במסגרת פורמולה 1 של שנת 1999 נערכו 16 מירוצים. באליפות העולם זכה מיקה הקינן שנהג עבור קבוצת מקלארן-מרצדס. באליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.
במהלך העונה, שבר מיכאל שומאכר את רגלו במירוץ סילברסטון שבבריטניה והיה מושבת עקב כך למשך ששה מירוצים. בעקבות זאת, לא יכול היה להתמודד על אליפות העולם. במהלך מירוצים אלו, החליף אותו מיקה סאלו.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- שינוי בהקצאת צמיגים: 32 צמיגים "יבשים" (במקום 40) ו-10 "צמיגי גשם" לכל סוף שבוע.
- אם נהג מקבל עונש של "עצור וסע" במהלך 5 ההקפות האחרונות של המירוץ, הוא לא יצטרך לעצור ועונשו יומר לתוספת של 25 שניות בזמנו הכולל במירוץ.
- הקטנת כמות הגופרית והבנזין שבדלק בהשוואה לעונת 1998.
- מערכת תפיסת הגלגלים על ידי כבל כדי למנוע מהם להתעופף במהלך תאונה.
- 4 חריצים בכל הצמיגים (לעומת 3 בלבד בצמגים הקידמיים בעונה הקודמת).
מירוצי עונת 1999 [עריכה]
| מספר המירוץ |
מקום המסלול |
תאריך המירוץ |
נהג מנצח |
קבוצה מנצחת |
| 1 |
מלבורן, אוסטרליה |
7 במרץ |
אדי אירויין |
פרארי |
| 2 |
אינטרלאגוס, ברזיל |
11 באפריל |
מיקה הקינן |
מקלארן |
| 3 |
אימולה, סן מרינו |
2 במאי |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 4 |
מונטה קרלו, מונקו |
16 במאי |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 5 |
ברצלונה, ספרד |
30 במאי |
מיקה הקינן |
מקלארן |
| 6 |
מונטריאול, קנדה |
13 ביוני |
מיקה הקינן |
מקלארן |
| 7 |
מני-קור, צרפת |
27 ביוני |
היינץ הרולד-פרנצן |
ג'ורדן |
| 8 |
סילברסטון, אנגליה |
11 ביולי |
דייוויד קולטהרד |
מקלארן |
| 9 |
ספילברג, אוסטריה |
25 ביולי |
אדי אירויין |
פרארי |
| 10 |
הוקנהיים, גרמניה |
1 באוגוסט |
אדי אירויין |
פרארי |
| 11 |
בודפשט, הונגריה |
15 באוגוסט |
מיקה הקינן |
מקלארן |
| 12 |
ספא-פרנקורשם, בלגיה |
29 באוגוסט |
דייוויד קולטהרד |
מקלארן |
| 13 |
מונזה, איטליה |
12 בספטמבר |
היינץ הרולד-פרנצן |
ג'ורדן |
| 14 |
נורברג, גרמניה (גרנד פרי "אירופה") |
26 בספטמבר |
ג'וני הרברט |
סטיוארט |
| 15 |
ספאנג, מלזיה |
17 באוקטובר |
אדי אירויין |
פרארי |
| 16 |
סוזוקה, יפן |
31 באוקטובר |
מיקה הקינן |
מקלארן |
דירוג נהגים סופי [עריכה]
דירוג קבוצות סופי [עריכה]