פרא פרסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפרא פרסי
Pere-Parsi001.jpg
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: פרא
תת־מין: פרא פרסי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus hemionus onager

פרא פרסי (שם מדעי: Equus hemionus onager) הוא תת-מין של הפרא. הוא גדול במעט מהפרא הסורי, שהוא הקטן בתת-מיניו של הפרא.

ב-1968 הובאו מאיראן 11 פרטים לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2009, מעריכים כי יש כ-200 פראים הנמצאים בשטח שבין עזוז ובקעת סיירים‏‏[1].

אויבם העיקרי בחיי הבר בארץ ישראל הוא הזאב המצוי אשר עשוי לטרוף את העיירים. כדי ללמדם להיזהר, נוהגים להרתיע את העדר בעזרת כלבים.

אורך ההיריון הוא 13 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים בהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העייר יונק מאמו כ-10 חודשים וממשיך להיות תלוי בה עוד כחודשיים לאחר מכן. בגיל שנתיים עוזב העייר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אמה.

כסותו של הפרא הפרסי מתאימה למדבריות אסיה בהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.

בעבר היה נפוץ בארץ פרא סורי שנכחד כליל מן העולם בראשית המאה העשרים ובמקומו הובא מאיראן הפרא הפרסי.

נקבות הפראים חיות ב"עדרי הרמון" שמונהגים בידי זכר אחד והפראים הזכרים חיים ב"עדרי רווקים",בבוא הזמן פרא רווק קורא תיגר על הפרא המנהיג "עדר הרמון" ואם עולה בידו לנצח אותו הוא תופס פיקוד על עדר ההרמון. הקרבות בין הזכרים אכזריים מאד ולפעמים נגמרים במוות. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, כשכל אחד מנסה לנשוך את צוואר יריבו. הפרא המפסיד בורח, המנצח רודף אחריו, תופס בשיניו את זנבו ועוצר, הפרא המפסיד ממשיך לברוח, וזנבו נתלש ונשאר בפי הזכר המנצח. כך לפעמים אפשר לראות בעדרי רווקים זכרים חסרי זנב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי צאן, חלום שהתגשם, עולם החי של ארץ התנ"ך "חי-בר", עמ' 73, הוצאת אר-אין, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרא פרסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏התפרסם בכתבה הקצרה "חילוץ פרא", מקומון "זמן הנגב", 06-02-2009‏