קורט פפרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורט פפרמן
לידה 8 בינואר 1919
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 2016 (בגיל 97) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
מקום לימודים בצלאל
תקופת הפעילות מ-1944
בת זוג לילו פפרמן
צאצאים עודד פפרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוגמנית מציגה עגיל בעיצוב פפרמן. ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית.
דוגמנית מציגה עגיל בעיצוב פפרמן. ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית.

קורט פפרמן (8 בינואר 191921 בספטמבר 2016) היה אמן רב תחומי, מעצב תכשיטים, פסל וצורף ישראלי. עבודותיו הוצגו בתערוכות בארצות הברית, קנדה, איטליה, שוודיה ועוד, והוא זכה בעשרה פרסים בינלאומיים וציונים לשבח בתחום הצורפות והפיסול[1]. פפרמן ייסד את חברת התכשיטים העצמאית KP Design, שפעלה בין השנים 19651985 ונחשבה חלוצית בתחום ייצור התכשיטים התעשייתי בישראל. כמו כן היה פפרמן מהחברים המייסדים של איגוד מעצבי המוצר בישראל[2], ועיצב תכשיטים עבור חברת משכית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פפרמן נולד בברלין בשנת 1919. אביו, ד"ר פרדיננד פפרמן, היה רוקח ובעל חברת תרופות, ונפטר כשקורט היה בן שבע[3]. בקיץ 1939 נשלח פפרמן לישראל על ידי אמו. פפרמן עלה בגפו בעוד האם נשארה בגרמניה, ונשלחה יחד עם דודתו וסבתו של פפרמן למחנה טרזיינשטט, שם השלוש נספו[2]. בהמשך פעל פפרמן להנצחתן דרך התבליט "יזכור", שזכה בפרס הצטיינות גבוהה בתערוכה למלאכת מחשבת בשטוטגרט ובהמשך נתרם ליד ושם[4][5]. בישראל, החל פפרמן ללמוד צורפות ומלאכת מחשבת בבצלאל, כאשר הלימודים במקום זיכו אותו בסרטיפיקט[3]. בשנת 1942 סיים פפרמן את לימודיו בבצלאל[6] והכיר את לילו, אחות ופסלת במקצועה. השניים נישאו שנה לאחר מכן והתגוררו בתל אביב, שם פפרמן לימד מלאכה ואמנות בבית ספר יסודי. בשנת 1947 השתתפו בני הזוג בסרט של ארגון קרן היסוד לעידוד עלייה לישראל, המתעד את החיים בתל אביב[7][8]. במלחמת העצמאות שירת פפרמן כמשרטט מפות עבור "שירות מפות וצילומים", שהיווה חלק מחיל המודיעין[9][10].

בשנת 1950 עברו קורט ולילו לחיפה. שם, החל פפרמן ללמד אמנות ומלאכה בבית הספר הריאלי. פפרמן עבד בתפקיד זה במשך 28 שנים, תוך דחיית הצעות עבודה בבצלאל[11]. את שיעוריו העביר פפרמן בצריף "בית בירם" שבבית הספר, בו נחנכה בשנת 2017 פינת הנצחה לזכרו[11]. במקביל לעבודתו, ובתחילה כתחביב, המשיך פפרמן לעסוק בעיצוב תכשיטים ויודאיקה[3]. בשנת 1957 זכה פפרמן בפרס לתכשיט כסף בעיצובו, שהוצג בתערוכה "אמנות יום - יום" בבית הנכות בצלאל[12]. באותן שנים החל פפרמן ביצירת פמוטים[13], שזכו בשנת 1963 בציון לשבח מטעם מכון היצוא הישראלי[12]. בשנת 1961 הוצגה מנורת כסף בעיצובו בתערוכה לאמנות שימושית ביריד המזרח, אשר תוארה בידי מבקרי עיתון "הארץ" כ-"עבודה מקורית, המעידה על מעוף וטעם טוב"[14][15]. אותה חנוכייה הוצגה ב -1962 בתערוכה במינכן[16]. באותה שנה זכה פפרמן במדליית זהב עבור תכשיטים שעיצב בתערוכה הבינלאומית 'צורה ואיכות' שנערכה אף היא במינכן[17][18]. בשנים הבאות המשיך פפרמן לנחול הצלחה, כאשר בשנת 1963 הוא זכה בציונים לשבח בתערוכות בירושלים ובניו יורק[10] במקום שלישי בתערוכה של מכון הייצוא עבור ענק כסף[19], ובפרס שלישי בתערוכת הליטון סנטר בלוס אנג'לס. כמו כן השתתף פפרמן בביתן הישראלי בתערוכת מלאכת מחשבת בפירנצה, שזכה במדליית זהב[12]. בשנת 1964 השתתף פפרמן בתערוכה נוספת של מכון הייצוא, בירושלים[20].

