קוטוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אל מלִכ אל-מט'פר סיף א-דין קֻטֻז (الملك المظفر سيف الدين قطز, מת ב-24 באוקטובר 1260)-הסולטאן השלישי משושלת הממלוכים הבחריים. מנצח קרב עין ג'אלות. שימש כסולטאן בין 1259 ל- 1260. קוטוז נרצח על ידי בייברס בדרכו חזרה למצרים לאחר הניצחון בקרב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שנותיו הראשונות לא ידוע הרבה ויש על כך סיפורים רבים. בגיל צעיר קוטוז נשבה על ידי המונגולים ונמכר לעבדות. אדוניו החדשים לקחו אותו לסוריה ומכרו אותו שם לסוחר עבדים של הסולטאן הממלוכי אייבכ. לפי חלק מהמקורות טען קוטוז ששמו הראשוני היה מחמוד בן מחמוד והא היה צאצא של עלא א-דין מוחמד השני - מושל האימפריה הח'ווארזמית.

בחצרו של אייבכ הוא התקדם ונהפך לממלוכי החשוב ביותר בקרב נאמני אל-מֻעִז ולאחר מכן לסגן הסולטאן ב-1253. קוטוז נשאר לצידו של אייבכ גם כשהאחרון רצח את פריס א-דין אקטאי, מה שהוביל לשדרוג מעמדו של קוטוז בחצר אייבכ והוא מונה לסגן הסולטאן. לאחר שאייבכ נרצח השלטון עבר לבנו של אייבכ א-מנצור עלי, וקוטוז נשאר בתפקידו. כעוצר מונה סנג'ר אל-חלבי, אך קוטוז הדיח אותו ונתמנה לעוצר בעצמו.

לאחר רצח אייבכ עמד קוטוז בראש הממלוכים המועיזיים שהדיחו את אלמנתו של הסולטאן שג'ר א-דור, הוציאו אותה להורג על חלקה ברצח בעלה והעבירו את השלון לא-מנצור עלי. מנובמבר 1257 עד אפריל 1258 הביס את כוחותיו של אל-מלכ אל-מע'ית, שנתמכו על ידי הממלוכים הבחריים וערכו פשיטות על אל-כרכ. הפשיטות גרמו למחלוקות בין הממלוכים, שכן חלק מהם רצו לתמוך בתומכיהם גם במצרים. ב-1258 המונגולים כבשו את בגדד והוציאו להורג את הח'ליף העבאסי אל-מסתעצם וטבחו בתושבי העיר. לאחר כיבוש בגדאד שלח הולגו חאן, השליט המונגולי מכתב מאיים לשליט האיובי של סוריה א-נציר יוסף. השליט האיובי פנה לממלוכים של מצרים לעזרה. כשהממלוכים הבינו שהאיום ממשי והמצב חמור הם קיימו אסיפת ראשי הממשל והגיעו לידי החלטה שבשעה כל-כך גורלית עליהם להתאחד מאחורי סולטאן בעל יכולת והחליטו להדיח את א-מנצור עלי בן ה-15. במקומו מונה קוטוז. קוטוז הבטיח שלאחר הניצחון בקרב ניתן יהיה למנות סולטאן אחר.

ההכנות לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטוז הזמין את כל המצביאים הממלוכיים הגדולים ויצא איתם מקהיר לארץ ישראל. ליד עזה נערך קרב מקדים, בו הביסו הממלוכים את כוחות החלוץ המונגולים שפגשו. הם הגיעו לעכו ובמשך 3 ימים חנו שם והצטיידו לקרב. רוב הצלבנים תמכו בממלוכים, אך בהשפעת המסדר הטאוטוני הם סירבו להצטרף ללחימה פעילה. אהדת הצלבנים הייתה מלכתחילה לצד הממלוכי בגלל טבח צידון שערכו המונגולים באוכלוסייה הנוצרית זמן קצר לפני כן. ביברס הציע לכבוש את עכו הצלבנית, אך קוטוז סירב לכך, שכן צלבנים חיו בשלום עם הממלוכים ושמרו על נייטרליות במשבר עם המונגולים. מעכו יצא הצבא הממלוכי לעין ג'אלות.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב עין ג'אלות

יש הטוענים שביברס ניסה למשוך את המונגולים לאזור שנוח היה לממלוכים להילחם בו, אך מקורות ממלוכיים טוענים שהמונגולים הגיעו ראשונים לשטח הקרב, ובחרו בו בגלל יתרונותיו עבורם-מקור מים להשקית סוסיהם וקרבה לסוריה - ראש הגשר שלהם לעבר מצרים. לאחר מכן, קוטוז הצטרף לביברס עם הכוח העיקרי.

הקרב התקיים בתאריך 3 בספטמבר 1260. בעלי בריתם של המונגולים בהנהלת קיטבוגה שהיה נוצרי נסטורי. בשרות המונגולים היו גם המלך הארמני של קיליקיה והנסיך הצלבני של נסיכות אנטיוכיה. באותו זמן מצרים נשארה המעצמה המוסלמית היחידה במזרח התיכון לאחר נפילת בגדד וסוריה לידי המונגולים. בראש הצבא הממלוכי עמד בייברס. ההתקפה המונגולית הראשונה כמעט הצליחה להביס את הממלוכים, אך לאחר שקוטוז קרא לחייליו לא להיכנע בשם האסלאם ולהסתער על האויב, הממלוכים התחילו להתקדם ולאחר קרב ממושך בו הממלוכים ירו בחצים רבים על סוסיהם של המונגולים המונגולים נסו בבהלה משדה הקרב לכיוון בית שאן, ומשם שארית צבאם נסוג לכיוון חאלב, וביברס רדף אחריהם עד לשערי העיר. המלומד בן התקופה, אל מקריזי, שהיה קרב נוסף בבית שאן, אך זה לא נראה סביר לדעת היסטוריונים אחרים. קיטבוגה עצמו נהרג בקרב והדבר החליש מאוד את כושר עמידתם של המונגולים. בקרב נהרגו כ-15000 מונגולים בעוד שמספר הממלוכים שנפלו בו אינו ידוע.

קוטוז לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכו חזרה למצרים נרצח קוטוז על ידי 3 אמירים ממלוכיים: באדר א-דין בקטוט, אונס ובהאדיר אל-מועיזי ב-24 באוקטובר 1260 בא-צליחיה.לפי רוב ההיסטוריונים הממלוכיים בני זמנם כמו גם חוקרים מודרניים, בייברס היה שותף פעיל ברצח קוטוז, שכן לפני הקרב הבטיח קוטוז לבייברס, שבמקרה ניצחונם ימונה למושל חלב בגלל תרומתו המכרעת לניצחון, אך קוטוז מינה במקומו את אל-מליכ אל-סעאד עלאא א-דין שליט מוצול. לבייברס היה חשבון נוסף עם קוטוז בגלל חלקו ברצח ידידו פריס א-דין אקטאי. לאחר רצח קוטוז בייברס מונה לסולטאן.

קוטוז נחשב לשליט אמיץ במיוחד על ידי המוסלמים. הוא היה אחד השליטים היחידים שתאריו הסולטאניים בלבד, הוטבעו על מטבעותיו ללא אזכור שמו. מסגד על שמו קיים בקהיר ברובע הליופוליס של קהיר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]