חטיבת בני המושבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בני המושבים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חטיבת בני המושבים
Bney hamoshavim.svg
תאריך ייסוד 1928
השתייכות פוליטית סוציאל-דמוקרטיה, ציונות
מפלגה מקבילה אין
אישים בולטים יוסי יפה
מזכיר כללי שירי ארדיטי
מרכז בניין תנועת המושבים, תל אביב
תלבושת
חולצה של בני המושבים - מועצה אזורית עמק יזרעאל

חטיבת בני המושבים היא חטיבה בהסתדרות הנוער העובד והלומד ופועלת כתנועת הנוער של תנועת המושבים.

החטיבה פועלת ב-27 מועצות אזוריות וארבע מועצות מקומיות ברחבי הארץ. הדרומית בהן היא הערבה התיכונה והצפונית היא הגולן.

בתחילה פעלה החטיבה אך ורק במושבי תנועת המושבים, אך בגלל פניות מועצות אזוריות ויישובים, יחד עם שינויים שחלו בכל המרחב הכפרי, החלה החטיבה לעבוד גם במושבים של תנועות התיישבותיות אחרות, יישובים קהילתיים ובקיבוצים.

כיום מתקיימת פעילות החטיבה בלמעלה מ-500 יישובים ברחבי הארץ, מתוכם כ-250 הם מושבי תנועת המושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 פתח הוועד הארצי למושבי העובדים בא"י (היום: תנועת המושבים) ועד פועל לענייני חינוך ועבודת נוער, תחת יוזמה משותפת של קבוצת חלוצים באזור באר טוביה. לאחר מכן התמסד הוועד, ושינה את שמו ל"חטיבת הנוער של תנועת המושבים". בשנת 1935 החליטה תנועת המושבים להצטרף לנוער העובד.‏[1] תחילת פעילות התנועה במושבים עסקה בהקמת חוות הכשרה חקלאיות לנוער עולה, לימוד עברית, ובהקמת נקודות התיישבות חדשות בשנות ה-40 המאוחרות. עם הקמת המדינה והעליות הגדולות של שנות ה-50, בייחוד מארצות האסלם, שילשה עצמה תנועת המושבים[2]. בני המושבים הוותיקים נענו לקריאתו של דוד בן-גוריון ומשה דיין לסייע להתיישבות העולים החדשה ולשלוח מדריכים ליישובי העולים החדשים, בייחוד באזור הנגב. בתחילה מפעל השליחות כלל כ-15 מדריכים שהדריכו ב-45 מושבי עולים, אולם עם הזמן התרחב המפעל. ההדרכה כללה פעילות נוער, וכן הכשרה חקלאית ואידאולוגית לערכי המושב. בהמשך הוכשרו מדריכים חדשים מקרב בני העולים עצמם, ונוצר צורך במרכז חינוכי שילווה את התהליכים החינוכיים הייחודיים במושבים בכלל ובמושבי העולים בפרט, כך הוקמה מחלקת ההדרכה בוועידת הנוער של התנועה המושבית. בשנת 1951 עם הפילוג בתנועה הקיבוצית, הוקמו במסגרת הנוער העובד והלומד חטיבות נפרדות לתנועות הקיבוציות המבודלות - "חטיבת בני איחוד הקיבוצים והקבוצות" ו"חטיבת בני התק"ם". בשנת 1959, עם האיחוד של הנוער העובד והתנועה המאוחדת הוקמה בתוך הנוער העובד והלומד גם "חטיבת בני המושבים" שם היא נמצאת עד היום. הקמת החטיבה נועדה בין השאר לייצר במה משותפת לפעילות בני המושבים הוותיקים והחדשים (מושבי העולים), ברוח מחלקת ההדרכה של ועידת הנוער.

הפירוד מהנוער העובד והלומד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הודיעה תנועת המושבים, כחלק משינויים ארגוניים כלליים, כי ברצונה להפריד את החטיבה מתנועת הנוער העובד והלומד החל מ-28 בדצמבר 2007, מתוך כוונה להתאים את צורכי בני המושבים לצורכי המרחב הכפרי כפי שהוא היום.