בשנת 1965 הקים פפרמן חברת התכשיטים והיודאיקה KP Design, שייצרה את תכשיטיה באופן תעשייתי ונחשבה חלוצית בתחום זה בישראל[2]. במסגרת החברה המשיך פפרמן בפעילותו, כאשר בשנת 1965 הוא זכה בציון לשבח מטעם המרכז לחפצי חן ומלאכות מחשבת[21]. בשנת 1966 זכה פפרמן בפרס הצטיינות בתערוכה בשטוטגרט עבור העבודה "יזכור" ובפרס שני מטעם המרכז לחפצי חן עבור חנוכייה מפליז[6]. עבודותיו פורסמו בכתבי העת הגרמניים Goldschmiede Zeitung ו-kunst + handwerk[22]. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, עיצב פפרמן סיכה בהשראת הכותל המערבי, אותה ענדו בין היתר רות דיין, תמר קולק, ועוד נשות נשיאים וראשי ממשלה[3]. כמו כן זכה בציון לשבח בתערוכה בתל אביב[10]. בשנת 1969 הציג פפרמן שרשרת זהב בתערוכה Internationale Kunsthandwek 1969 בגרמניה[23]. באותה תקופה תכשיטיו נמכרו בחנויות משכית[3][24]. בשנות השבעים הופיעו עבודות פפרמן בכתב העת 'Israel now'[25], ובספר Crafts of Israel מאת רות דיין ווילברט פיינבורג[26]. כמו כן הופיעו תכשיטיו בתערוכה של איגוד מעצבי המוצר בישראל בשנת 1975; באותה תקופה החל פפרמן להרצות בנושאי עיצוב מתכת בטכניון ובבצלאל[27]. בשנת 1978 השתתף פפרמן בתערוכה של חברת משכית[28]. באותה שנה, עזב פפרמן את עבודתו בבית הספר הריאלי[3]. ב-1980 נמכרו תכשיטיו בגלריה "אלף" של ריבי פקר[29]. בשנות השמונים והתשעים המשיך פפרמן בייצור תכשיטים וחפצי יודאיקה[30]. בשנת 1980 החל פפרמן לעצב מזוזות[31]. ביולי 1981 הופיעו עבודותיו בכתב העת Kunsthandwerk in Europa[32]. בשנות התשעים פפרמן התחיל ליצור פסלי מתכת[33]. בשנת 2008 הוצג תבליט הקיר 'לזכרם' בעיצוב פפרמן בתערוכה 'זכרוננו' בבית חיל האוויר בהרצליה[34].

פפרמן נפטר בשנת 2016, מותיר אחריו את אשתו, שלושה ילדים, שמונה נכדים ושלושה נינים[3].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורט פפרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטלוג - 'זכרוננו', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  2. ^ 1 2 3 ארכיון קורט פפרמן, בספרייה הלאומית
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 עופר אדרת, הישראלי שהסכים לעצב תכשיט לליז טיילור, באתר הארץ, 01 בדצמבר 2016
  4. ^ אות הצטיינות לצורף ישראלי, על המשמר, 13 בספטמבר 1966
  5. ^ תצלומים, סקיצה ומכתבים - לוח יזכור, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  6. ^ 1 2 הפרס שלא ניתן, למרחב, 5 במאי 1966
  7. ^ עודד פפרמן, כוכבי הסרט לעידוד עלייה: אבא ואמא, באתר הבלוג של MyHeritage, ‏17/04/18
  8. ^ קטעי עיתונות - משפחת פפרמן, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  9. ^ קטעי עיתונות - משפחת פפרמן, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  10. ^ 1 2 3 קורות חיים - קורט פפרמן, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  11. ^ 1 2 שושן מנולה, “כשאבא נכנס לאולם כל התלמידים מחאו כפיים”, באתר כלבו – חיפה והצפון, 23.02.17
  12. ^ 1 2 3 מכתבים, תעודות ופרסים - קורט פפרמן, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  13. ^ תצלומים - פמוטים, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  14. ^ האומנות הישראלית בתערוכה, הארץ, 7 בספטמבר 1961
  15. ^ המנורה - של קורט פפרמן, הארץ, 5 באוקטובר 1961
  16. ^ קטלוג - 'Israels Kunstgewerbe', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  17. ^ תצלומים - מדליית זהב, תערוכת 'צורה ואיכות', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  18. ^ הצלחה לתערוכות ישראליות בחו"ל, על המשמר, 27 באפריל 1962
  19. ^ הפרס הראשון בעד בובת קרמיקה, הארץ, 18 באפריל 1963
  20. ^ רמות שונות בתערוכת חפצי חן, דבר, 11 בפברואר 1964
  21. ^ לסיגריות - קופסאות ומאפרות, למרחב, 23 בדצמבר 1965
  22. ^ כתב עת - 'kunst + handwerk: european handicraft', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
    כתב עת - 'Goldschmiede Zeitung', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  23. ^ קטלוג - 'Internationale Kunsthandwek 1969', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  24. ^ חנוכיות מ-5 עד 1000 ל"י, למרחב, 21 בדצמבר 1970
  25. ^ כתב עת - 'Israel Now', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  26. ^ Crafts of Israel' - ספר, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  27. ^ קטלוג - 'ami 75', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  28. ^ תכשיטים פיסוליים, הארץ, 26 בדצמבר 1978
  29. ^ שולמית קיסרי, הכל נשאר במפעל, הארץ, 26 ביוני 1980
  30. ^ קבצים דיגיטליים - תכשיטי זהב, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
    קבצים דיגיטליים - נרות זיכרון, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  31. ^ תצלומים - מזוזות, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  32. ^ כתב עת - 'Kunsthandwerk in Europa', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  33. ^ קבצים דיגיטליים - פיסול מתכת, ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית
  34. ^ קטלוג - 'זכרוננו', ארכיון קורט פפרמן, הספרייה הלאומית