריקסון כמאמן הטוב ביותר בתולדות הקבוצה.

לאחר התפטרותו של קווין קיגן מתפקיד מאמן נבחרת אנגליה באוקטובר 2000, הוחלט למנות את אריקסון לתפקיד. אריקסון היה המאמן הזר הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית. המבחן האמיתי הראשון שלו כמאמן היה ב-1 בספטמבר 2001, נגד יריבתה הגדולה של אנגליה, נבחרת גרמניה, במינכן. אנגליה הביסה את הגרמנים 1-5, במשחק שמהווה ציון דרך בהיסטוריה של הנבחרת האנגלית. אנגליה הצליחה להעפיל לטורניר המונדיאל, לאחר שער שוויון דרמטי של דייוויד בקהאם במשחק המכריע מול נבחרת יוון.

בטורניר עצמו הצליחה אנגליה לנצח בשלב הבתים עוד יריבה גדולה, נבחרת ארגנטינה, בתוצאה 0-1 (שוב משער של דייוויד בקהאם), אך הודחה ברבע הגמר על ידי נבחרת ברזיל, שזכתה בטורניר. בשנת 2001 נבחר אריקסון כמאמן השנה של ה-BBC.

בפתיחת משחקי יורו 2004 הפסידה אנגליה לנבחרת צרפת מצמד שערים של זינדין זידאן בתוספת הזמן. למרות ההפסד העפילה אנגליה לרבע הגמר, לאחר ניצחונות על שווייץ וקרואטיה. ברבע הגמר הודחה אנגליה על ידי הנבחרת המארחת, פורטוגל, לאחר דו-קרב בעיטות עונשין.

במהלך מוקדמות מונדיאל 2006 ספג אריקסון ביקורת על יכולתה של נבחרת אנגליה, לאחר הפסד מביש לצפון אירלנד וניצחון דחוק על אוסטריה. התאחדות הכדורגל האנגלית הודיעה כי חוזהו של אריקסון לא יוארך. אריקסון הודיע על סיום תפקידו לאחר המונדיאל, ועוזרו סטיב מקלארן החליף אותו בתפקיד.

בטורניר המונדיאל הודחה אנגליה בשלב רבע הגמר, שוב לנבחרת פורטוגל לאחר דו-קרב בעיטות עונשין. המשחק עצמו הסתיים ב-0-0, לאחר שדייוויד בקהאם נפצע ו-ויין רוני הורחק. בשלושת הטורנירים בהם אימן אריקסון את נבחרת אנגליה (מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006) הודחה אנגליה בשלב רבע הגמר על ידי קבוצתו של המאמן לואיס פליפה סקולארי (ברזיל ב-2002, פורטוגל ב-2004 ו-2006).

במהלך התקופה שבה אימן את נבחרת אנגליה פורסם בעיתונות הבריטית אודות רומן שניהל אריקסון עם מגישת טלוויזיה שבדית, כמו גם על רומן עם מזכירתו בהתאחדות האנגלית.

ביולי 2007 חתם אריקסון לשלוש שנים כמאמן מנצ'סטר סיטי. הוא היה למאמן הראשון בתולדות הקבוצה שמוצאו אינו מהאי הבריטי. למרות פתיחה טובה של הליגה סיימה מנצ'סטר במקום התשיעי בלבד, והוענק לה המקום בגביע אופ"א רק כיוון שזכתה בפרס "המשחק ההוגן" (הקבוצה ההגונה ביותר באירופה). ביוני 2008, לאחר עונה אחת בלבד כמאמן מנצ'סטר סיטי, עזב לטובת משרת המאמן בנבחרת מקסיקו. כעבור 10 חודשים בלבד, באפריל 2009, הוא פוטר לאחר הפסד 3-1 לנבחרת הונדורס במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010. במרץ 2010 מונה כמאמן נבחרת חוף השנהב, והוא אימן אותה במונדיאל 2010.

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גטבורג
בנפיקה ליסבון
רומא
סמפדוריה
  • הגביע האיטלקי 1994
לאציו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]