תנועת הנוער העובד והלומד פתחה במגעים להשארת בני המושבים כחלק מהתנועה האם. כמו כן, נכנסו מדריכים מתנועת הבוגרים של התנועה להדרכה בבני המושבים. זאת, בתיאום, עם מזכ"ל בני המושבים דאז, אייל עוזון. נכון לימים אלו, התהליך בהקפאה וכיום בני המושבים היא חטיבה בתוך תנועת הנוער העובד והלומד, זאת לפחות עד אשר יובהרו העניינים. מאז 2008 הוקפא התהליך וניתנה האפשרות לנסח מטרות עצמאיות לחטיבה כגוף אוטונומי בתנועה.

סמלים ואידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המושב - מקור לאידאולוגית בני המושבים המושב הראשון, נהלל, הוקם בשנת 1921 בעמק יזרעאל. את חברי הקבוצה הוביל אליעזר יפה שניסח את רעיון המושב ועקרונותיו עוד בתקופת העלייה השנייה. במושב ניסו החברים לשלב בין רעיונות השיתופיות והשוויון (שהתקבלו מהתנועה הסוציאליסטית) עם רעיונות של חלוציות, עבודה וחקלאות (שאפיינו את התנועה הציונית) הקמת המושב יצרה שתי צורות חיים שיתופיות שהיו שונות בניהן במידת השיתוף בין האנשים ובמקומו של הפרט בכל אחת מהן. צורות התיישבות אלה, המושב והקיבוץ הובילו במקביל את הקמת המדינה שבדרך, כל אחת עם האפיונים שלה.

חברי קבוצת נהלל ניסחו את רעיונותיהם בחמישה עקרונות על פיהם הקימו את המושב ואשר היו לאבני בוחן לבחירות תנועת המושבים והחלטותיה והיוו את עמוד השדרה הערכי והמוסרי שלה ויותר מאוחר עמדו בבסיס הבחירה להקשר בשותפות עם תנועת הנוער העובד אשר החזיקה בעקרונות שיוויוניים, שיתופיים, פועליים והתיישבותיים-חקלאיים דומים.

עקרונות המושב הם:

  1. קרקע לאומית: חבר המושב מקבל בחכירה את משבצת הקרקע אותה הוא מעבד, אך היא אינה בבעלותו. עיקרון זה ביטא את רעיון החלוציות לפיו המושבניקים משרתים את הצורך הלאומי בכיבוש הקרקע, החקלאות ויצור המזון וכמו כן את תפיסת תנועת העבודה כי אדמות ארץ ישראל הן אדמות העם היהודי ואינן שייכות לאף אדם פרטי.
  2. משק מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
  3. עבודה עצמית: בימי הקמת המושבים הראשונים המאבק על כיבוש עבודת האדמה על ידי הפועל העברי (בשונה מהנהוג דאז - העסקת פלאחים ערבים בשכר זעום) היה בשיאו וכחבריהם בתנועת העבודה ראו עצמם מקימי המושב כיוצרים את היהודי החדש - עובד האדמה המוציא לחם מן הארץ ומתחבר לאדמת מולדתו ההיסטורית ובנוסף לכך האמינו במשנה סוציאליסטית-מרקסיסטית של ביטול המעמדות וביקשו להימנע מלהפוך למעסיקים מנצלים ולזהות עצמם עם מעמד הפועלים.
  4. שיווק משותף: כדי למנוע תחרות בין משקים שונים מהמושב שתוביל לפגיעה במשקים חלשים ולסכסוכים, היה כל מושב משווק באופן מרוכז את תוצרתו ומחלק את הרווח למשקים השונים על פי כמות התוצרת אותה מסר כל משק למושב.
  5. עזרה הדדית: מקימי המושב רצו ליצור חברה צודקת שחבריה יכולים להתקיים בכבוד ובביטחון כלכלי ועל כן קבעו כי משפחות המושב ערבות זו לזו כלכלית ולרוב אף מיסדו בתקנון המושב מס מיוחד או קופה שמטרתה לתמוך במשקים במשבר.

מטרות בני המושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות בני המושבים מבוססות על מטרות הנוער העובד והלומד ובוצעו בהן מספר שינויים מתוך ההבדלים האידאולוגיים.

