פרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרא פרסי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפרא
פרא בשמורה הודית
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מין: פרא
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Equus hemionus
תחום תפוצה
Equus hemionus map.png

הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), חמור הבר האסיאני, דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו הם לבנים.

בפרא ידועים כיום ובעבר ששה תת-מינים:

בעבר סיווגו את הקיאנג, חמור הבר הטיבטי, כתת-מין של הפרא, אך כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה. הנקבה ממליטה ולד אחד לאחר הריון בן שנה.

מקום מחיה אופייני: נוף פתוח במדבר, נחלים עתירי צומח עשבוני ושיחי, עם מקורות מים קבועים.

אורך ההיריון הוא 13 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים בהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העייר יונק מאמו כ-10 חודשים וממשיך להיות תלוי בה עוד כחודשיים לאחר מכן. בגיל שנתיים עוזב העייר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אמה.

כסותו של הפרא מתאימה למדבריות אסיה בהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.

נקבות הפראים חיות ב"עדרי הרמון" שמונהגים בידי זכר אחד והפראים הזכרים חיים ב"עדרי רווקים",בבוא הזמן פרא רווק קורא תיגר על הפרא המנהיג "עדר הרמון" ואם עולה בידו לנצח אותו הוא תופס פיקוד על עדר ההרמון. הקרבות בין הזכרים אכזריים מאד ולפעמים נגמרים במוות. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, כשכל אחד מנסה לנשוך את צוואר יריבו. הפרא המפסיד בורח, המנצח רודף אחריו, תופס בשיניו את זנבו ועוצר, הפרא המפסיד ממשיך לברוח, וזנבו נתלש ונשאר בפי הזכר המנצח. כך לפעמים אפשר לראות בעדרי רווקים זכרים חסרי זנב.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא חשוף לסיכון חמור של הכחדה בטבע. גודל האוכלוסייה מוערך בכמה מאות בלבד בעולם כולו. הסיבה העיקרית להתמעטות אוכלוסייתו היא ציד בשל בשרו ועורו. הפרא הסורי, תת-המין שהתקיים בעבר באזור המדברי נעלם לגמרי מנופי ארץ ישראל, עת נורה הפרט האחרון בשנת 1920 בעבר הירדן וככל הנראה נכחד מן העולם ב-1928.

אוכלוסיית הפראים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר פראים בהר הנגב

ב-1968 הובאו מאיראן אחד-עשר פרטים של פרא פרסי ופרא טורקסטני לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2009, מעריכים כי יש כ-200 פראים הנמצאים בשטח שבין עזוז ובקעת סיירים‏‏‏[1].

אויבם העיקרי בחיי הבר בארץ ישראל הוא הזאב המצוי אשר עשוי לטרוף את העיירים. כדי ללמדם להיזהר, נוהגים להרתיע את העדר בעזרת כלבים.

אזכורים בתנ"ך ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים:

ישעיהו, פרק ל"ב, פסוק י"ד

וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב:

ירמיהו, פרק י"ד, פסוק ו'

כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים:

הושע, פרק ח', פסוק ט'

יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:

תהלים, פרק ק"ד פסוק י"א

הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ:

איוב, פרק ו', פסוק ה'

וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד:

– איוב, פרק י"א, פסוק י"ב

מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ:

– איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'

לפי הפירושים המסורתיים, הערוד הנזכר בתנ"ך הינו בעצם שם אחר לפרא, כך שהערוד הנזכר בספרות חז"ל מספר פעמים (ראה כאן), הינו בעצם הפרא. במינוח המודרני משתמשים בשם ערוד לחמור הבר האפריקני, שהוא מין נבדל מהפרא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏התפרסם בכתבה הקצרה "חילוץ פרא", מקומון "זמן הנגב", 06-02-2009‏