פרנק למפארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק למפארד
F-Lampard.jpg
מידע אישי
שם מלא פרנק ג'יימס למפארד ג'וניור
תאריך לידה 20 ביוני 1978 (בן 36)
מקום לידה לונדון שבאנגליה
גובה 1.83 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1994 - 1995 וסטהאם יונייטד
מועדונים מקצועיים*
1994 - 2001
1995 - 1996
2001 - 2014
2014 -
וסטהאם יונייטד
סוונסי סיטי
צ'לסי
ניו יורק סיטי
148 (24)
9 (1)
429 (147)
0 (0)
נבחרת לאומית**
1999 - אנגליה 106 (29)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 10 ביולי 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
24 ביוני 2014

פרנק ג'יימס למפארד ג'וניור (נולד ב-20 ביוני 1978 בסולסברי) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדות הקשר המרכזי והקשר ההתקפי בניו יורק סיטי. לאחר שהחל את הקריירה בווסטהאם יונייטד הגיע למפארד לצ'לסי ב-2001, והיה בורג חשוב בזכייתה בגביע האלופות, שלוש אליפויות של הפרמייר ליג (בשנים 2005, 2006 ו-2010), בארבעה גביעים אנגליים ובשני גביעי הפוטבול ליג. למפארד הוא הקשר בעל מספר השערים הגבוה ביותר בתולדות הפרמייר ליג, ומדורג במקום ה-5 בין כלל השחקנים. בנוסף, מדורג במקום גבוה בדירוג הבישולים של הליגה.

למפארד, אשר בזכות הישגיו נחשב לאחד מטובי שחקני הקישור בעולם בתקופתו, נבחר לכדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות העיתונאים ב-2005, ובאותה שנה זכה במקום השני בבחירת כדורגלן השנה באירופה ובעולם. הוא נבחר לכדורגלן העשור בפרמייר ליג בעשור הראשון של המאה ה-21 מטעם הסטטיסטיקות הרשמיות[דרושה הבהרה]. למפארד משחק גם בנבחרת אנגליה עמה השתתף בשני גביעי עולם וביורו 2004.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למפארד נולד בסולסברי, והחל את הקריירה שלו בווסטהאם יונייטד - המועדון בו שיחק בעבר גם אביו, פרנק למפארד סניור, ככדורגלן. הוא הצטרף למחלקת הנוער של המועדון ביולי 1994, וכעבור שנה קודם לסגל הקבוצה הבוגרת וחתם על חוזה מקצועני בווסטהאם. באוקטובר 1995 הושאל למפארד לקבוצת סוונסי סיטי מהליגה השנייה של הפוטבול ליג[1]. למפארד ערך את הופעת הבכורה שלו בסוונסי סיטי בניצחון 0-2 על ברדפורד סיטי ואת שערו הראשון בקריירת הבוגרים הבקיע נגד ברייטון אנד הוב אלביון, ושיחק בסך הכול תשע פעמים בליגה במדי סוונסי. בינואר 1996 הוא שב לווסטהאם ושיחק לראשונה במדי הקבוצה במהלך אותו חודש, נגד קובנטרי סיטי, אולם עד לסיום העונה המשיך בעיקר כשחקן ספסל.

בעונה הבאה, 1996/1997, שבר למפארד את רגלו במשחק מול אסטון וילה בחודש מרץ, מה שהוביל להשבתתו ממשחק עד לסיום העונה לאחר שהשתתף ב-13 משחקים בלבד. רק בעונה שלאחר מכן הוא הבקיע את שער הבכורה שלו בווסטהאם, במשחק בו ניצחה קבוצתו את בארנסלי.