1) בוגר הרואה את האדם ואושרו כיסוד המרכזי בהוויה ומקיים אורחות חיים המבטאים אמונה זו.

2) בוגר בעל עמדות סוציאליסטיות ודמוקרטיות.

3) בוגר הרואה במסורת ישראל מקור השראה.

4) בוגר שהאחריות האישית והטלת ספק הינם יסוד בגיבוש תפיסת עולמו ובמימושה.

5) בוגר המבסס את קיומו החומרי, החברתי והתרבותי על עשייה אישית.

6) בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו.

7) בוגר השואף להגשים את עצמו במדינת ישראל ושותף בתהליכי בנייתה והגנתה.

8) בוגר השואף להגשים את עצמו במסגרות שיתופיות.

סמלי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמל החטיבה - מורכב משתי חוליות. התחתונה מייצגת את דור המייסדים, בתוכה נמצאים תלמים של שדה חרוש המסמלים את עבודת האדמה (ישנה גרסה אשר מקבילה את 8 התלמים ל 8 מטרות החטיבה, אך אין לכך ביסוס רשמי). העליונה (בה כתוב שם החטיבה) מייצגת את הדור הצעיר ממנו יוצאים עלים המסמלים צמיחה והתחדשות.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הקינים מרוכזת על ידי הגרעינרים (מדריכים בשנת שירות) ומד"בים (מדריכים בוגרים). המד"בים הם בדרך כלל שכירים של המועצה או היישוב בו הם עובדים. פעילות החטיבה מופנית לכלל הילדים והנוער ביישוב מכיתות ד' עד כיתה י"ב. עד כיתה ח' החניכים מודרכים על בסיס שבועי ביישוב. החל מכיתה ט' הם נחשבים "טרום-פעילים" (בקיצור, טרומ"פ). בשנה הזו הם עוברים הכשרות לקראת השנים הבאות, בהן ייקחו תפקידים וישתלבו בצוות ההדרכה ביישוב. כמו כן, בשנה הזו הם מצטרפים למפעלי החטיבה הארציים.

בין כיתה י' (מד"צים - מדריך צעיר) ועד י"א (מד"מ - מדריך מתקדם) החניכים לוקחים על עצמם תפקידים בצוות ההדרכה בתור מדריכי קבוצה או פעילים. בכיתה י"ב ("מש"צ" - מנחה שכבה צעירה) החניכים לוקחים אחריות על צוות ההדרכה בהנחיית צוותי ההדרכה ובתפקידים אחרים.

רמות פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היישוב - במסגרתו מתקיימות הפעולות השבועיות. לעתים מרכז הפעילות, המכונה "קן", "סניף" או "גוש", משותף למספר יישובים.
  • המועצה האזורית - המועצה האזורית היא המסגרת המוניציפלית בה נערכת הפעילות ובה מתרחשים אירועי השיא והטיולים של חניכים בכיתות ד'-ח' (חג מעלות, מחנה פסח וכדומה), כמו גם ההכנה לקורסי ההדרכה.
  • המחוז - הפעילות מחולקת ל-3 מחוזות: צפון (מרמת הגולן עד הגלבוע), מרכז (ממנשה עד גזר) ודרום (ממטה יהודה עד הערבה התיכונה). במסגרת המחוז מתקיימות הכשרות מדריכים, מפעלי פסח ופעילויות נוספות.
  • הרמה הארצית - ברמה הארצית מתקיימים בחודשי הקיץ מפעלים ארציים היוצרים נרטיב היסטורי, ובנויים בצורה כרונולוגית עם העלייה בגיל המודרך: לכיתות ז' (מסע פלמ"ח), ח' (מסע בעקבות לוחמים לשלום) ו-ט' (מסע מנהיגות). כמו כן, קורסי ההדרכה הם ארציים ומפעלים וטיולים המתקיימים לכיתות הבוגרות (ט'-י"ב) הם ארציים. בין טיולים אלו נמנים "מפעל יוסי יפה" בסוכות וטיול חנוכה.
מחוז צפון מחוז מרכז מחוז דרום

*עתידה להיכנס

שירות בבני המושבים (ש"ש/נח"ל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין עודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודד שחר, בן קיבוץ נירעם, נהרג ב-10 ביולי 1967, ביום השלושים לנפילת אחיו עמוס שחר, במלחמת ששת הימים. באותם ימי מלחמה התנדב הנוער לצאת לשדות ולעבוד בחקלאות במקום הגברים המגויסים לצה"ל. עודד יצא לעבודה בשדות הקיבוץ שעל קו הגבול, שם עלה על מוקש ונהרג. בן 18 היה עודד במותו.

