ויטמין B2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי

ויטמין B2 (ריבופלאבין) הוא ויטמין המשתתף בתהליכים ביוכימיים בגוף, החיוני להפקת אנרגיה זמינה. הוויטמין חשוב לגדילה תקינה של שיער וציפורניים ולבריאותו של העור.

הוויטמין התגלה על ידי וארבורג וכריסטיאן בשנת 1932 וכונה 'הפרגמנט הצהוב' (פלאבו=צהוב) בשמרים. הרכבו תואר על ידי קון וקרר ב-1935. החלק הפעיל של החומר שבודד מחלב נקרא בתחילה לאקטופלאבין ושמו שונה לריבופלאבין בשל קבוצת סוכר הריבוזה שבו.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבופלבין הוא חומר מסיס במים, מתפרק באור ובתמיסות בסיסיות ועמיד לחום. מהווה חלק מקומפלקס ויטמיני B. יוצר זריחה פלואורסצנטית בגווני צהוב-ירקרק בהמסתו במים, משקלו המולקולרי 376 דלטון. הוא מורכב מדימתיל-איזולוקסאצין ומריבוזה ומבנהו מכיל טבעת בנזן הקשורה לפטרין. הזרחן שבו נקשר ל-AMP ליצירת פלבין-אדנין-דינוקלאוטיד FAD שהוא בעל תפקיד כקואנזים בתהליכי חמצון תוך תאיים. תרכובת פלאבין פחותה בכמותה היא ריבופלאבין פוספט הקרוי גם מונונוקלאוטיד פלאבין FMN הנוצר מריבופלאבין ו-ATP בעזרת האנזים ריבוקינאזה. פלאבין הוא מרכיב החשוב גם לפעילות האנזימים Succinate dehydrogenase ו Monamine oxidase.

צריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-100 גרם שקדים 60% מההמלצה היומית

הצריכה היומית המומלצת של הוויטמין היא 1.5 מ"ג ליממה בגברים צעירים ו-1.1 מ"ג ליממה בנשים. ילוד זקוק ל-0.4 מ"ג ליממה. ספיגת הוויטמין במעי הדק היא באמצעות הובלה פעילה בתצורת ריבופלאבין חופשי או כזה הקשור לזרחן בעמדה 5. הוויטמין נאגר בעיקר בכבד ובשרירים. רוב הריבופלאבין שבגוף מחובר לאנזימים.

מקורות מהם ניתן להפיק את הוויטמין:

חסר בוויטמין יראה כחלק ממקרי תת תזונה כלליים ובעיקר של חסר בחלבון, באלכוהוליסטים ובעת שימוש בתרופות כגון פנותיאזינים וגלולות למניעת הריון. עלייה בדרישת הגוף לריבופלבין תראה במטופלי דיאליזה. בישול יגרום לאיבוד חלק קטן מהריבופלאבין במזון, אך חשיפה ממושכת לאור תגרור איבוד כמות גדולה של הוויטמין.

השלכות חוסר בויטמין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימנים העשויים לרמוז על מחסור בוויטמין: כאבי גרון, אודם ובצקת בריריות הפה, יובש בשפתיים, סדקים בזויות הפה והאף - כיליוזיס ואנגולר סטומטיטיס, דלקות בדופן הקיבה, בפה ובלשון - גלוסיטיס, צריבה או גירוי ודלקות בעיניים בלחמית העין (קונגוקטיביטיס) ובקרנית (קרטיטיס). בעור תראה דלקת עור קשקשית - סבוריאה דרמטיטיס. כמו כן תיראה אנמיה עקב ירידה בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם. בבעלי חיים תוארו בעת חסר ריבופלאבין גם פיגור בגדילה ושיתוק גפיים.

זיהוי החסר יעשה על פי הרקע התזונתי ומדידת רמת הפרשת ויטמין נמוכה בשתן. הטיפול יעשה על ידי מתן ריבופלבין, 3 - 10 מ"ג ליממה תוך מדידת רמות ההפרשה בשתן עד לתיקון החסר, ומקובל לטפל בתוספת של כל ויטמיני קומפלקס B מתוך הנחה כי חסר קיים גם בהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.