בעונת 1998/1999 עשה למפארד את פריצתו הגדולה - הוא הפך לשחקן קבוע בהרכב וסטהאם ושותף בכל משחקיה של הקבוצה, שסיימה במקום החמישי בפרמייר ליג ובכך העפילה להשתתפות במפעלים האירופיים. בעונת 1999/2000 היה למפארד מלך השערים של וסטהאם עם 14 שערים בכל המסגרות, שהיוו את הכמות העונתית הגבוהה ביותר עבורו בתקופתו בקבוצה. הוא גם הבקיע באותה עונה לראשונה במסגרת הטורנירים האירופיים בהם השתתפה הקבוצה, גביע האינטרטוטו וגביע אופ"א. לאחר מכירת חברו לקבוצה ריו פרדיננד ללידס יונייטד בנוסף לעזיבתו של המאמן הארי רדנאפ ב-2001, הביע למפארד אף הוא את רצונו לעבור לקבוצה אחרת. על אף שזכה להתעניינות גם מצידה של אסטון וילה, הועבר למפארד באותה שנה לצ'לסי, ששילמה תמורתו 11 מיליון לירות שטרלינג.‏[2]

תקופתו בצ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למפארד משחק במדי צ'לסי

למפארד ערך את הופעת הבכורה שלו בצ'לסי באוגוסט 2001, במשחק נגד ניוקאסל יונייטד. פתיחתו בצ'לסי הייתה לא מוצלחת, כשכבר בספטמבר אותה שנה הוא נקנס על ידי ראשי הקבוצה יחד עם שלושה שחקנים נוספים, שנתפסו מתפרעים במהלך היותם במסיבה. למפארד והשחקנים האחרים ביזו תיירים אמריקאים בבית המלון הית'רואו, יום אחד בלבד לאחר פיגועי 11 בספטמבר.‏[3] למרות זאת, למפארד השתתף בכל משחקיה של צ'לסי בליגה באותה עונה והבקיע שבעה שערים בכל המסגרות. בעונת 2002/2003 הוא המשיך ושמר על קצב הבקעה דומה כאשר הבקיע שמונה שערים, וסייע לצ'לסי לסיים במקום הרביעי בפרמייר ליג.

במהלך עונת 2003/2004 הצטיין למפארד במיוחד, כאשר זכה בתואר שחקן החודש בפרמייר ליג בספטמבר 2003 (ובתואר שחקן החודש מטעם האוהדים באנגליה בחודש אוקטובר). הוא סייע לצ'לסי לסיים במקום השני בפרמייר ליג, אחרי ארסנל שסיימה עונה שלמה ללא הפסד, ובעצמו נכלל בנבחרת העונה בליגה האנגלית לאחר שהגיע לראשונה בקריירה שלו לכמות של עשרה שערי ליגה. למפארד הבקיע גם ארבעה שערים במסגרת ליגת האלופות והעפיל עם צ'לסי עד לחצי הגמר. בשלב חצי הגמר נגד א.ס. מונאקו הוא הבקיע שער, שלא מנע את הפסדה של קבוצתו 5-3 בסיכום שני המפגשים.

בעונת 2004/2005 שותף למפארד בפעם השלישית ברציפות בכל 38 המשחקים של קבוצתו בליגה. הוא הבקיע 13 שערי ליגה ו-19 שערים בכל המסגרות, והוביל את הליגה כולה מבחינת כמות הבישולים שלו עם 16 כאלו. למפארד היה מהשחקנים המובילים בצ'לסי, שזכתה באליפות אנגליה הראשונה שלה מזה 50 שנה, ואף כבש את שני השערים בניצחון 0-2 על בולטון וונדררס שהבטיח לקבוצה את האליפות. הוא זכה עם צ'לסי גם בגביע הפוטבול ליג, והעפיל עמה עד לחצי גמר ליגת האלופות שם הודחה על ידי ליברפול. למפארד זכה בסיום העונה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות העיתונאים ונכלל גם בנבחרת העונה, ובנוסף סיים במקום השני בבחירות לפרסי כדורגלן השנה באירופה וכדורגלן השנה בעולם בסוף שנת 2005.

למפארד העמיד שיא קריירה חדש של 16 שערי ליגה בעונת 2005/2006, וקבע את שיא השערים לעונה אחת לשחקן קישור במסגרת הפרמייר ליג. הוא היה הכובש המצטיין של צ'לסי בעונה זו. במהלך אותה עונה הגיע למפארד לרצף של 164 משחקי פרמייר ליג בהם השתתף, שיא המשחקים הרצופים בליגה זו בכל הזמנים (חמישה משחקים יותר מדייוויד ג'יימס). רצף זה נקטע במשחק מול מנצ'סטר סיטי, ממנו נעדר בעקבות מחלה. בעקבות יכולתו הטובה של למפארד הצהיר מאמנו בצ'לסי, ז'וזה מוריניו, כי הוא השחקן הטוב ביותר בעולם.‏[4] למפארד סייע לצ'לסי לזכות באליפות שנייה ברציפות של הפרמייר ליג, אך בליגת האלופות הודחה הקבוצה כבר בשלב שמינית הגמר על ידי ברצלונה.

