פורמולה 1 עונת 1986

אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 1986
הקודם: 1985	הבא: 1987

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1986 נערכו 16 מירוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-טאג.

התחרות בעונה זו הייתה צמודה כאשר בתחילת המירוץ האחרון התחרו שלושה (נייג'ל מנסל, נלסון פיקה ואלן פרוסט) על אליפות העולם. מנסל זינק מהמקום הראשון למירוץ, אך נעקף מיד בהתחלה על ידי שלושה נהגים, ביניהם חברו לקבוצה ויריבו לאליפות - פיקה. פיקה היה המוביל במירוץ בשלב זה ולכן המוביל לאליפות העולם. קקה רוזברג עקף את פיקה אך נאלץ לפרוש בגלל תקר, כך פיקה חזר להוביל במירוץ ומנסל במקום השני. הקפה אחת לאחר מכן, התפוצץ צמיג של מנסל והוא נאלץ לפרוש, פיקה הוביל, אך התבקש על ידי קבוצתו להיכנס לביקורת ב'פיט' כדי לבדוק אם היו נזקים במכונית. פיקה חזר למירוץ בפיגור של 15 שניות יחסית לפרוסט, כאשר נותרו כ-19 הקפות לסיום המירוץ. פיקה צימצם את הפער אך פרוסט ניצח במירוץ בהפרש של 4.2 שניות וזכה באליפות העולם.

מירוצי עונת 1986

מספר המירוץ	מקום המסלול	תאריך המירוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	ז'אקארפאגה, ברזיל	23 במרץ	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
2	חרס, ספרד	13 באפריל	איירטון סנה	לוטוס-רנו
3	אימולה, סן מרינו	27 באפריל	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
4	מונטה קרלו, מונקו	11 במאי	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
5	ספא-פרנקורשם, בלגיה	25 במאי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
6	מונטריאול, קנדה	15 ביוני	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
7	דטרויט, ארצות הברית	22 ביוני	איירטון סנה	לוטוס-רנו
8	פול-ריקאר, צרפת	6 ביולי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
9	ברנדס-הטש, בריטניה	13 ביולי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
10	הוקנהיים, גרמניה	27 ביולי	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
11	בודפשט, הונגריה	10 באוגוסט	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
12	זלטווג, אוסטריה	17 באוגוסט	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
13	מונזה, איטליה	7 בספטמבר	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
14	אסטוריל, פורטוגל	21 בספטמבר	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
15	מקסיקו סיטי, מקסיקו	12 באוקטובר	גרהרד ברגר	בנטון-ב.מ.וו
16	אדלייד, אוסטרליה	26 באוקטובר	אלן פרוסט	מקלארן-טאג

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	אלן פרוסט	מקלארן - טאג	74 (72)
2	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה	72 (70)
3	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה	69
4	איירטון סנה	לוטוס-רנו	55
5	סטפן ג'והנסון	פרארי	23
6	קקה רוזברג	מקלארן - טאג	22
7	גרהרד ברגר	בנטון--ב.מ.וו	17
8	ז'אק לאפיט	ליג'יה-רנו	14
9	מישל אלבורטו	פרארי	14
10	רנה ארנו	ליג'יה - רנו	14
11	מרטין ברנדל	טירל - רנו	8
12	אלן ג'ונס	לולה-פורד	4
13	פיליפ סטראיף	טירל-רנו	3
14	ג'וני דאמפריס	לוטוס-רנו	3
15	טאו פאבי	בנטון-ב.מ.וו	2
16	פאטריק טאמבה	לולה-פורד	2
17	ריקרדו פטרזה	ברבהאם-ב.מ.וו	2
18	כריסטיאן דאנר	ארוז-ב.מ.וו	'1
19	פיליפ אליו	ליג'יה - רנו	1

עוד 12 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד נהג אחד השתתף במוקדמות אחד המירוצים אך לא הצליח להתברג לדירוג.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	ויליאמס-הונדה	141
2	מקלארן - טאג	96
3	לוטוס - רנו	58
4	פרארי	37
5	ליג'יה - רנו	29
6	בנטון-ב.מ.וו	19
7	טירל-רנו	11
8	האאס - לולה - קוסוורת'	6
9	ברבהאם - ב.מ.וו	2
10	ארוז - ב.מ.וו	1

חמש קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1985	1986	1987
אלן פרוסט	אלוף העולם-אלן פרוסט	נלסון פיקה
מקלארן-טאג	אליפות היצרנים-ויליאמס-הונדה	ויליאמס-הונדה

אליפויות העולם בפורמולה 1

1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 2010 • 2011 • 2012