עבדיחבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורושלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61

עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), קיומו ידוע ממכתבי אל עמרנה.

מוצאו של המלך לא ידוע. על פי המקרא דוד כבש את ירושלים שבשלטון היבוסים בסוף המאה ה-11 לפנה"ס כ-300 שנים לאחר שלטון עבדיחבה בירושלים. שמו של המלך בשפה החורית: "עבדה של האלה חיבת", האלה האם של החורים. אבל החוקרים אינם בטוחים אם עבדיחבה עצמו היה ממוצא חורי. בנוסף לא ידוע אם הוא היה חלק משושלת ששלטה בירושלים או שהוא מונה לשליט על ידי המצרים. עבדיחפה עצמו מציין במכתביו שהוא לא מחזיק בשלטון בזכות שושלת היוחסין שלו אלא בזכות פרעה. אבל טקסט זה יכול להיות ביטוי לחנופה ולא עובדה היסטורית.

מכתבי עבדיחבה מביאים לידי ביטוי את מאבקו ביריביו העיקריים שֻוַרדַתַ כנראה מושל גת ומִלכִּאִלֻ מושל גזר על השליטה בדרכים ממישור החוף לאזור ירושלים. בתקופת שלטונו סבלה ירושלים מהתקפות חוזרות ונשנות של החבירו. עבדיחבה פנה שוב ושוב בתחנונים לפרעה אמנחותפ הרביעי לשלוח לעזרתו צבא.

מכתבי אל עמרנה העוסקים ב-עבדיחבה, כוללים 6 אגרות הכתובות באכדית (א"ע 285-290), אשר נשלחו מטעמו אל פרעה מלך מצרים. בנוסף מוזכר עבדיחבה במכתבי מושלים אחרים: מכתב 366 של שורדת כנראה מושל גת למלך מצרים בו הוא מציין את מלחמתו יחד עם עבדיחפה בחבירו, במכתב 280 בו מתלונן שורדת על עבדיחבה שלקח ממנו את עירו. מכתב 291 הוא לוח שבור מאד המציין את מושל ירושלים ללא ציון שמו.

מכתבי עבדיחבה נכתבו בניב בבלי ואשורי ביחד ולכן עוררו עניין רב אצל החוקרים.‏[1]

המכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתב 285 – פנייה למלך מצריים לשלוח את שליחיו
  • מכתב 286 – פניה לאמנחותפ הרביעי, דווח על מהומות, בקשה לשלוח חיל מצב
  • מכתב 287 - פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על מלכי גזר, אשקלון ולכיש העוזרים לחבירו
  • מכתב 288 - פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על שמושלי ערים אחרות זממו נגדו
  • מכתב 289 – פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על לבאיה מושל שכם שנתן אותה לחבירו, דווח על התקפות החבירו באזור
  • מכתב 290 - פניה לאמנחותפ הרביעי, דווח על התקפת שלוש ערים על ירושלים, וזאת לאחר שהחבירו העבירו את הערים לשליטתם.‏[2]

מכתב מס' 287[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע ממכתבו של עַ‏בְּדִ-חֶ‏בָּה מושל ירושלים:
"הנה ראה: ארץ (העיר) [ג]זר ארץ ,(העיר) אשקלון והעיר ל[כיש] נותנים להם ל<חבירו> אוכל, שמן ואת כל מאומה מעשרימו וידאג המלך בעצמו לצבא קשתים: לכן, ישלח המלך את קשתיו נגד האנשים האלו. כי עשו עברה נגד אדוני המלך! אם ישבו כאן במשך השנה הזאת הקשתים, אז יישארו כל הארצות [ו]החזנים (נאמנים) לאדוני המלך [א]בל כאשר אין כאן הקשתים גם לא יהיו עוד [הא]רצות והמושלים נאמני למלך; אך ראה את ארץ-העיר ירושלים הזאת! לא אבי ולא אמי [נ]תנו לי אותה, - ידו ה[חזקה של מלכי] [נ]תנה אותה לי! וראה (לעומת זאת) את המעשר אשר עשו מלכי-אל ומעשה בני לביה: הם נתנו את ארץ המלך לח'בירו."[3]

בשנת 2010, בחפירות בירושלים בעיר דוד שניהלה ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, התגלה שבר של לוח מטין כתוב בכתב יתדות באכדית. מבדיקת הטין עולה שהלוח יוצר באזור ירושלים. יכול להיות שזהו העתק מכתב ששלח עבדיחבה לאמנחותפ הרביעי, והעתק נשמר בארכיון בעיר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפורה כוכבי רייני,למלך אדוני, מכתבי אל-עמארנה מוסד ביאליק, 2005, עמודים 218-210
  2. ^ ציפורה כוכבי רייני,למלך אדוני, מכתבי אל-עמארנה מוסד ביאליק, 2005, עמודים 218-210
  3. ^ רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7 עמוד 101