גת (עיר פלשתית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל צפית (גת)
מיקום תל צפית (גת)
תל צפית (גת)
תל צפית (גת)
תל צפית ליד יער חרובית
עיטור מתכת של לוחמים פלשתים בכניסה לתל צפית
סלע הקירטון הלבן בתל צפית

גת היא עיר המתוארת במקרא כאחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים אשר מקובל לזהותה כיום עם האתר הארכאולוגי תל צפית.

גת מוזכרת לראשונה במקרא בספר יהושע: "מִן-הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה--לַכְּנַעֲנִי, תֵּחָשֵׁב; חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי, וְהָעֶקְרוֹנִי, וְהָעַוִּים" (י"ג, ג). עוד עולה מן התאור המקראי כי גת ועקרון היוו את הגבול המזרחי של ארץ פלשתים, הגבול עם ממלכת יהודה.

חלק מחוקרי המקרא במאה ה-20 חשבו שהעיר גת ממוקמת בתל עירני, הסמוך לקריית גת המודרנית (הקרויה למעשה על שם גת המקראית). אולם החפירות בתל העלו ממצא דל בלבד מן התקופה, והפריכו את הטענה. כיום ישנם בין חוקרי המקרא המזהים את גת המקראית עם תל צפית, שיושב על שפת נחל האלה במקום מוצאו לשפלה. תל זה נחפר לראשונה על ידי משלחת אמריקאית בראשותם של פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר, והחל משנת 1996 על ידי אהרן מאיר מאוניברסיטת בר-אילן. השם הערבי של תל צפית הוא תל א-צאפי שפירושו התל הטהור על שם המסלע הלבן הבוהק שלו.

תל צפית הוא בין הגדולים בתלי ארץ ישראל הקדומים. שטחו הכולל 400–500 דונם והוא מתנשא לגובה 180 מטר מעל פני הים ומהווה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית. על פי הממצאים הארכאולוגיים, התל היה מיושב כמעט ברציפות למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המודרנית. מחפירות שנעשו בתל עולה שהעיר יושבה לראשונה בסוף העידן הפריהיסטורי. לאורך תקופת הברונזה היה בתל יישוב גדול, והתגלה גם ביצור מתקופת הברונזה התיכונה. העיר מוזכרת במכתבי אל-עמארנה. עיר זו חרבה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סביב 1200 לפנה"ס). לאחר מכן העיר יושבה בידי הפלשתים והיא הייתה אחת מחמשת ערי סרני הפלשתים.

עושר של ממצאים פלשתיים מובהקים מחזקים את זיהויו של התל עם גת. בין השאר, יש התאמה בין התקופות שבהן הממצאים הפלשתים הם מרובים (תקופת הברזל א-ב, 800–1200 לפנה"ס), לבין האזכורים הרבים של גת במקרא. מנגד, מאוחר יותר, ישנם מעט ממצאים פלשתיים וכן גת כמעט ולא נזכרת במקרא (לאחר המאה ה-9 לפנה"ס). יש לציין באופן מיוחד את שכבת החורבן מסוף המאה ה-9 לפנה"ס המכונה שכבה A3. שכבה זו שנחשפה בכל שטחי החפירה היא שכבת חורבן עשירה ביותר המיוחסת בידי חוקרי המקרא לכיבוש חזאל מלך ארם עליו מסופר בספר מלכים ב': "אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם" (י"ב, יח). מסביב לאתר נתגלו שרידים של מערכת מצור אדירת ממדים שכנראה קשורה למצור של חזאל, שאין שני לה בעולם כולו.

לאחר חורבן זה בסוף המאה ה-9 לפנה"ס, זוהתה פעילות מועטה בלבד בחלקו המערבי של שטח A הקרוב יותר למרכז התל. לאחר חורבנה לא חזרה עוד גת לגודלה וכוחה, וסופחה כנראה לאשדוד. השערה זו נגזרת מכתובת סיכום של סרגון השני משנת 707 לפנה"ס. בכתובת מסופר כי סרגון השני עולה על אשדוד מאחר ששליטה מרד באשור והוא מספר: "על אשדוד, גת ואשדוד ים צרתי" - אשדוד ים היא מצודת הנמל של אשדוד (שממוקמת ארבעה קילומטר מזרחית לחוף) ונשלטת ממנה. גת, יש לשער, נשלטה באופן דומה.

הצלבנים הקימו בשנת 1142 מצודת משמר על תל צפית, שנקראה בגלל הצבע הלבן של סלעי התל בשם הלטיני - Castrum Album (מצודה לבנה) ובשם הצרפתי - Blanche Garde (משמר לבן).

בתקופה העות'מאנית, שכן באתר הכפר הערבי "תל א-צאפי". הכפר השתייך לנפת חברון בתקופת המנדט הבריטי, נכבש בידי חטיבת גבעתי ב-9 ביולי 1948 ונהרס.

בשנת 2008 הוכרז אתר "תל צפית" כגן לאומי.‏‏‏[1] במקום מסלול הליכה עד לראש התל ולאורכו שלטים עם פסוקים מהתנ"ך הנוגעים לפלשתים. המסלול הוא מעגלי ומסומן בסימון שבילים בצבע ירוק. בפסגה הוקם מצפור ובו לוחות הסבר לכל הכיוונים וכן עמוד ובו שלטי הכוונה לערי הפלשתים: עזה, עקרון, אשדוד ואשקלון. לאורך המסלול נפגשים גם בשרידי הכפר תל א-צאפי ובבית הקברות שלו וכן בחפירות ארכאולוגיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן מאיר. עשר שנים לחשיפתה של גת פלשתים המקראית, קדמוניות 133, 2007, עמ' 15 - 25.
  • אהרן מאיר. מה בין גת פלשתים לירושלים המקראית? היבטים נבחרים והשלכות לשחזור ההיסטוריה של א"י בתקופת הברזל ב1, בתוך: א. ברוך וא. פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 10. רמת-גן, 2005, עמ' 51 - 62.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גת (עיר פלשתית) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°42′07″N 34°50′53″E / 31.7020539°N 34.8480255°E / 31.7020539; 34.8480255