למפארד בעונת 2009/10

בשל פציעותיו של חברו הוותיק לקבוצה ג'ון טרי, כיהן למפארד במשך חלקים גדולים מעונת 2006/2007 כקפטן של צ'לסי. באותה עונה הוא הבקיע את שערו ה-77 במדי הקבוצה, ובכך שבר את שיאו של דניס ויזה והפך לקשר בעל מספר השערים הגבוה בתולדות המועדון.‏[5] על אף שצ'לסי איבדה את האליפות למנצ'סטר יונייטד, היא זכתה בגביע האנגלי ובגביע הפוטבול ליג, והעפילה גם לחצי גמר ליגת האלופות, שם הודחה בשנית על ידי ליברפול. למפארד סיים את העונה עם 21 שערים בכל המסגרות, ובהם שישה שערים במסגרת הגביע האנגלי, כשבין היתר נבחר לשחקן הסיבוב בטורניר לאחר שכבש צמד נגד טוטנהאם הוטספר ברבע הגמר, ובישל את שער הניצחון לדידייה דרוגבה במשחק הגמר.

בעונת 2007/2008 שיחק למפארד ב-24 משחקי ליגה בלבד בשל פציעות שעבר. למרות זאת, הוא כבש עשרה שערים בליגה ו-20 בכל המסגרות - ממוצע של חצי שער למשחק. בפברואר 2008 הפך לשחקן השמיני בתולדות צ'לסי שמגיע ל-100 שערים, כאשר כבש בניצחון על האדרספילד טאון בגביע האנגלי.‏[6] באותה שנה הוא סייע לצ'לסי לסיים במקום השני בפרמייר ליג ולהעפיל לגמר גביע הפוטבול ליג, וכן להגיע להישג השיא בתולדות המועדון - העפלה לגמר ליגת האלופות. למפארד כבש שער בהארכה שהוביל את קבוצתו לניצחון על ליברפול בחצי הגמר, ובמשחק הגמר מול מנצ'סטר יונייטד כבש שער שוויון, מה שלא מנע את הפסדה של צ'לסי בדו-קרב בעיטות עונשין. לאחר אותה עונה זכה למפארד בפרס קשר העונה בליגת האלופות מטעם אופ"א.

בעונת 2008/2009, תחת המאמן החדש לואיס פליפה סקולארי ומאוחר יותר חוס הידינק, הבקיע למפארד 12 שערי ליגה והוסיף עשרה בישולים, ונבחר בפעם השלישית בקריירה לשחקן העונה של צ'לסי, לאחר שזכה בתואר זה גם ב-2004 וב-2005. בהישג נמוך ביחס לעונות הקודמות, סיים למפארד עם קבוצתו במקום השלישי בליגה. בחצי גמר ליגת האלופות הודחה צ'לסי על ידי ברצלונה; לאחר תיקו 0-0 במשחק הראשון היה למפארד מעורב בשער יתרון של מייקל אסיין בגומלין, אך ברצלונה עלתה לאחר שער של אנדרס אינייסטה בתוך תוספת הזמן. למפארד הבקיע את שער הניצחון של צ'לסי בגמר הגביע האנגלי נגד אברטון, שהיה התואר היחיד בו זכתה באותה עונה.

בסיום שנת 2009 הועמד למפארד שנה שישית ברציפות לפרס כדורגלן השנה בעולם, אך שוב לא זכה בו. בדצמבר אותה שנה הוא נבחר לשחקן המצטיין בפרמייר ליג בעשור הראשון של המאה ה-21, על ידי איגוד הסטטיסטיקות הרשמיות של הליגה.‏[7] בעונת 2009/2010 הגיע למפארד לשיא אישי חדש מבחינת הבקעות שערים: הוא הבקיע 22 שערי ליגה מתוך 27 בכל המסגרות, ובנוסף סיים בפעם השנייה כמלך הבישולים של הפרמייר ליג עם 17 בישולים. הוא זכה עם צ'לסי באליפות הפרמייר ליג השלישית שלו באותה עונה, לאחר מאבק צמוד שהוכרע בניצחון 0-8 על ויגאן את'לטיק במחזור האחרון, והיה שותף ל"דאבל" הראשון בתולדותיה לאחר ניצחון על פורטסמות' בגמר הגביע האנגלי. למפארד זכה בפרס ההוקרה של ה-FWA לשנת 2010, בשל תרומתו הרבה לכדורגל האנגלי.