בשנה זו נוסד גרעין ראשון של בני קיבוצים בשכונת קטמון בירושלים. בין חברי הגרעין היה אהוד גלעד שלמד בכתתו של עודד שחר. בעקבות מות חברו הטוב, החליט אהוד יחד עם חבריו לקרוא לגרעין ע"ש עודד שחר - "גרעין עודד" - ובכך להנציח את שמו. גרעין זה של בני קיבוצים פעל בעיירות פיתוח.

בשנת 1977 החליטו בני המושבים לאמץ את גרעין עודד למען מושבים וכך נוסדה שנת השירות של "בני המושבים" - "גרעין עודד".

גרעין עודד הוא שנת שירות במסגרת הגשמה תנועתית שמתבצעת על ידי דחיית השירות הצבאי בשנה ויציאה לשנת י"ג של הדרכה במסגרת חטיבת "בני המושבים". כיום, גרעין עודד מונה כ-200 "גרעינרים" (כינוי לש"ש בבני המושבים) ב-22 קומונות ברחבי הארץ. כל קומונה מורכבת מבין ארבעה לשנים-עשר גרעינרים (כינוי לש"ש בחטיבה) אשר עובדים במושבים, בקיבוצים וביישובים קהילתיים במועצה האזורית שבה נמצאת כל קומונה.

פעילות גרעין עודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין עודד עובד כיום ב27 מתוך 30 הרשויות האזוריות והמקומיות בהם עובדת בני המושבים. המקומות בהם פועל "גרעין עודד":

מחוז צפון: רמת הגולן, מבואות החרמון, מעלה יוסף, מטה אשר, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, הגלבוע, מטולה, עמק המעיינות וכפר תבור (משנת הפעילות הקרובה)

מחוז מרכז: עמק חפר, מנשה/אלונה (גרעין משותף, פועל גם בכפר הנוער נווה חורש), לב השרון, דרום השרון, ברנר, חבל מודיעין, גזר וחוף הכרמל (משנת הפעילות הקרובה)

מחוז דרום: מטה יהודה, באר טוביה, חוף אשקלון, לכיש, בני שמעון/רמת הנגב (גרעין משותף), אשכול והערבה התיכונה.

בחלק מהקומונות, בנוסף לפעילות השוטפת ביישובי המועצות האזוריות, מתנדבים חברי גרעין עודד פעם בשבוע גם בארגונים שונים באזורים בהם הם נמצאים, שלא קשורים ל"בני המושבים". גרעין עודד מנשה (נחו"ם) עובד גם בכפר הנוער "נווה חורש" שנמצא במועצה וגרעין עודד ברנר (בר"ק) עובד בבית נוער "חץ קדימה" שנמצאת ברמלה, סמוך למועצה. מעבר, פועל גרעין עודד גם במסגרת הארצית, במפעלים הארציים ובמחלקות התנועה.

מטרות ההגשמה בגרעין עודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להוציא לפועל את מטרות בני המושבים במסגרת תנועת נוער קהילתית.
  • לחנך לערכי התנועה: חיים דמוקרטיים וציוניים, שוויוניות ושיתוף, אחריות והתנדבות, מעורבות בחיי הקהילה והחברה, אהבת האדם והאדמה ומתן דוגמה אישית.
  • הקמת קבוצות נוער בשכבות גיל שונות והפעלתן במסגרת סניפים תנועתיים ברמת המושב, האזור, המחוז וברמה הארצית.
  • הגשמה תנועתית בחיי היום יום ולטווח ארוך. פיתוח מנהיגות צעירה במושב ובאזור.
  • להוות קבוצה יוזמת ופעילה המעלה רעיונות חדשים ומקדמת תהליכים בתנועה.

