מגדל שלום מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל שלום מאיר
Shalom Meir.jpg
מס' קומות: 36
גובה (במטרים): 120
עיר: תל אביב-יפו
אדריכל: יצחק פרלשטיין, גדעון זיו, מאיר לוי
שימושי מגדל: משרדים
שנת תחילת בנייה: 1959
שנת סיום בנייה: 1965
מגדל שלום מאיר
מיקום מגדל שלום מאיר
מגדל שלום מאיר
מגדל שלום מאיר
מפה מפורטת
משה מאיר, יוזם הקמת המגדל

מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום) הוא גורד השחקים המפורסם הראשון של תל אביב, שנחנך ב-1965 ברחוב הרצל. בעת חנוכתו היה הגבוה במזרח התיכון וכן באסיה, אפריקה ואוקיאניה, ואחד מעשרת המגדלים הגבוהים מחוץ ליבשת צפון אמריקה[דרוש מקור]. גובהו כ-120 מטרים[1], והוא מונה 34 קומות. זהו מגדל משרדים הכולל מפלס מסחר. ב-2003 החלה הסבת כמה מקומותיו העליונות למגורים.

היסטוריה של המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל שלום הוקם על ידי האחים מאיר, ונקרא על שם אביהם שלום מאיר. הוא תוכנן על ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין (גיסו של מרדכי מאיר), גדעון זיו ומאיר לוי. בנייתו נמשכה שבע שנים, בין 1959 ל-1965.

המגדל נבנה על הריסות בניין "גימנסיה הרצליה", אחד המבנים המרשימים והייחודיים שנבנו בראשית ימי העיר תל אביב, בקצה רחוב הרצל, שהיה הרחוב המרכזי של העיר. הריסת מבנה היסטורי זה עוררה את תנועת השימור העירוני, ובעקיפין הביאה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרים. עם חלוף השנים הלכה וגברה הביקורת, בעיקר עקב מיקום המגדל במרכז ההיסטורי של תל אביב.

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל החזיק בתואר "המגדל הגבוה במזרח התיכון" כ-14 שנים, ובתואר גורד השחקים הגבוה בישראל כ-34 שנים, עד לחנוכת מגדל עזריאלי העגול בשנת 1999.

עד לשנים האחרונות איכלס הבניין משרדי ממשלה רבים. בקומה השלישית פעלה ספרייה עירונית. במגדל פעלה חנות כלבו גדולה, בשם "כלבו שלום", שהייתה מפורסמת בשנות ה-60 וה-70, לפני שנבנו בישראל קניונים. כלבו שלום נפתח בשנת 1967 ונוהל במשך 13 שנים על ידי רפאל ברוך. עקב פרסומה הרב של החנות, יש המכנים את הבניין עד היום בשם "כלבו שלום". החנות נסגרה בשנת 1989 עקב ירידה במספר המבקרים ובנפח המכירות.

על גגו של מגדל שלום פעלו בעבר מצפה פתוח עם משקפות תצפית, ומסעדה. שניהם נסגרו בשנת 1999, עקב פתיחת המצפה המקורה במגדל העגול של מגדלי עזריאלי, ונוכח ירידה מתמשכת במספר המבקרים. בעבר פעל במגדל "מוזיאון השעווה הישראלי", שהיה מוזיאון השעווה היחיד בישראל, אך הוא נסגר בשנת 1995 עקב בעיות כלכליות. במהלך שנות ה-70 וה-80 פעל על גג הבניין פארק שעשועים קטן בשם "מאירלנד".

סרטי הקולנוע "עליזה מזרחי" (1967) ו"סיפורי תל אביב" (1992) צולמו במגדל, והם מנציחים את חנות הכל-בו שהייתה בו, את מוזיאון השעווה, את פארק שעשועים, ואת המצפה.

בשנת 2003 החל שיפוץ של הקומות העליונות במגדל כדי להסב אותן למגורים. בקומות אלו ייבנו דירות יוקרה שינצלו את מיקום המגדל, נוף הים, והסמיכות לשכונת נווה צדק ההיסטורית.

