רות דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רות דיין, 1955
רות דיין (מימין) ומלכת היופי שרה טל, אוחזות בחולצה בחנות "משכית", 1956

רות דיין (נולדה ב-6 במרץ 1917) היא פעילה חברתית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין נולדה בחיפה בשם רות שוורץ, לצבי ורחל שוורץ. אביה היה עורך דין ואמה אשת חינוך. אחותה הצעירה היא ראומה, שלימים נישאה לעזר ויצמן. בהיותה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה לצורך לימודיו של אביה. בגיל 10 שבה ארצה עם משפחתה ועברה להתגורר בשכונת מוסררה ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים, שם למדה דיין בגימנסיה העברית רחביה. בגיל שבע-עשרה עברה לנהלל ולמדה בבית ספר חקלאי לבנות. בנהלל הכירה את משה דיין והשניים נישאו. לאחר מספר שנים עבר הזוג להתגורר בתל אביב. מנישואיהם נולדו יעל, אסי ואודי דיין.

בשנת 1954 הקימה את חברת ההלבשה והרקמה "משכית", במסגרת עבודתה בהדרכת נשים במושבי עולים במשרד העבודה, על מנת לספק מקומות פרנסה לעולים חדשים. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ועמים שונים כמו בדואים, פלסטינים, דרוזים ותימנים.

רות דיין היא ממקימי וראייטי ישראל בשנת 1967, היא חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי וחברת המועצה הציבורית של קרן אברהם.

במשך עשרות שנים יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים והדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה בשנת 1994 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת תשס"ב קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח".

בשנת 1972, כעבור 37 שנות נישואים, התגרשה רות ממשה דיין.

בשנת 1973 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "ואולי: סיפורה של רות דיין". בשנת 2001 הוציאה לאור את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין עת היה כלוא בכלא עכו, בשנים 1941-1939, בספר מופיעים גם קטעים מיומנה. על חייה של דיין ביימה דינה צבי ריקליס את הסרט התעודי "ביג מאמא", ששודר בערוץ 2 בשנת 2004.

דיין הוצבה במקום ה-92 ברשימת מרצ לקראת הבחירות לכנסת ה-19.

ב-2013 הושק מחדש המותג "משכית" לאחר שני עשורים, ביוזמת מעצבת האופנה שרון טל ותוך שיתוף פעולה מלא של דיין.

ב-2014 זכתה דיין בעיטור נשיא מדינת ישראל[1], באותה שנה גם הלך לעולמו בנה אסי דיין.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואולי : סיפורה של רות דיין / רות דיין והלגה דדמן. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, 1973
  • רותי שלי : מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941 / עריכה: ניצה בן-ארי ; הקדמה ודברי קישור: רות דיין ; תחקיר, הערות והבאה לדפוס: רחל יורמן. לוד : זמורה-ביתן, תשס"א, 2001

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]