גרעין דרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גרעין דרור" (או בשמו השני - "הגרעין החברתי") פועל משנת 2010. שתי קומונות במסלול זה עובדות במושבים ובבתי הספר של מועצות אזוריות, במטרה לחבר בין בני המושבים למערכת החינוך הפורמלי ולייצר מענה חינוכי גם לבני הנוער במושבים שאינם משתתפים בפעילות תנועת הנוער.

גרעין דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גרעין דרך" פועל משנת 2013 כאפיק שנת שירות נוסף בבני המושבים. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם רשת בתי הנוער "קדימה".

מסלול נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה מתגבשים גרעיני נח"ל מבין בוגרי מסלולי שנת השירות אשר ממשיכים במסלול ההגשמה התנועתי במסגרת שירותם הצבאי. בסוף שנת השירות בני הגרעין עוברים מספר חודשים במכינה הכוללים עבודה, לימודים וגיבוש הקבוצות, ובסופה מתגייסים לצבא כגרעינים. במהלך הפרק הצבאי הראשון (18 חודשים) משרתים בני הגרעין בעיקר בתפקידי לוחמה בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל ובגדוד קרקל, כמו גם בתפקידי חינוך ותומכי לחימה. לאחר מכן, בפרק המשימה הלאומית (12 חודשים) הגרעין מגיע למועצה אזורית ומקיים משימות חינוכיות-קהילתיות במסגרת המועצה, המחוז והפעילות הארצית. במסגרת הארצית הגרעינים בדרך כלל מעורבים בהדרכת מפעלים תנועתיים שונים, ביום העיון לאחד במאי ובהדרכת גרעיני הנח"ל. בסוף הפרק הצבאי השני (6 חודשים) ולאחר שירותם הצבאי, ניתנת לגרעינים אפשרות להמשיך להתנסות אזרחית, בה מעצבים חברי הגרעין את המשך דרכם כקבוצה מגשימה ומוצעת להם האפשרות להצטרף למעגל הקבוצות והקהילות השיתופיות.

המפעל לזכרו של יוסי יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי יפה, בן מושב חרות, פעל במספר תפקידים בחטיבת בני המושבים, כשהאחרון מביניהם היה מזכ"ל החטיבה. כמו כן, היה סמח"ט בחטיבת הצנחנים. יפה נפל באזור ניצנה בפברואר 1977, כאשר הג'יפ בו נסע עלה על מוקש. משנת פטירתו ועד היום מקיימת בני המושבים לזכרו מפעל הנושא את שמו במשך 4 ימים בחול המועד סוכות. המפעל, שהינו ייחודי בישראל, מתקיים במשך שלושה ימים במהלכם חברי התנועה בכיתות ט'-י"ב עמלים במשך מחצית היום בפריצת שבילים וסימונם, שיפוץ אנדרטאות ושיקום וטיפוח אתרי טיול ונוף. במחצית השנייה מטיילים החניכים והמדריכים באזור. בכל שנה המפעל מתקיים באזור אחר בארץ, זאת בשיתוף עם קק"ל והרשויות המקומיות. בשנת 2005 העניק המשרד לאיכות הסביבה לבני המושבים תעודת הוקרה לפעילות מיוחדת על תרומתה לסביבה ב"מפעלי יוסי יפה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי יסעור,תחום המושב,הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב (1990)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך פרוטוקול ועידת נוער המושבים 1935: "א. הועידה קובעת שהנוער במושבים צריך לפעול במסגרת הסתדרות הנוער העובד. ב. מרכז הסתדרות הנוער העובד נדרש להתאים את כוונו ותוכנית פעולתו התיישבותנו ומשאלת הנוער בו. ג. נבחרת ועדה מיוחדת לנוער, שתפעל יחד עם ועד הנוער במושבים והסתדרות הנוער העובד. ד. על ועד המושבים להוציא מספר אנשים לפעולה בתוך הנוער העובד..."
  2. ^ עד שנת 1948 הוקמו 58 מושבים. בשנות החמישים הוקמו עוד כ-270 מושבים, מתוכם כ-250 מושבי עולים.