סוציאליזם ערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוציאליזם ערבי (الاشتراكية العربية) הוא אידאולוגיה פוליטית המהווה שילוב של פאן-ערביות וסוציאליזם. השפעת הסוציאליזם הערבי הגיעה לשיא בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, כאשר היוותה בסיס אידאולוגי למפלגת הבעת', ובמידה פחותה לתנועתו של נאצר במצרים. אין לבלבל בין מושג זה ובין החשיבה הסוציאליסטית בעולם הערבי, שהקדימה את הסוציאליזם הערבי בחמישים שנה.

סוציאליזם בעולם הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הסוציאליזם הגיע לעולם הערבי בסוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20, כמאה שנה אחרי שהתפתח בצרפת ואנגליה. המונח תורגם תחילה כ"אג'תמאעיה" ואחר-כך "אשתראכיה" שפירושו שיתופיות. פרוש זה שונה מן המקור הלועזי של המילה לכן יש צורך לבחון תחילה את מקור השם והתפתחותו.

מקור השם סוציאליזם מן המילה הלטינית סוציאליס (socialis) – חברתי. אחד המעצבים החשובים ביותר של האידאל הסוציאליסטי הוא קרל מרקס. הוא האמין כי יש צורך בשינוי חברתי, בייחוד בארצות המתועשות, ושמעמד הפועלים הוא שיביא לשינוי חברתי ולקביעת זכויות האדם העובד, מרקס האמין שיש מכנה משותף לכלל הפועלים בעולם, ולכן סיסמתם הייתה: "פועלי כל העולם התאחדו" מול המעמדות המנצלים.

אחד הניצנים של הסוציאליזם בעולם האסלאם היה אל אפגאני; הוא דיבר בעיקר על אשתראכיה אסלאמיה, במאמרים שפרסם בשנים 1892 - 1897. כעבור עשרים שנה הסופר המצרי-קופטי סלאמה מוסא פרסם ספרון בשם "אל אשתראכיה" והשתתף בהקמת מפלגת אל-חזב אל-אשתראכי. פעולתו החלוצית של אל-אפגאני שיקפה את הלך רוח, אשר שרר בקרב משכילים ערבים לפני מלחמת העולם הראשונה.

סוציאליזם ערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הסוציאליזם הערבי החל לקבל תאוצה בשנות השלושים בעקבות הצלחת הנציונל-סוציאליזם באירופה: (הנאציזם בגרמניה והפשיזם באיטליה ובספרד).

שני זרמי סוציאליזם היו ידועים בעולם: הסוציאליזם המרקסיסטי והסוציאליזם הדמוקרטי. הסוציאליזם המרקסיסטי דגל בתפיסת השלטון בכוח, ביטול המעמדות, ביטול הקניין הפרטי והטלת דיקטטורה של הפרולטריון (שלב הכרחי, אשר לאחריו יוכל להתקיים "הקומוניזם הטהור"). הסוציאליזם הדמוקרטי לא האמין בדרך של הפיכת סדרי השלטון כדי לשפר את המצב הכלכלי-חברתי של העם, אלא בדרך של מאבק במסגרת המשטר הדמוקרטי.

גיבוש מפלגות קומוניסטיות חזקות בעולם הערבי גרם אף הוא להתפתחות הסוציאליזם הערבי. הסוציאליזם הערבי דוחה את הגישה האנטי-לאומנית של הסוציאליזם המרקסיסטי. מה שמייחד את הסוציאליזם הערבי זה היותו קשור בטבורו לאידאולוגיה הלאומית ערבית.

המושג "סוציאליזם ערבי" נטבע על ידי מישל עפלק, ממייסדי מפלגת הבעת' בסוריה, כדי ליצור הבחנה בין הסוציאליזם שלו ובין זרמי הסוציאליזם האחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]