ב-17 בנובמבר 2010 פרצה שריפה בקומות העליונות של המגדל. כיבוי השרפה ארך כשלוש שעות, זמן רב יחסית, עקב קריסת מערכת החשמל באחת הקומות שנפגעו, שמנעה פעולה תקינה של משאבות המים. כתוצאה מן השריפה נפגעו עשרה אנשים באורח קל משאיפת עשן‏[2].

הניהול, תפעול ואחזקה של מגדל שלום מתבצע תחת חברה מעורבת בה מחזיקה מדינת ישראל כ-12%.

תיאור המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל שלום מאיר (מימין) לאחר השקיעה
מודל המגדל המקורי כפי שמוצג היום בארכיון אדריכלות ישראל
רחוב הרצל בתל אביב. צילום מפינת רחוב וולפסון. בקצה נשקף מגדל שלום מאיר הניצב לרוחב הכביש, 2007.

המבנה בנוי בסגנון מודרני. הוא מלבני, מורכב משורות חלונות אופקיים, ומחופה אריחי פסיפס בגוון בז' משני צדיו הרחבים. בצדיו הפחות רחבים שורת חלונות אנכית. במהלך השנים ניטשו ויכוחים לגבי עיצובו של המגדל ומראהו הבומבסטי.

שנים רבות היה מגדל שלום המגדל היחיד בישראל שבו ייעדו מתכנניו מקום להקמת תחנת רכבת תחתית, עבור הרכבת התחתית של תל אביב. הכנה זו לא זירזה את הקמת הרכבת התחתית, והייעוד לא מומש. מאז תוכננו כך גם מגדל רובינשטיין בתל אביב ומגדל הנביאים בחיפה, שבו נוצל התכנון ונבנתה תחנה עבור הכרמלית. חידוש תחבורתי נוסף במגדל שלום היה הכביש הדו מסלולי שעובר מתחתיו.

בראש המגדל ממוקמות אנטנות רבות ובהן אנטנת NDB המסייעת בנחיתת מכשירים בנמל התעופה בן-גוריון.

המרכז להכרת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קירות רחבת הכניסה המערבית למגדל נמצאים שני פסיפסים גדולי ממדים, המתארים תמונות מהחיים בתל אביב. הראשון: "הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה" נוצר על ידי הצייר נחום גוטמן עם הקמת המגדל, והשני: "יפו-תל אביב: דור שני" נוצר בשנות ה-90 על ידי הצייר דוד שריר. מולם הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב.

בשתי הקומות התחתונות של הבניין מוצגת תערוכה בנושא תולדות תל אביב. חלק מהמוצגים הועברו מהמוזיאון לתולדות תל אביב שפעל בעבר בכיכר ביאליק ונסגר. התערוכה כוללות תמונות נדירות, תצלומים של שמעון קורבמן, אוסף מפות היסטוריות, דגמים של פרויקטים שניבנו וכאלה שתוכננו אך לא נבנו, דגמים של תל אביב הקטנה, פינה להנצחת פטריק גדס ותוכניתו, ודגם של רוב שטח תל אביב על כל בניניה (משנת 1999), שהועבר לשם מבניין העירייה. במרתף הבניין שוכן ללא קשר למרכז להכרת תל אביב, גם ארכיון אדריכלות ישראל.

מפת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב) רחוב אחד העם רחוב יהודה הלוי רחוב ליליינבלום בית הכנסת הגדול (תל אביב) שדרות רוטשילד מגדל שלום מאיר רחוב אלנבי רחוב נחלת בנימין מוזיאון ההגנה מסילת הרכבת לירושלים דרך יפו-תל אביב בית דיזנגוף בית וייס נווה צדק מלון פלטין בית רומנו (תל אביב) בית הסנה בית מני בית החולים ליולדות פרויד בית פולאק מגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
אודות התמונה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר
  • יוסי קליין, "האמריקניזציה של תל אביב: פרשת הריסתה של הגימנסיה העברית "הרצליה" לטובת הקמת גורד-השחקים הישראלי הראשון "מגדל שלום מאיר" (1966-1959)", הוצאת כרמל, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל שלום מאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°03′51.3″N 34°46′11″E / 32.064250°N 34.76972°E / 32.064250; 34.76972