פורמולה 1 עונת 1987

אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 1987
הקודם: 1986	הבא: 1988

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1987 נערכו 16 מירוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי נלסון פיקה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת ויליאמס.

עונה זו הייתה צמודה למדי כאשר לא פחות מחמישה נהגים ניצחו במירוצים השונים. מעניינת לא פחות הייתה העובדה כי פיקה אשר זכה באליפות ניצח בשלושה מירוצים בלבד, כאשר נייג'ל מנסל ניצח בשישה מירוצים אך סיים במקום השני בלבד. אירוע מעניין נוסף היה כאשר הנהג הצרפתי יאניק דאלמס (שנהג בקבוצת לולה-פורד) שסיים חמישי במירוץ אוסטרליה לא זכה בנקודות בעקבות העובדה כי קבוצתו רשמה רק מכונית אחת למירוץ.

בעונה זו ובזו שאחריה הונהגה אליפות משנה בין היצרנים לדירוג הקבוצות שלא השתמשו במנועים בעלי מגדש טורבו.

בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.

מירוצי עונת 1987

מספר המירוץ	מקום המסלול	תאריך המירוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	ז'אקארפאגה, ברזיל	12 באפריל	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
2	אימולה, סן מרינו	3 במאי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
3	ספא-פרנקורשם, בלגיה	17 במאי	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
4	מונטה קרלו, מונקו	31 במאי	איירטון סנה	לוטוס-הונדה
5	דטרויט, ארצות הברית	22 ביוני	איירטון סנה	לוטוס-הונדה
6	פול-ריקאר, צרפת	5 ביולי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
7	סילברסטון, בריטניה	12 ביולי	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
8	הוקנהיים, גרמניה	26 ביולי	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
9	בודפשט, הונגריה	9 באוגוסט	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
10	זלטווג, אוסטריה	16 באוגוסט	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
11	מונזה, איטליה	6 בספטמבר	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה
12	אסטוריל, פורטוגל	20 בספטמבר	אלן פרוסט	מקלארן-טאג
13	חרס, ספרד	27 בספטמבר	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
14	מקסיקו סיטי, מקסיקו	18 באוקטובר	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה
15	סוזוקה, יפן	1 בנובמבר	גרהרד ברגר	מקלארן-הונדה
16	אדלייד, אוסטרליה	15 בנובמבר	גרהרד ברגר	מקלארן-הונדה

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	נלסון פיקה	ויליאמס-הונדה	73 (76)
2	נייג'ל מנסל	ויליאמס-הונדה	61
3	איירטון סנה	לוטוס-הונדה	57
4	אלן פרוסט	מקלארן - טאג	46
5	גרהרד ברגר	פרארי	36
6	סטפן ג'והנסון	מקלארן - טאג	30
7	מישל אלבורטו	פרארי	17
8	טיירי בוטסן	בנטון-פורד	16
9	טאו פאבי	בנטון-פורד	12
10	אדי שיוור	ארוז-מגטרון	8
11	ג'ונתן פאלמר	טירל-פורד	7
12	סאטורו נאקאז'ימה	לוטוס-הונדה	7
13	ריקרדו פטרזה	ברבהאם-ב.מ.וו	6
14	אנדראה דה סזאריס	ברבהאם-ב.מ.וו	4
15	פיליפ סטראיף	טירל-פורד	4
16	דרק וורוויק	ארוז-מגטרון	3
17	פיליפ אליו	לולה - פורד	3
18	מרטין ברנדל	זאקספיד	2
19	רנה ארנו	ליג'יה - מגטרון	1
20	איוון קאפלי	מארץ' - פורד	1
21	רוברטו מורנו	א.ג'.אס - פורד	1

עוד 7 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד 4 נהגים השתתפו במירוץ אחד או שניים ולא זכו בנקודות אליפות.

• הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	ויליאמס-הונדה	137
2	מקלארן - טאג	76
3	לוטוס - הונדה	64
4	פרארי	53
5	בנטון-פורד	28
6	טירל-פורד	11
7	ארוז-מגטרון	11
8	ברבהאם - ב.מ.וו	10
9	לולה - פורד	5
10	זאקספיד	2
11	א.ג'.אס - פורד	1
12	ליג'יה - אלפא רומאו/מגטרון	1
13	מארץ' - פורד	1

שלוש קבוצות נוספות השתתפו באליפות, אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1986	1987	1988
אלן פרוסט	אלוף העולם-נלסון פיקה	איירטון סנה
ויליאמס-הונדה	אליפות היצרנים-ויליאמס-הונדה	מקלארן-הונדה

אליפויות העולם בפורמולה 1

1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 2010 • 2011 • 2012