ב-11 במאי 2013 שבר למפארד את שיא הכיבושים לשחקן צ'לסי אי פעם, עם 203 שערים במועדון. ב-4 ביוני 2014 עזב את הקבוצה לאחר 13 שנה. ב-24 ביולי 2014 חתם בניו יורק סיטי מליגת ה-MLS.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למפארד זומן לראשונה על ידי פיטר טיילור לסגל נבחרת אנגליה עד גיל 21 בנובמבר 1997, וערך את הופעת הבכורה שלו מול הנבחרת המקבילה של יוון. הוא שיחק בנבחרת הצעירה עד יוני 2000, וסיים את תקופתו בנבחרת זו בתור הכובש השלישי המוביל שלה בכל הזמנים עם תשעה שערים, כשרק השחקנים אלן שירר ופרנסיס ג'פרס הבקיעו יותר ממנו.

למפארד שיחק לראשונה במדי הנבחרת הבוגרת של אנגליה באוקטובר 1999, במשחק ידידות מול נבחרת בלגיה. בתחילת דרכו למפארד לא היה שחקן קבע בסגל הנבחרת - הוא לא זומן על ידי מאמניה לטורנירי יורו 2000 ומונדיאל 2002, ואת שערו הראשון הבקיע רק באוגוסט 2003, מול נבחרת קרואטיה. למפארד השתתף בטורניר הבינלאומי הראשון שלו עם הנבחרת ביורו 2004, והבקיע שלושה שערים בארבעה משחקים בהם השתתף. בשלב רבע הגמר נגד נבחרת פורטוגל הוא הבקיע שער שהשווה את התוצאה ל-2-2, אך נבחרתו הודחה לאחר הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין. למפארד נכלל בנבחרת המצטיינים של הטורניר מטעם אופ"א.

לאחר פרישתו של פול סקולס ממשחק בנבחרת, הפך למפארד לשחקן קבוע בסגלה, ונבחר על ידי האוהדים לשחקן השנה של נבחרת אנגליה ב-2004 וב-2005. במונדיאל 2006 שותף למפארד בכל דקות המשחק של נבחרתו, אך לא הבקיע אף שער. אנגליה הודחה פעם נוספת על ידי פורטוגל ברבע הגמר, וגם במקרה זה הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין. על אף יכולת טובה שהפגין באותה עת במדי צ'לסי, למפארד הבקיע רק שער אחד במסגרת מוקדמות יורו 2008, ואנגליה לא הצליחה להעפיל לטורניר. אחת מהסיבות לכישלון הייתה התיאום הלוקה-בחסר בין למפארד לסטיבן ג'רארד בחוליית הקישור של הנבחרת.

לאחר קרוב לשנתיים בהן לא הבקיע במדי הנבחרת, הבקיע למפארד שער במשחק ידידות מול נבחרת סלובקיה במרץ 2009, ובנוסף בישל שער לוויין רוני. השער של למפארד היה ה-500 שהבקיעה נבחרת אנגליה באצטדיון ומבלי.‏[8] תחת המאמן פאביו קאפלו סייע למפארד לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2010, ואף הבקיע צמד שערים בניצחון 1-5 על קרואטיה שהבטיח את ההעפלה. במונדיאל עצמו, עם זאת, הציג למפארד יכולת מאכזבת יחד עם הנבחרת כולה. אנגליה הודחה לאחר הפסד 4-1 לנבחרת גרמניה בשמינית הגמר, כאשר שער חוקי של למפארד נפסל על ידי השופט בטענה שהכדור לא עבר את קו השער.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-4 במאי 2014 ‏‏[9]

מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה אירופה אחר‏[10] סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
סוונסי סיטי 1995/1996 9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 9 1
סך הכל 9 1 0 0 0 0 0 0 0 0 9 1
ווסטהאם יונייטד 1995/1996 2 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2 0
1996/1997 13 0 1 0 2 0 0 0 0 0 16 0
1997/1998 31 5 6 1 5 4 0 0 0 0 42 9
1998/1999 38 5 1 0 2 1 0 0 0 0 41 6
1999/2000 34 7 1 0 4 3 10 4 0 0 49 14
2000/2001 30 7 4 1 3 1 0 0 0 0 37 9
סך הכל 148 24 13 2 16 9 10 4 0 0 187 39
צ'לסי 2001/2002 37 5 8 1 4 0 4 1 0 0 53 7
2002/2003 38 6 5 1 3 0 2 1 0 0 48 8
2003/2004 38 10 4 1 2 0 14 4 0 0 58 15
2004/2005 38 13 2 0 6 2 12 4 0 0 58 19
2005/2006 35 16 5 2 1 0 9 2 1 0 50 20
2006/2007 37 11 7 6 6 3 12 1 1 0 62 21
2007/2008 24 10 1 2 3 4 12 4 1 0 40 20
2008/2009 37 12 7 3 2 2 11 3 0 0 57 20
2009/2010 36 22 6 3 1 1 7 1 1 1 50 27
2010/2011 24 10 4 3 0 0 4 0 1 0 32 13
2011/2012 30 11 5 2 2 0 12 3 0 0 49 16
2012/2013 29 15 4 2 3 0 10 0 4 0 50 17
2013/2014 26 6 1 0 1 1 11 1 1 0 40 8
סך הכל 429 147 58 26 34 12 117 25 10 1 648 211
ניו ירוק סיטי 2015 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
סך הכל 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
סך הכל בקריירה 586 172 71 28 50 21 127 29 10 1 844 251

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם חברו לקבוצה ג'ון טרי, למפארד זכה בתארים רבים במדי צ'לסי.
וסטהאם יונייטד
צ'לסי


תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הליגה השנייה של הפוטבול ליג הייתה השלישית הכללית במבנה ליגות הכדורגל באנגליה
  2. ^ BBC Sport, Lampard's moment of truth, 14.06.2001
  3. ^ Chelsea four fined for drunken abuse - Telegraph
  4. ^ Chelsea 4 Blackburn 2 | The Sun |Sport|Football
  5. ^ Official Chelsea FC website, "Match Report: Everton 3 Chelsea 2", 17.12.2006
  6. ^ Official Chelsea FC website, Frank and the Full 100 Club, 17.02.2008
  7. ^ The Sun, Lamps is Star of the Decade
  8. ^ The Football Association, England cruise to victory, 28.03.2009
  9. ^ Soccerbase, Frank Lampard
  10. ^ כולל מפעלים אחרים, כגון מגן הקהילה, הסופר קאפ האירופי וגביע העולם לקבוצות


זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים)

1948: מתיוס | 1949: קארי | 1950: מרסר | 1951: ג'ונסטון | 1952: רייט | 1953: לופהאוז | 1954: פיני | 1955:ריוורי | 1956: טראוטמן | 1957: פיני | 1958: בלנשפלאואר | 1959: סיד אואן | 1960: סלייטר | 1961: בלנשפלאואר | 1962: אדמסון | 1963: מתיוס | 1964: מור | 1965: קולינס | 1966: בובי צ'רלטון | 1967: ג'ק צ'רלטון | 1968: בסט | 1969: בוק/מקאי | 1970: ברמנר | 1971: מקלינטוק | 1972: בנקס | 1973: ג'נינגס | 1974: קלהאן | 1975: מאלרי | 1976: קיגן | 1977: אמילן יוז | 1978: בראנס | 1979: דלגליש | 1980: מקדרמוט | 1981: תייסן | 1982: פרימן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: סאות'הול | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: ניקול | 1990: בארנס | 1991: סטרכאן | 1992: ליניקר | 1993: וודל | 1994: שירר | 1995: קלינסמן | 1996: קאנטונה | 1997: זולה | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: פירס | 2003: הנרי | 2004: הנרי | 2005: לאמפרד | 2006: הנרי | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: ג'רארד | 2010: רוני | 2011: פארקר | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל | 2014: סוארס